כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > על המכללה > על אודותינו > כתבות ומאמרים > ניוזלטר - מה קורה במכללה @ברל > גיליון 56, ינואר-פברואר 2020 > יום העיון "תרבות הפנאי של ילדים, בני נוער וצעירים בישראל" במכללה האקדמית בית ברל

יום העיון "תרבות הפנאי של ילדים, בני נוער וצעירים בישראל" במכללה האקדמית בית ברל

ביום ראשון 9 בפברואר 2020 התקיימה במכללה האקדמית בית ברל השקת החוברת המיוחדת של "מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית" בנושא פנאי של ילדים, בני נוער וצעירים. עורכי החוברת המיוחדת, ד"ר טלי היוש מהמכללה האקדמית בית ברל ופרופ' מאיר טייכמן, מאוניברסיטת תל אביב בית הספר לעבודה סוציאלית, ומהמכללה האקדמית בית ברל. להשקה הגיעו משתתפים מתחומי הרווחה החינוך, החינוך המיוחד, קידום נוער ועוד. 

ההרצאה המרכזית של ד"ר טלי היוש - "אתגרים וחינוך לפנאי של ילדים ובני נוער", התמקדה במצב הילדים ובני הנוער בחברה העכשווית, כנתון תחת השפעות חיצוניות בהן דרישות להגיע להישגים אקדמיים גבוהים כבר מגיל צעיר, במטרה להשתלב במדרג חברתי-כלכלי גבוה. זאת לצד הפחתה בערך המיוחס לתרבות הפנאי מצד הורים וסוכני הסוציאליזציה הרואים את תפקיד הפנאי בגישה פונקציונלית, כשמרטף, כפרקטיקה המסייעת לרכישת ידע שיכול לקדם את הצעירים במדרג החברתי או כאתנחתא ותו לא. רק מעטים מבינים את היקף התרומות הטמון בפנאי (תגמולים חינוכיים, לימודיים, רגשיים, התפתחותיים-אישיותיים, חברתיים, בריאותיים). המרצה סיימה בקריאה להשיב את "הקסם" שנלקח מהצעירים באמצעות חינוך לפנאי באמצעות מאמץ של כל אחד מסוכני הסוציאליזציה, לחוד וביחד: המדינה, השלטון המקומי, מערכת החינוך: משרד החינוך, בית הספר וצוותו, ההורים, התלמידים, המגזר השלישי וגורמים פילנתרופיים. 

המושב הראשון בהנחיית ד"ר שחר גינדי, "פנאי של ילדים ובני נוער בישראל – תמונת מצב" – התנהל כרב-שח בסגנון פצ'ה קוצ'ה (הרצאות קצרות בנות כ-7 דקות) בהשתתפות כותבי המאמרים. בין ההרצאות הייתה הרצאתו של ד"ר גינדי על משחק השחמט והפרעות קשב. במחקרו הראה את הקשר בין לימוד שחמט לבין עיכוב תגובה, שהוא אחד המאפיינים של הפרעות הקשב והריכוז. ד"ר גינדי הסביר את חוק ה"נגעת נסעת" בשחמט שמעניש שחקנים על תגובות נמהרות ומלמד אותן לחשוב היטב לפני שהם פועלים. 

הרצאה נוספת הציגה את מחקרן של ד"ר היוש ופרופ' פאדיה נאסר-אבו אלהיג'א "האם המגדר קובע? פנאי של מתבגרים ערבים". ממצאי המחקר הארצי זיהו את קטגוריות הפנאי בהן בוחרים בנים צעירים (בני 12-8) בחברה הערבית (פנאי אקטיבי-פיזי; ספורט מאורגן על-ידי מועדון, מתנ"ס והורים; ומועדונים קבוצות וארגונים). קטגוריות אלו תואמות את מאפייני המגדר, המאפשרת לבנים יותר מהבנות חופש (גם מחוץ לישוב. הבנים בוחרים להשתתף בעיסוקי הפנאי ממניעים של סטטוס חברתי (לעומת הבנות שכוללות שיקולים אחרים ומגוונים (חברתיים, אידיאולוגיים, אוטונומיים, אינסטרומנטליים, וההבדלים בין המגדרים מובהקים). קיים גם הבדל מובהק סטטיסטית בין הבנות לבנים ביחס לדרך שבה הם תופסים את ארבעת ממדי התגמולים המתקבלים מההשתתפות בפנאי: הבנים תופסים את הממד החברתי-סטטוס של התגמולים המתקבלים מהפנאי באופן מובהק, בהשוואה לבנות (שתופסות את המדים: החברתי-אידיאולוגי, אוטונומי-עניין והאינסטרומנטלי), וההבדלים בין הקבוצות מובהקים. מן האמור ניתן להסיק שהבנים הצעירים מפנימים את תפיסת התפקיד המגדרי ורואים את הפנאי כפרקטיקה שיכולה לספק להם הזדמנות נוספת להתפתח ולהתקדם בחברה הכללית בכלל, ולקראת התפקיד המגדרי המצופה מהם בעתיד – לתפקד כראשי משפחות האחראים על הקידום והפרנסה של בני ביתם.

בהפסקה הופיעה להקת מחול אתיופי מכפר הנוער ויצו נחלת יהודה. הצעירים שהופיעו בריקודים מסורתיים, המשמרים את המסורת האתיופית מבית ההורים בארץ המוצא, הדגימו לקהל משמעותו של "פנאי רציני" התרגשו וריגשו את הצופים באיכות הריקוד ובססגוניות הלבוש התנועה, המוסיקה והחפצים המקוריים ששימשו אותם. 

המושב השני בהנחיית ד"ר אינה בן אורי - "חינוך לפנאי: עם הפנים אל העתיד – רב-שיח" – קיבץ לרב-שיח מעניין את מר איתן טימן, מנהל אגף חברתי קהילתי, תלמידים ונוער, מינהל חברה ונוער, משרד החינוך; מר עימאד ג'ראיסי, מנהל תוכניות וצוות, מרכז אינג'אז לקידום הרשויות המקומיות הערביות; גב' סיגל קוצ'מן, יו"ר הנהגת הורים (היוצאת), כפר סבא; גב' אביבה הורוביץ עזר, ראש תחום חינוך, "ילדים בסיכוי, המועצה לילד החוסה"; וירדן יפה אור אל, יו"ר מועצת התלמידים והנוער העירונית ברעננה, תלמידת תיכון אוסטרובסקי. 

המסר שעלה מרב-שיח זה כלל ארבע נקודות עיקריות: (1) קיים צורך בחינוך לפנאי במסגרות הפורמליות, על מנת שיכירו בחשיבות הפנאי ויחנכו לפנאי; (2) עולה צורך של הבנת חשיבות השלב ההתפתחותי בפנאי ולכן, חשוב להתחיל בחינוך לפנאי כבר מגיל צעיר; (3) צריך לחשוב על פנאי גם במונחים חברתיים, ולא רק במונחים אינדיבידואליים, כלומר לחשוב על הבנייה של פנאי למשפחות, לקהילה, לבית הספר וכדומה (4) עלות הפנאי הרציני צריכה לעבור לאחריות המדינה ולא יהיה רק נחלתם של העשירים - המדינה צריכה להשתתף!


תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.