המדרשה - פקולטה לאמנויות של המכללה האקדמית בית ברל, שמחה להזמינכם/ן לאירוע אמנותי חד פעמי במועדון האוזןבר, תל אביב.
19:30 - מפגש ספידייטינג אחד על אחד עם סגל המרצים של המדרשה.
20:00 - אירוע מייצגים, הקרנות והצבות וידאו של מיטב האמנים, מרצים ובוגרי המדרשה.
22:00 - תחל הופעה של עופר טיסר.
הזדמנות חד פעמית להכיר את צוות המרצים והאמנים של המדרשה לאמנות ולשוחח עמם באופן פתוח על כל מה שמעניין אתכם.
יחולקו 2 מלגות לימודים לנרשמים במפגש - בכפוף להחלטת צוות המורים המקצועי.
35% הנחה בדמי הרישום לנרשמים במפגש!
בין האמנים המציגים:
אלונה פרידברג, מיכל נאמן, בועז ארד, רועי רוזן, גיא בן נר, אהד פישוף, דרור דאום, קרן גלר, רותי סלע, דניאלה חי, בן הגרי, ציון אברהם חזן, נועה יפה, תום פניני, פאהד חלבי, רועי מנחם מרקוביץ׳, שי-לי הורודי, יסמין דיוויס, מלכי טסלר, צאלה גרינברג, עלינא דקל, דור זליכא, עלמה שניאור, נדב בן-נון, ורדית גולדנר, ורד ניסים, דני רוזנברג, איה ניצן, אורן לביא, לוסיאנה קפלון, ירון אתר ועוד.
כחלק מהאירוע תוצג העבודה ״שמות זרים״ של האמן גיא בן נר אשר נחשב לסיפור הצלחה מטאורי. עבודות הוידאו של גיא בן-נר מעבדות מחדש יצירות מופת קולנעיות וספרותיות כדרך לבחון את החיים הביתיים כמו גם את המדיום של עשיית אמנות. רבות מעבודותיו מערבות את בני משפחתו ואת עצמו כחומרי גלם לבחינה של היחס האמביוולנטי והחרדה הקשורים בניסיון ליצירת איזון בין חיי יצירה ומשפחה. הוא ייצג את ישראל בבינאלה לאמנות בוונציה והציג תערוכות בחללים נחשבים כגון המומה ובגלריית פוסטמאסטרס בניו יורק.
העבודה של גיא בן נר ״שמות זרים״ מציגה טקסט אשר הורכב מהברות שנאמרות על ידי קופאים לתוך מיקרופון בבית הקפה בשירות עצמי ״ארומה״, הברות שניתנו לקופאים כשם הלקוח על מנת לקבל את ההזמנה.
באירוע תוקרן גם העבודה ״בקרוב הוידויים״ של האמן והמרצה פרופ׳ רועי רוזן. יצירתו מושפעת בין השאר מיהדות, נאציזם, פורנוגרפיה ומהיסטוריה של אמנות, ועוסקות בכפילויות ובמשבר זהות בעידן הפוסטמודרני. רועי רוזן השתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם. תערוכתו השנויה במחלוקת "חיה ומות כאווה בראון", שהוצגה במוזיאון ישראל ב-1997, גררה דיון ציבורי נרחב. ב"חיה ומות כאווה בראון" הוא לוקח את הקורא למסע וירטואלי בגופה של אווה בראון, מאהבתו של אדולף היטלר, בתוך הבונקר של הפיהרר. התערוכה הוצגה גם במוזיאון ליהדות בניו-יורק כנציגות ישראלית לתערוכה בינלאומית.
בפרויקט רחב היריעה שלו, "ז'וסטין פרנק", הוא בדה אמנית בלגית פרובוקטיבית שהייתה מקורבת לחוגי הסוריאליסטים. בנוסף לדמותה של פרנק (שמבחינה חיצונית היא הכלאה של דמותו ודיוקן אשתו), הוא בדה גם את יוהנה פורר-הספרי (השם פורר מתייחס לכינויו של היטלר Führer), את אן קאסטורפ, חוקרת האמנות שדלתה את פרנק ממצולות הארכיונים המאובקים לצורך בחינה מחדש של אמנית שלא זכתה להצלחה שהגיעה לה, ואת עצמו "רועי רוזן" כאמן עכשווי שמושפע מעבודותיה של פרנק.
סרטו "צא" הוקרן בפסטיבלים ברחבי תבל; הוא זכה בפרס הסרט לאורך בינוני בפסטיבל ונציה במסלול "Orizzonti" והתמודד בקטגוריית הסרט הקצר בטקס פרס האקדמיה האירופית לקולנוע.
סרטו של רועי רוזן ״בקרוב וידויים״ מציג את הִלל, ילד בן 9, במרכזו של חלל, על רקע משטחים מתחלפים, כשהוא מישיר מבט אל המצלמה ומגיש מונולוג באנגלית, שפה שאינו דובר ואינו מבין. מה שאיפשר את המופע הלשוני הזה הוא טלפרומפטר ממנו הקריא הלל תעתיק של הטקסט האנגלי לאותיות עבריות. הלל, בנו של רוזן, צולם בשוט אחד מתחילת הסרט ועד סופו, כשהטקסט מכתיב לו לא רק את הגיית המלים, אבל גם מורה לו על שתיקות ואף שולט פה ושם בהבעות פניו ובמחוות גופו (כוכבית בטקסט סימנה להלל להסתכל על אביו, מצידה השני של המצלמה, ולחקות את המחוות שלו). פעולת הדיבור מוזרה וייחודית: הילד אינו דובר בעצמו, אך גם אינו שחקן. הוא מדובב כילד תמים ויפה, המצוי במצב של דיבוק, תחת שליטתו של האב, ומשמש מוליך צייתני למימוש גחמותיו של רוזן.
באירוע תוצג עבודת הוידאו ״דבק דבש״ משנות ה-70 של פרופ׳ מיכל נאמן זוכת פרס ישראל מהאמניות הבולטות בישראל בארבעת העשורים האחרונים. עבודותיה עוסקות במגוון רחב של נושאים ובהם זהות לאומית ודתית, הקשר למקורות ולאלוהים, מגדר ומיניות, ריבוי זהויות, הפער בין דימוי לַכיתוב שהוא מקבל עליו, וכן הצבעים ומשמעויותיהם. היא יצרה שפה ציורית-חזותית ייחודית המשלבת משפטי טקסט ביצירה ומציגה אותם בהקשר חדש, וכן פיתחה טכניקה אישית ליצירת עבודות רב שכבתיות.
אהד פישוף הוא אמן ומוסיקאי היוצר במגוון תחומים רחב הכולל סאונד, מחול, וידאו, פרפורמנס וכתיבה.
החל את דרכו האמנותית כמנהיג להקת נושאי המגבעת. מאוחר יותר עבר להלחין למחול, פרפורמנס ומיצבים. במקביל החל ליצור בתחומי אמנות נוספים. יצירותיו לבמה ומיצבי הסאונד שלו הוצגו באנגליה, יפן, ליטא, הולנד, טורקיה, שווייץ וישראל, כמו גם בביתן הישראלי בביאנאלה של ונציה, בשנים האחרונות הציג עבודות וידאו וכוריאוגרפיה בישראל וביפן, הלחין ועיצב פסקולים לעבודות מחול בארץ ובחו"ל, הוציא שלושה אלבומים והשתתף במספר תערוכות קבוצתיות. נבחר כאמן של הקרן למצוינות בתרבות.
אהד פישוף יציג באירוע את העבודה ADR המשותפת לו ולרקדנית נועה צוק.
האמן בועז ארד יציג עבודת וידאו חדשה אשר הוא עורך לכבוד האירוע אשר מתעדת קשר שלו עם עורבת.
בועז ארד שגם אוצר את גלריית האמנות של המדרשה בתל-אביב, ברחוב הירקון 19בתל אביב.
הציג בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות בישראל ובעולם, והוא יוצר באמצעות פיסול, וידאו, ציור, רישום וצילום.
את תכנית הערב אוצרת האמנית רותי סלע אשר מרכזת את לימודי הוידאו בפקולטה לאמנויות "המדרשה" שבמכללה האקדמית בית ברל,
עבודותיה של האמנית רותי סלע הוצגו בתערוכות כגון הביאנלה באיסטנבול,תורכיה, הביאנלה בברלין, גרמניה והביאנלה בסידני,אוסטרליה, מניפסטה 8 – הבינאלה של אירופה, שהתקיימה במורסיה, ספרד. ובמוזיאונים כגון הז'ה דה פום ומרכז פומפידו בפריז, צרפת, מוזיאון ה-zkm בגרמניה, המומוק בוינה,אוסטריה, הטייט מודרן בלונדון, בריטניה, הלודוויג בבודפשט, הונגריה, ה-HKW בברלין, גרמניה ועוד. היא זכתה במספר פרסים בינהם פרס אנסלם קיפר מטעם קרן וולף, פרס אמן צעיר ופרס עידוד היצירה מטעם משרד החינוך.
וכן יציגו באירוע אמנים בוגרים של הפקולטה לאמנויות "המדרשה" ביניהם:
ורד ניסים אשר יצירותיה נוגעות ובוחנות קטבים בזהות, מגדרים, ומעמד חברתי – כלכלי דרך המרחב האישי. החומרים הינם שילוב של ביוגרפיה אישית וכללית חברתית יחד עם מוטיבים מסיפורי אגדה ופנטזיה.
תוצג העבודה ״אני צריכה להעביר חיים״ של ורד ניסים שבה קוראת המשוררת לורן מילק קטעים מסיפורי והגיגי האם של ורד ניסים בסמטה צדדית מוזנחת.
תוצג העבודה ״a vegetable talks back at you״ של האמן בן הגרי בה רואים מוזיקאי מנגן בירקות.
מלכי טסלר תציג את העבודה ״צביטה״, בעבודות הוידאו שלה המצלמה משמשת כמתעדת פעולות פרפורמטיביות, במרחב הציבורי. שם היא יוצרת סיטואציות מתגרות אשר מפעילות עוברי אורך ודרכן בוחנת גבולות של התנהגויות חברתיות שגורות.
