כניסה

חוק זכרון השואה והגבורה - יד ושם, תשי"ג - 1953

1. מוקמת בזה בירושלים רשות זיכרון, יד ושם

1.1. לששת המיליונים מבני העם היהודי שהוכרעו בקדושת מעונים לטבח ולאבדן על-ידי הנאצים ועוזריהם;

1.2. לבתי אב מבית יעקב שהושמדו ונחרבו על-ידי הצורר;

1.3. לקהילות, לבתי הכנסת, לתנועות ולארגונים, למוסדות ציבור, תרבות, חינוך, דת וחסד שנחרבו ונהרסו מתוך מזימת רשע למחות את שם ישראל ותרבותו מתחת השמים;

1.4. לעוז רוחם של יהודים שמסרו את נפשם על עמם בקדושה ובטהרה;

1.5. לגבורתם של חיילים יהודים בצבאות ושל לוחמי מחתרת בישובים ובעירות שחרפו נפשם במערכות הקרב נגד הצורר הנאצי ועוזריו;

1.6. למסכת הגבורה של נצורי גטאות ולוחמים שקמו והציתו אש המרד להצלת כבוד עמם;

1.7. למאבקם הנשגב והמתמיד על סף האברון של המוני בית ישראל על דמותם האנושית ותרבותם היהודית;

1.8. למאמצי ההעפלה של הנצורים, שלא פסקו, ולמסירותם ולגבורתם של אחים שנחלצו להצלת השרידים ולשחרורם;

1.9. ולחסידי אומות העולם, ששמו נפשם בכפם להצלת יהודים.

2. תפקידו של יד ושם

אל המולדת את זכרם של כל אלה מבני העם היהודי שנפלו ומסרו את נפשם, נלחמו ומרדו באויב הנאצי ובעוזריו ולהציב שם וזכר להם, לקהילות, לארגונים ולמוסדות שנחרבו בגלל השתייכותם לעם היהודי; ולמטרה זו יהא מוסמך –

2.1. להקים מפעלי זיכרון ביוזמתו ובהנהלתו;

2.2. לכנס, לחקור ולפרסם את כל העדות על השואה והגבורה ולהנחיל לעם את לקחה;

2.3. להשריש בארץ ובעם כולו את היום שנקבע על-ידי הכנסת כיום הזיכרון לשואה ולגבורה ולטפח הווי של אחדות זיכרון לגבוריה ולקרבנותיה;

2.4. להעניק לבני העם היהודי שהושמדו ונפלו בימי השואה והמרי אזרחות-זיכרון של מדינת ישראל, לאות היאספם אל עמם;

2.5. לאשר ולהדריך מפעלים העושים להנצחת זכרם של קרבנות השואה וגבוריה או לשתף פעולה עם מפעלים כאלה;

2.6. לייצג את ישראל במפעלים בינלאומיים שמטרתם הנצחת זכרם של קרבנות הנאצים וחללי המלחמה בהם;

2.7. לעשות כל פעולה אחרת שידרש לשם ביצוע תפקידו.


על החתום: יצחק בן צבי, נשיא המדינה; משה שרת, שר החוץ וממלא מקום ראש הממשלה; בן ציון דינור, שר החינוך והתרבות.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
9121*
 
9121*