כניסה

סקר: כ-68% מהציבור תורם לעמותות למען הקהילה. כ-58% אינם מבררים פרטים על העמותות להן הם תורמים

כ- 68% מהציבור נוהג לתרום לעמותות למען הקהילה, בעיקר בתחום הבריאות ותרומות המזון, וכ- 58% מהתורמים אינם מבררים פרטים על העמותות להן הם תורמים. כך עולה מהממצאים של סקר שנערך לקראת הכנס השנתי לחברה ולחינוך של המכללה האקדמית בית ברל בשיתוף עם מכון המחקר TNS טלסקר. בסקר לקחו חלק 500 נשאלים המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.

 

מתוצאות הסקר עולה כי רוב הציבור רואה עצמו אחראי לסייע לאוכלוסיות במצוקה ועושה זאת, אם בתרומה כספית ואם באופן אחר על בסיס קבוע. כמעט 68%  מהציבור ציינו כי הם  נוהגים לתרום תרומה אישית לקהילה ע"י תרומת כספים או זמן לעמותות הפועלות בתחום. עוד עולה כי תרומה אישית לקהילה נפוצה יותר בקרב גילאי הביניים (30-49 ) שכ- 72% מהם ציינו כי הם תורמים לקהילה, ובגילאים המבוגרים (50-65) שכ- 70% מהם ציינו כי הם תורמים, וזאת בהשוואה לצעירים (בני 18-29 ) שכ- 60% מהם ציינו זאת.

 

תרומות לעמותות בתחומי הבריאות (כמו העמותה למלחמה בסרטן) ולארגונים הפועלים למתן אוכל לנזקקים שכיח יותר מתרומה למען בעלי מוגבלויות ולמען ילדים בסיכון. בקרב הציבור שציין כי הוא נוהג לתרום אישית למען הקהילה, כ- 62% מהתרומות הינן למטרות ועמותות בתחומי הבריאות  וכן לארגונים הפועלים למתן אוכל לנזקקים (כ-57%). אחריהן מדורגות עמותות הפועלות למען אנשים בעלי מוגבלויות ועמותות הפועלות למען ילדים בסיכון ( כ-48% ו- 44% בהתאמה).


 עוד נמצא כי עיקר התרומות בקרב הציבור החילוני והמסורתי הולכות לעמותות בתחום הבריאות (כ- 60% וכ- 73% בהתאמה מקרב התורמים החילונים והמסורתיים) בעוד בקרב הציבור הדתי שכיחה ביותר התרומה לעמותות וארגונים למען מתן אוכל לנזקקים (76% מקרב התורמים הדתיים). תרומה למען קשישים ונשים מוכות נמצא בשיעורים נמוכים בלבד - כעשירית מהציבור.

 

עם זאת, עולה מהסקר כי אמנם ציבור גדול בישראל נוהג לתרום אישית לקהילה, אולם בעשותו כן, רובו ( כ- 58% ) אינו טורח לבדוק פרטים על העמותה לה הוא תורם, כמו למשל לאן הולך הכסף?   גברים וכן גילאי 50-65 מתגלים כקהל ביקורתי יותר ובקרבם נמצא יחסית שיעור גבוה יותר שבודק פרטים בנוגע לעמותה לה הוא תורם (כ- 44% מהגברים לעומת 33% מהנשים, וכן כמחצית מקרב גילאי 50-65 לעומת כשליש מקרב גילאי הביניים, 30-49, וכשליש מקרב הצעירים בני 18-29).


לבסוף, נראה כי הציבור  לוקח אחריות אישית בכל הנוגע לתרומה לקהילה ללא קשר לאחריות המדינה בעניין. כ-63% ציינו כי גם אם המדינה תגביר או תצמצם את תקציבי הרווחה, הוא ימשיך לתרום מכספו ו/או מזמנו באותה מידה למען עמותות וארגונים הפועלים למען הקהילה. 

יחס הציבור לחברות מסחריות אשר תורמות או שאינן תורמות לקהילה

בסקר נמצא כי רק כ-55% מהציבור שוקל האם לרכוש או לא לרכוש את מוצרי החברה המסחרית על פי בדיקת הנתון של תמיכתה בקהילה- לשאלה האם העובדה שחברה מסחרית תורמת לחברה, משפיעה על ההחלטות שלך כצרכן לרכוש דווקא מוצרים שלה ולא של חברה מסחרית שאינה תורמת לחברה? השיבו רק כ 55% בחיוב.

עוד נמצא כי נשים הנתפסות ככוח קנייה גדול וחזק יותר מהגברים הן בעלות מודעות גבוהה יותר מאשר הגברים, בכל הנוגע לקשר בין החלטת הקנייה לבין תרומת החברה המסחרית יצרנית/משווקת המוצר לחברה ולקהילה. כ- 61% מהנשים לעומת כ-49% מהגברים  ציינו כי החלטת הקנייה שלהם מושפעת  מכך שהחברה תורמת או שאינה תורמת לקהילה.

בנוסף, כ-70% מהציבור סבור כי שכר גבוה של מנהלים בכירים בחברה נתפס כמסב נזק לשמה הטוב של החברה על אף פעילותה בתחום התרומה לקהילה.

ככל שעולה גיל הנשאלים כך הם תופסים את השכר המופקע כפוגע יותר בתדמית החברה. כ-76% מהמבוגרים (50-65) ו-71% מגילאי הביניים (30-34) רואים בשכר מופרז פגיעה בשמה הטוב של החברה. לעומתם, רק כ- 63% מקרב בני הגילאים הצעירים (18- 29), ציינו כי הם רואים פגיעה בשם החברה בה שכר המנהלים מופקע גם אם היא תורמת לחברה.

 

לדברי ד"ר יגאל בן שלום, סגן נשיא המכללה לפיתוח ומנכ"ל המוסד לביטוח לאומי לשעבר, "תוצאות הסקר מצביעות על כך שלציבור יש יכולת השפעה לא מבוטלת אך לא מנוצלת על התנהגות העסקים ביחס לתרומה לקהילה. המסקנה המתבקשת היא שחשיבות התרומה לקהילה עדיין לא מוטמעת בציבור הרחב. ממצאי הסקר מצביעים על כך כי טוב יעשו המנהלים הבכירים לחברה בראשה הם עומדים אם יפחיתו בשכרם וינצלו את ההפרש לפרויקטים חברתיים, כי אז יגדילו את היקף המכירות של החברה, יפחיתו את הביקורת הציבורית ויסייעו לצמצום הפערים בחברה הישראלית".

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
9121*
 
9121*