|
רישום מהיר,
וסיכום מהלך השיעורים. |
-
פיתוח יכולות רישום, דרך התבוננות בדומם.
-
פיתוח חשיבה על קומפוזיציה.
-
העלאת שאלות סביב עבודה. אינדיווידואלית מול עבודה קבוצתית.
-
פיתוח יכולת יצירה סביב הגבלת זמן.
-
היכרות עם אמנים העובדים בקבוצה.
-
דיון על אמן שלא יוצר את עבודותיו.
-
סיכום התהליך שעברו בשיעורים. |
מצגת:
Takashi Murakami
,The Bruce High Quality Foundation, Cracking Art Group,
Tim Rollins and K.O.S.
|
קומפוזיציה, קו וכתם, פורמט, נקודת מבט,
אינדיווידואליות מול קבוצתיות,
אסיסטנטים, עיצוב מול אמנות, אמנות פוליטית, אמנות חברתית, מורה-אמן.
|
ניירות, פחם טבעי, טושים, עפרונות, עפרונות צבעוניים, מקרן להקרנת המצגת. |
מבנה השיעור:
1. פתיחה
פתיחה (5 דקות): הסבר קצר על התרגיל.
2. חלק מעשי
על הכיתה להיות מסודרת במעגל (עם כני רישום), כאשר באמצע המעגל כמה אובייקטים לרישום. התרגיל הוא לרשום את הסצנה המוצגת במשך 5 דקות, כל תלמידה עם כלי רישום שונה. בסוף הזמן, כל תלמידה תעבור רישום אחד ימינה- כשהיא משאירה את רישומה באותה נקודה. התלמידה תמשיך את רישום חברתה שנשאר על הכן, במשך חמש דקות. לאחר חמש דקות, הן תעבורנה שוב, וממשיכות את הרישום במשך חמש דקות נוספות. התוצאה המתבקשת היא רישום הבנוי משלוש תלמידות שונות, כל קו בכלי רישום אחר.
ארגון הכיתה ועבודות התלמידים
3. סיכום התרגילים המעשיים
דיון בערך 15-10 דקות- נשוחח על התהליך שעברו מהשיעור הראשון ועד עכשיו. תחילה נזכיר את שנעשה: בשיעור הראשון יצרנו פס ארוך הבנוי מדימויים אותן רשמו התלמידות, מתוך התבוננות בצילומים ממגזינים, הן תחילה רשמו את דימוי, ובחלק השני של התרגיל הן רשמו דימוי המחבר בין שני הרישומים לצידיהן. בשיעור השני התנסינו ברישום ממושך, שהתחיל בשיעור זה ונגמר בשיעור שאחריו. בשיעור זה הן רשמו מתוך התבוננות ברישומו של מאסטר, מטרתן היה להגדיל את הרישום במדויק. בשיעור השלישי המשכנו את הרישום מהשיעור הקודם, וחיברנו בהתרגשות את הרישומים יחד, ליצירת רישום אחד המורכב מ-12 חלקים.
לאחר הסקירה של השיעורים, נעלה שאלות העולות מהתהליך: בשיעור הראשון הדבר הראשון שלמדו הוא על תרגום מתצלום לרישום ועל אפשרויות תגובה לרישום. ישנם שאלות על קומפוזיציה- מיקום דימוי, הגדלת דימוי לעומת הקטנת דימוי, הוספת קווים שאינם קשורים לתצלום, ישנם גם שאלות קונספטואליות- כיצד מחברים בין דימויים? מה זה אומר לחבר בין דימויים? נעלה מחשבות על חיבור רעיוני, חיבור רעיוני, קשר ויזואלי- התחקות אחרי קו, אחרי כתם.
מהשיעור השני והשלישי למדו התלמידות לרשום מתוך התבוננות ברישום מאסטר, כך שהשאלה הראשונה שניתן להעלות הוא האם הן למדו מתוך התחקות אחר קו של רשם מיומן? האם זה שינה להן משהו בקו האישי שלהן? האם יש הבדל בתהליך רישום ארוך (שני שיעורים) מאשר תהליך שמתחיל ונגמר בשיעור אחד. ישנם שאלות שיש להעלות דרך התוצאה הסופית- האם הן מרוצות מכך שמצד אחד רואים קו אישי ומצד שני גם רישום אחד גדול? ישנם שאלות על תפקיד האמן- כאן 12 תלמידות עבדו על אותה יצירה, מי כאן האמן? האם העשייה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליך האמנותי? או שמא הרעיון הוא האמנות, והמבצע הוא לא רלוונטי?
שאלות אלה מתחזקות בשיעור זה. הן הולכות ללמוד על אמנים שונים שפועלים אחרת אחד מהשני. אצל חלק תהליך היצירה הוא בקבוצה, כשאין היררכיה כולם יוצרים יחד (לעיתים אפילו אנו לא יודעים מה הם שמות היוצרים), ובדוגמא הקיצונית- אמן שכביכול יוצר לבד, אך הוא מפעיל מפעל כדי לייצר. בשיעור האחרון, הן הולכות לרשום בקצב מהיר, בניגוד למה שעברו בשני שיעורים האחרונים. אני מעוניינת שיתנסו בכל האפשרויות מבחינת קצב הרישום (בשיעור הראשון 20 דקות, בשיעור השני והשלישי יחד היה להם כשעתיים וחצי לרשום, ובשיעור זה חמש דקות בכל פעם) אני גם רוצה שיתנסו בסוגים שונים של התבוננות- בשיעור הראשון התבוננו בצילום, בשני ובשלישי ברישום מצולם של אמן ובשיעור זה, בטבע דומם.
מתוך התהליכים האלה, ניתן להעלות בשיעור זה שאלות סביב התבוננות- מה קורה כשרושמים תוך התבוננות בדימויים שונים אלה? האם זה משנה את הקו/כתם/צורה? האם יש להן תחושה שיותר קל להתבונן דרך מדיום מסוים? גם דרך קצב עבודה ניתן ללמוד על הקו האישי שלהן, ורצוי להסתכל אחורה על יתר הרישומים, כרישומי קבוצה, ולראות מה ההבדל בתוצאות, מה שינה זמן העשייה בקו הקבוצתי? כך גם ניתן לראות מה שינה צורת ההתבוננות ביצירה הקבוצתית. אמנם כל פעם התרגיל היה שונה, אך ניתן עדיין לחשוב על כל היצירות הסופית כמכלול ולנסות לראות מה אנו יכולות ללמוד מהן.
4. מצגת
הצגת קבוצות אמנים (הצגה ודיון, כ30-20 דקות):
האמנים המוצגים הם:
Takashi Murakami, Tim Rollins and K.O.S ,The Bruce High Quality Foundation, Cracking Art Group
בחרתי באמנים אלה, מכיוון שרציתי להביא דוגמא לאמנים העובדים יחד על פרויקטים. שני דוגמאות הראשונות הנם של קבוצות אמנים הפועלים יחד. הראשונה,The Bruce High Quality Foundation, הנה קבוצה שדואגת לשמור על אנונימיות, חברי הקבוצה אינם ידועים והפעילות האמנותית שלה הינה פוליטית. זאת קבוצה שמייצרת מהלכים יותר מאשר אמנות כאובייקט. הם דואגים לצאת לרחובות ולעשות מעשי קונדס שמייצרים שיח על אמנות, ועל נושאים פוליטיים אקטואליים. בנוסף אליהם אני אזכיר את הגורילה גירלס, שעליהם הם למדו עם מוריה- עוד קבוצת אמניות אנונימיות שפועלות יחד עם אג'נדה פוליטית מוצהרת. קבוצת האמנים השנייה, ה- Cracking Art Group עובדת באופן שונה. קודם כל, שמות האמנים ידועה, הם קבוצה שעובדת יחד על פרויקטים גדולי מימדים שהם מעצבים ובונים יחד. אין להם אג'נדה פוליטית מוצהרת. האמן השלישי שאציג, שונה בהחלט מהדוגמאות הקודמות וזהו Takashi Murikami. אמנם זהו דוגמא קצת יוצאת דופן, טאקאשי בסוף הוא האמן, אבל הוא עובד עם צוות מאוד גדול (לעיתים 30 איש) שעובדים על היצירה שלו. הוא נותן להם הוראות מאוד מדויקים אך בפועל הם אלו היוצרים ומציירים את יצירותיו. הוא תמיד מפרסם ליד יצירותיו את שמות האומנים שפעלו על העבודה. האני מביעה אותו כדוגמא כי לדעתי הוא מייצג הרבה אמנים מצליחים היום (כמו ג'ף קונס, מאוריציו קטלן ועוד) שיוצרים פרויקטים- והם מנהלי הפרויקט, גישה מאוד מאוד שונה ליצירה מאשר האמן האחד שעובד בסטודיו. Tim Rollins and K.O.S הנם קבוצת אמנים יוצאת דופן, טים רולינס הקים את הקבוצה בהיותו מורה לאמנות בבית ספר במנהטן. הוא החליט לבנות קבוצת אמנות יחד עם תלמידיו. את המהלך הזה עשה בשנות השמונים, ועד היום הם עובדים יחד.
5. סיום השיעור
1. שיחה קצרצרה על כל המהלך שעברו מהשיעורים של מוריה ועד סוף השיעורים שהעברתי- בעיקר לשמוע אותן, אם יש להן מה לומר, משהו להוסיף מחשבות לעתיד וכו'.
2. מילוי משובים.
