בתוך אותו "סלון" מוזמנים המבקרים להתרווח בכורסה ולצפות בקטעים מתוך הסרט "נס במילאנו" של ויטוריו דה סיקה – סרט סוריאליסטי על הומלסים במילאנו שלאחר מלחמת העולם הראשונה; וכן קטעים מהסרט התיעודי "לפניך ברעדה", שהוא מעין הרחבה ל"תריס" השייך לנושא החצר האחורית של הקהילה ובו מוצגת קהילת ההומואים והלסביות החרדים – אנשים אלו חיים חיי נידוי, הסתתרות ומאבקים פנימיים בלתי פוסקים בניסיון, מצד אחד, להישאר חלק מהקהילה האורתודוקסית אליה הם משתייכים ואל משפחותיהם והחיים הדתיים בפרט, ומצד שני לחיות עם ההעדפות המיניות שלהם שעליהן, על פי דין התורה בה הם מאמינים בכל לבם, יש גזירת מוות.
לצד התריסים מוצגת בחלונות התצוגה תערוכת אמנות בנושא "סלון הדחויים" – מחווה לדיסוננס מעניין מעולם האמנות. מאנה וחבורתו בתחילת המאה העשרים, לימים – האימפרסיוניסטים, שנדחו מהסלון הפריזאי משום ששברו כל מסורת אפשרית בציור הקלאסי והרומנטי של אותם ימים, והביאו בדיעבד לשינוי קיצוני בתפישת האמנות והאמן, החלו תקופה חדשה הנקראת "מודרניזם" וכיום הם מוצגים בכל מוזיאון ממסדי ובעצם בכל סלון.