כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > על המכללה > על אודותינו > כתבות ומאמרים > ארכיון כתבות > כתבות 2011 > טקס הענקת תואר "עמית כבוד של המכללה האקדמית בית ברל"

טקס הענקת תואר "עמית כבוד של המכללה האקדמית בית ברל"

הכתבה פורסמה ב 8/5/11.

כמדי שנה, גם השנה הוענק תואר "עמית כבוד של המכללה האקדמית בית ברל". בטקס שהתקיים בתאריך 25/5/11 הוענק התואר לשניים שפעילותם עולה בקנה אחד עם ערכי המכללה: כבוד השופטת דליה דורנר, על פועלה רב-השנים המאופיין בהגנה על זכויותיהם של החלשים והמודרים בחברה, ו"מוקד הסיוע לעובדים זרים" המגן על זכויותיהם של מהגרי עבודה ופליטים, ונלחם בסחר בבני אדם בישראל.

מאיסטנבול עד בית המשפט העליון

השופטת דליה דורנר עלתה בגיל 10 עם משפחתה מטורקיה לישראל. במהלך שירות החובה בצה"ל החלה בלימודי משפטים ולאחר שחרורה מצה"ל המשיכה בלימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עם סיומם הצטרפה למשטרת ישראל ולאחר מכן שירתה בפרקליטות הצבאית. לימים כיהנה כסנגורית הצבאית הראשית, ובהמשך כשופטת בית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף משנה. עם פרישתה מהצבא מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בדרום, ומאוחר יותר במחוז ירושלים. בשנת 1993 מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט העליון וכעבור שנה מונתה לכהונת קבע. היא פרשה לגמלאות בשנת 2004. לקראת סוף כהונתה שימשה גם כיושבת ראש ועדת הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.

דורנר מזוהה יותר מכל כמי שדבקה בהגנה על זכויות האדם. בין פסיקותיה: בג"ץ דנילוביץ (בעניין זכויותיהם של בני זוג הומוסקסואלים); בג"ץ אליס מילר (בעניין זכויות נשים להתקבל לקורס טיס); בג"ץ נחמני (בעניין זכותה של אישה על הביציות המופרות בזרע בעלה); בג"ץ כרמלה בוחבוט (הקלה בעונשה של אישה שהרגה את בעלה שהתעלל בה שנים רבות); היא נמנתה עם הרכבים שפסקו בעניינים מורכבים רבים בהם הקרנת סרטי פורנוגרפיה בערוצי טלוויזיה בתשלום, הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין" של הבמאי והשחקן מוחמד בכרי, בשאלת האשמה באונס וברצח חנית קיקוס, בשאלת העמדתו לדין של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת בר-און חברון ופסיקות נוספות.

באוגוסט 2006 נבחרה דורנר לתפקיד נשיאת מועצת העיתונות בישראל. בשנת 2008 מונתה לעמוד בראש ועדת חקירה ממלכתית לבחינת הסיוע לניצולי השואה, וכעבור כחמישה חודשים הגישה את הדוח המסכם שהיווה בסיס לחקיקה ולמדיניות של ממשלת ישראל. בשנת 2008 מונתה לראשות ועדה ציבורית לבחינת חינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים. היא חברה בוועד המנהל של האוניברסיטה העברית, נשיאת העמותה למשפט ציבורי ליד הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית ויו"ר המערכת של כתב העת "הפרקליט" המוצא על ידי לשכת עורכי הדין בישראל.

השופטת דורנר זכתה בפרס לשכת עורכי הדין בשל תרומתה הערכית למשפט ולחברה (2004); בתואר דוקטור לשם כבוד על ידי מכון ויצמן למדע (2005), תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2008) וכן חברות כבוד במכון האמריקאי למשפט (American Law Institute). עוד הוענקו לה אותות הוקרה על ידי התנועה לאיכות השלטון ותנועת אומ"ץ, עמותות המקדמות זכויות אדם ומנהל תקין. בשנת 2010 הדליקה משואה ביום העצמאות ה-62 למדינת ישראל. 

מנימוקי הוועדה

"פועלה רב השנים של השופטת דורנר מאופיין כולו בהגנה על זכויותיהם של החלשים והמודרים בחברה, בשמירה על כבודם ועל חירותם, בקידום השוויון בחברה ובשמירה על שלטון החוק וערכי הדמוקרטיה – ואלה עומדים בלב חזונה של המכללה ובבסיס מטרותיה". 

אזרחים שאכפת להם נותנים מענה לאלפי פניות

"מוקד הסיוע לעובדים זרים" מופעל כעמותה מאז שנת 1998 במטרה להגן על זכויותיהם של מהגרי עבודה ופליטים, ולהילחם בסחר בבני אדם בישראל. העמותה הוקמה על ידי קבוצה של אזרחים שהושפעו מסדרת כתבות באמצעי התקשורת אשר חשפו באותה שנה את תופעת הניצול המחפיר של מהגרי העבודה, בעיקר בעיר תל-אביב.

על פי האומדנים חיים ועובדים בישראל כ-180,000 מהגרי עבודה אשר רבים מהם נפלו קורבן לשלילת זכויות על ידי ניצול מעסיקיהם באמצעים שונים; אלפים של קורבנות סחר בבני אדם, למטרות זנות, עבדות, עבודת כפייה; כ-13,000 מבקשי מקלט, מהם יותר מ-1,000 ילדים.

מאז הקמתו ענה קו החירום של העמותה ליותר מ-45,000 פונים; קיים יותר מ-750 סדנאות ברחבי הארץ בהם השתתפו 23,000 אנשים; בשלוש השנים האחרונות, מאז 2008, ייצגה העמותה 538 אנשים בהליכים משפטיים שונים; המוקד הביא לפרסומם של יותר מ-1,850 כתבות העוסקות בתחומי פעילותו; 

פעילויות מגוונות לטובת פליטים ומהגרי עבודה

"מוקד הסיוע לעובדים זרים" מפעיל קו חירום טלפוני המאויש על ידי מתנדבים, ובאמצעותו יכולים פליטים ומהגרי עבודה, ילדיהם, מעסיקים ובני משפחה לקבל מידע על זכויותיהם, ובעיקר לזכות בתשומת לב ובהקשבה. המתנדבים במוקד מספקים ייצוג וסיוע פְרֵה-משפטי מול בית הדין, משרד הפנים, משטרת ההגירה, משרד הרווחה ורשויות נוספות בממשל. מלבד הסיוע הפרטני, המוקד  פועל להגשת עתירות ותביעות במטרה לחייב את הרשויות השונות לנהוג על פי ערכי החירות וכבוד האדם המעוגנים בחקיקת היסוד של מדינת ישראל.

מתנדבי המוקד מעבירים סדנאות חינוכיות בנושאי הפעילות השונים לתלמידים בבתי הספר, לחיילי צה"ל, לחניכים בתנועות הנוער, לסטודנטים, לעובדים ברשויות שונות. חברי המוקד משתתפים דרך קבע בישיבות ועדת הכנסת לעובדים זרים והוועדה למאבק בסחר בנשים, וכן מופיעים בפני ועדת החינוך, הוועדה לזכויות הילד, ועדת חוק, חוקה ומשפט ואחרות בהתאם לנושא הנדון.

מוקד הסיוע יוזם ומשתתף באירועים ציבוריים להעלאת המודעות בקרב הציבור, בהם "יום המהגר הבינלאומי" ו"יום הפליט", וחבריו משתתפים בהפגנות למען זכויות ילדי מהגרי עבודה, פליטים ואחרים. בעמותה נאסף מגוון רחב של ספרים, מאמרים, סרטים העוסקים בנושאי הפעילות השונים והמאגר פתוח לקהל הרחב לצרכי תחקיר תקשורתי, מחקר אקדמי ועוד. מוקד הסיוע פועל בשיתוף עם ארגונים אחרים בהם "קו לעובד", "האגודה לזכויות האזרח", "רופאים לזכויות אדם", "אשה אשה –מרכז פמיניסטי חיפה" ואף עם ארגוני פליטים בעולם, במיוחד מסודן ואריתריאה.

בעקבות עתירות היה מוקד הסיוע גורם מרכזי בהחלטה לפתוח בשנת 2004 מקלט לקורבנות סחר המעידות כנגד סוחרי נשים, בתל-אביב; לחקיקת חוק כנגד סחר בבני אדם בשנת 2006; להחלטת ממשלה באותה השנה להעניק לחלק מילדי מהגרי העבודה החיים בישראל, מעמד של תושבות קבע; לחקיקת חוק הקובע שהמדינה תממן ייצוג משפטי לקורבנות הסחר; למימון שירותי בריאות על ידי הממשלה עבור קורבנות הסחר; להקמה של בית דין למהגרי עבודה לקראת גירוש, אשר נועד להבטיח ביקורת שיפוטית על מעצרם; להענקת ייצוג משפטי מטעם המדינה לקטינים בלתי מלווים ולחיוב משרד הרווחה לספק מענה לצורכיהם.

"מוקד הסיוע לעובדים זרים" זכה באות אמיל גרינצוויג מטעם האגודה לזכויות האזרח (2001);  באות מופת על פעילות חברתית מטעם כנס שדרות לחברה (2007); באות ממלכתי למאבק בסחר בבני אדם, בטקס שהתקיים בבית הנשיא (2009). כמו כן, עיתון "העיר" בחר ב-2004 במייסדת העמותה, סיגל רוזן, כיקירת העיר תל אביב בתחום החברתי; והמגזין הכלכלי "דה מרקר" בחר במנכ"לית העמותה, שבי קורזן, כאחת מעשרת האנשים שהשפיעו לטובה על ישראל בשנת 2005.

מנימוקי הוועדה

"התגייסותם של מתנדבי העמותה להגן, לסייע ולתמוך דווקא במי שאינם אזרחי המדינה מבטאת את שיאה של ההגנה החברתית על זכויות האדם, על חירותם של חלשים, על שמירה על ערכי היסוד בכל מצב ובכל עת. פעילות זו היא בגדר קול קורא לחברה כולה לפעול ולהגן על צלם האדם ולשמור על עצמנו מפני הניצול שבתוכנו והמופעל בחסות ההסתרה וההתעלמות".

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.