כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > על המכללה > על אודותינו > כתבות ומאמרים > ארכיון כתבות > כתבות 2016 > על הקשר בין ספרות ילדים והתפתחות בגיל הרך
פרטי התקשרות
כתובת
שעות קבלה
טלפון
דואר אלקטרוני

על הקשר בין ספרות ילדים והתפתחות בגיל הרך

סיגלית אבירם בריל

מומחית לספרות ילדים לגיל הרך בזיקה להתפתחות הילד וסביבתו הביתית והחינוכית. כותבת חוות דעת על ספרות לגיל הרך, מרצה בחוג לגיל הרך במכללה האקדמית בית ברל

​כבכל שנה בתקופה זו, מגיע שבוע הספר העברי והורים רבים ירכשו ספרים עבור ילדיהם הצעירים. הורים אלה מניחים שקריאת ספרים לילדים היא פעילות חשובה ומשמעותית – והם בהחלט צודקים.  בטקסטים שמיועדים לגיל הרך ניתן למצוא לא רק ביטוי לצרכים התפתחותיים של הילדים אלא גם מענה מסוים לצרכים אלה. ספרים רבים מכילים בתוכם נושאים שמלווים את תהליך ההתפתחות של הילד ובכך מחזקים – הן את הילדים והן את ההורים – בהתמודדותם עם היבטים שונים בחייו של הילד הצעיר. 
כך למשל, ספרה הקלאסי של מרגרט וייז בראון "ארנבון בורח מהבית" שפורסם לראשונה בשנת 1942. הספר מיועד לפעוטות ויש בו תבנית חוזרת שבה הארנבון בודק עם אמו עד כמה רחוק יוכל לברוח (כלומר להתרחק) ועד איפה היא תלך אחריו (כלומר, עד כמה היא אוהבת ושומרת עליו): "אם תהיה דג בנחל, אני אהיה דייגת ואדוג אותך" – עונה לו אמא ארנבת, כשהוא מציע שיהפוך לדג בנחל.
הספר הולם את השלב ההתפתחותי של הילדים שכן הדיאלוג בין הארנבון לאמו, מבטא את הצורך של הפעוטות לבדוק את גבולות האהבה של ההורה, את גבולות העצמאות שלהם והיכולת שלהם להתרחק (פיזית ורגשית). אמו של ארנבון נותנת לגיטימציה לניסיונות העצמאות שלו ובמקביל, נוסכת בו תחושת ביטחון שהיא תמיד תהיה בעקבותיו ותגן עליו. הילד הקורא זקוק לאמירות אלה, המובאות בספר בטקסט הכתוב ובאיור, כדי לחזק אצלו את התחושה שהוא יכול לצאת ולחקור את סביבתו אך יש לו עוגן בטוח לחזור אליו.
הצורך של הילדים לחוש מוגנים ואהובים, הוא נושא שחוזר על עצמו בספרים רבים לגיל הרך. כך למשל "תנחש כמה אני אוהב אותך" מאת סם מקברטני, "אמא, את אוהבת אותי?" ו-"אבא, את אוהב אותי?" מאת ברברה ג'וסי. כבר משמותיהם של ספרים אלה ניתן להסיק על התוכן שלהם. המבנה החזרתי שמופיע בספרים אלה, מדגיש עוד יותר את תחושת הביטחון ומעניק לילד היכרות קלה ובכך שליטה בספר ובמתרחש בו.

בגילאים מעט מבוגרים יותר, יאפשר הספר מקום רב יותר להתרחקות מהבית ויזמן לגיבור שלו מסע של למידה, התבגרות או תהליך רגשי כלשהו. אחד הספרים הידועים שבו נמצא תהליך כזה, הוא "ארץ יצורי הפרא", ספרו החד-פעמי והמופלא של מוריס סנדק. אך גם בספרים חדשים יותר, מתקיים עיסוק דומה. למשל, בספרה המשעשע של רותו מודן "סעודה אצל המלכה", יוצאת נינה המתקשה בנימוסין והליכות, לסעודה אצל מלכת אנגליה. היא עוזבת את בית הוריה, עולה על מטוס ונוחתת בארמון בקינגהם לסעודה מפוארת, רבת משתתפים ומזלגות. במסעה היא לומדת שנימוסים זה חשוב אבל להיות נאמנה לעצמה חשוב לא פחות. לבסוף היא זו שמלמדת את המלכה איך לאכול "נכון" וחוזרת הביתה.

תומכים בהתפתחות הילד

​לא במקרה ספר זה וספרים רבים אחרים, נפתחים במרחב הביתי ושבים אליו לאחר הרפתקאה זו או אחרת. מבנה זה עונה על הרצון הטבעי של הילדים להתרחק מהמקום המוכר והבטוח לצורך למידה והתנסות חדשה אך גם לשוב אליו כדי "להיטען" בביטחון ובאהבה.

למה הדבר דומה? לילד קטן שמגיע לגינת המשחקים עם הוריו. לאחר כמה דקות של הסתגלות למקום, הוא עוזב את יד ההורה, רץ לשחק ואולי גם להכיר ילדים חדשים אך מדי פעם מביט לאחור, מוודא שההורה עדיין שם, בודק שמישהו צופה בו. אולי הוא גם יחזור לחיבוק ואז שוב למשחקים ושוב להורה. כלומר, תהליך ההתרחקות וההתקרבות המחודשת, הוא תהליך בסיסי בהתפתחותו הרגשית של הילד ולכן גם ספרי ילדים רבים מתייחסים אליו.
בנוסף, עשויה הספרות לעזור בהתמודדות עם קשיים פוטנציאליים בשלבים השונים בהתפתחות הילד: בואו של אח חדש, מעבר מהגן לבית-הספר, פרידה, גמילה מחיתולים וממוצץ ועוד. לטענתן של חוקרות ספרות הילדים, ד"ר חנה לבנת וד"ר רימה שיכמנטר מ"מרכז ימימה לספרות ילדים ונוער" במכללה האקדמית בית ברל, על-מנת שספר יהווה מקור תמיכה של ממש, נדרש ממנו להכיל תהליך אמין של התמודדות עם בעיה. כזה שיש בו עליות ומורדות, נסיגה והצלחות ולא פתרון קסמים פתאומי. לבנת ושיכמנטר מביאות את ספרה האהוב של אלונה פרנקל "סיר הסירים", כדוגמה לטקסט העוסק בגמילה מחיתולים באופן מהימן, תהליכי ומעורר הזדהות ובכך יש בכוחו לסייע לילד הקורא שעובר תהליך גמילה דומה. ספרה של פרנקל יצא לאור בשנות ה-70 ועדיין, מעטים הספרים שעוסקים בגמילה מחיתולים שמצליחים להתמודד עם הנושא בישירות ובאמינות דומה. לכן משמח היה למצוא לאחרונה את הספר המתורגם "הנסיכה עֵנב והסיר" מאת אנדראה פינינגטון. בדומה לנפתלי, גם עֵנב מכירה בהדרגתיות את הסיר שהיא מקבלת, נתקלת בקשיים בדרך לגמילה ובסופו של דבר מצליחה לעבור שלב זה בחייה בהצלחה ובתמיכת משפחתה. הספר מעודד את הילדים להיות מעורבים במתרחש בו ובכך מגביר עוד יותר את תחושת המסוגלות שלהם.

לומדים על חברתיות

​ספרות ילדים יכולה גם לסייע לילדים ללמוד על חברתיוּת – על אמפתיה, על יצירת קשרי חברוּת, על עזרה לזולת ועוד. לכן באופן טבעי כמעט, רבים מספרי הילדים והנוער עוסקים בקשרי חברות, ידידות, ריבים ויחסי גומלין בין בני אדם (לעיתים ילדים, לעיתים בעלי-חיים המואנשים לבני אדם). למעשה, ידידות הוא אחד הנושאים השכיחים, אם לא השכיח ביותר בספרי ילדים. כך שאין פלא שקריאת ספרים יכולה לקדם את התפתחותן של מיומנויות חברתיות אצל הקוראים. במדריך "חברים זה כל הסיפור", ניסינו להראות כיצד טקסטים לילדים יכולים לתמוך ברכישת יכולות חברתיות ולעודד את התפתחותן של מיומנויות רגשיות-חברתיות. דוגמה טובה לכך הוא ספרו של אנתוני בראון "בילי וגורדי". למרות השונות ביניהם, מצליחים בילי וגורדי – שימפנזה וגורילה, ליצור חברות אמיתית ותומכת. כזו שבה כל אחד תורם את חלקו ועוזר לחברו בשעת צרה. הספר מלווה את השניים מרגע פגישתם המפתיעה, דרך הבילויים המשותפים שלהם, בהם כל אחד מהם לומד על חברו ועד להחלטתם המשותפת להיפגש שוב. בילי וגורדי יוצרים בעדינות, רגישות והתחשבות הדדית את החברות החדשה שלהם. הקוראים נחשפים לתהליך שעוברים השניים ויכולים לקחת משהו מזה בבואם ליצור חברות חדשה.
הספר "תהיה בריא מוריס מגי" (מאת פיליפ ס. סטיד) הוא דוגמה נוספת לטקסט שחושף את קוראיו למערכת יחסים אמפתית וחמה בין הדמויות ובכך מלמד את הקורא דבר או שניים על עזרה הדדית ואכפתיות כנה. אמפתיה היא אחת היכולות החברתיות החשובות שיש לנו, בני האדם. זו היכולת לזהות את מצבו הרגשי של האחר ולהגיב בצורה מותאמת אליו. זוהי מיומנויות מתפתחת וצריך לעזור לה להתפתח ולגדול אצל הילד. קריאה בספר כמו זה, שבו הדמויות נחלצות לעזרת ידידם הקשיש באופן מותאם לו (כפי שהוא יודע להתאים עצמו אליהם), מעודדת אצל הילד התנהגות דומה כלפי האנשים בחייו.
ועוד הערה לסיכום, בגיל הרך נוכחותו של המבוגר בזמן קריאת ספר היא כמעט תמיד הכרחית. להורה או לגננת משמעות רבה בכל תהליך הקריאה – החל מבחירתו, קנייתו או השאלתו בספרייה ועד הקריאה עצמה כמובן. בזמן קריאת ספרים לילדים צעירים נוצרת אינטראקציה ייחודית שיש בה אינטימיות, קירבה, ריכוז משותף ושיח בין שלושה שותפים – הילד, המבוגר והספר. פסיכיאטר הילדים הנודע דונלד וויניקוט, טען שכדי שהילד יוכל ליהנות בבגרותו מהאמנויות השונות ולהבין את המסורת התרבותית שלו, עליו לגדול לתוך חוויות תרבותיות מעשירות כמו משחק, אמנות, מוסיקה וספרות. הספר, כמו המשחק, קיים בעולם המציאות החיצוני אך גם בעולם הדמיון הפנימי ובכך כוחו וייחודיותו.
אז קיראו ספרים טובים לילדים, לא רק בשבוע הספר אלא לאורך כל השנה. 

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.