כניסה

בעיני האמן: סיפורו של הילד מוורשה באמצעות עיון ביצירות אמנות

תכנית חינוכית חדשה לתלמידים בבית הספר העל-יסודי 

תצלום "הילד מוורשה", שידיו מורמות ומבטו מפוחד, התפרסם בעולם כמסמך המייצג את השואה. אמנים רבים אימצו תצלום זה כמקור השראה להבעת תחושותיהם ורעיונותיהם ביחס לאירועי השואה בכלל וביחס לגורל הילדים בשואה בפרט. 

התצלום לקוח ממסמך המתעד את חיסול גטו ורשה. הוא פורסם לראשונה בדו"ח של גנרל יורגן שטרופ ב-1943 שהיה אחראי לחיסול גטו ורשה. שטרופ הכין אלבום מהודר ובו דוחות על המערכה בוורשה וסדרת צילומים שצילמו הגרמנים בזמן המרד. ניצולים רבים טענו כי הם הילד שבתצלום אך מאחר שאין לכך עדות ודאית איננו יודעים מיהו ילד זה. והנה, הדבר לא מנע מדמות הילד שבתצלום להפוך לאייקון של השואה, ושימוש רב נעשה בדיוקנו בספרים, בסרטים, בחומרי הוראה וביצירות אמנות. כאייקון הוא מופיע לעתים עם החייל הנאצי המכוון אליו את נשקו, אולם לרוב הוא מופיע לבדו.

ממקרה פרטי לסמל כללי

הילד בתצלום הפך אפוא ממקרה פרטי למקרה המייצג את כלל הילדים שחוו את השואה. ילדים בעולם נתפסים כחסרי ישע, זקוקים להגנה ולטיפול בידי מבוגרים, ומייצגים את המשכיות החברה ואת עתידה. רצח הילדים מסמל את הכוונה הזדונית של הנאצים למחוק את קיומו של העם היהודי. דווקא תצלום של ילד המרים ידיו באין אונים אל מול מבוגר המצויד בנשק המופנה כלפיו, מבליט את אכזריותם של הגרמנים הנאצים. כמו כן, הילד מעורר אהדה מיידית ונקל להזדהות אִתו מאחר שהוא נראה קטן, מבוהל ותמים. מיקומו המרכזי של הילד בתצלום ובולטוּת החייל המכוון לעברו נשק – מעצימים את שרירות הלב והאבסורדיות של הרג חסרי אונים בכלל ושל רצח ילדים בפרט. הילד בתצלום מייצג את "האויב" של הנאצי; האם כך נראה אויב מאיים שיש להרגו? בשל כך, ובעיקר משום שאין בתצלום זה תיאורי זוועה, נעשה הילד בַּתצלום לאייקון תרבותי המייצג בעולם את השואה ואת מוראותיה.

 

הדימוי של הילד מוורשה הוא בעל עוצמה רבה כל כך עד כי הוא יכול להתקיים כדימוי עצמאי ללא ההקשר הכללי של התצלום. כאמור, אמנים רבים תיארו אותו לבדו ולפעמים יחד עם החייל המאיים עליו בנשקו. כדי להבין את התצלום ראוי להתבונן בו בעיון ולזהות מה בדיוק הוא כולל, ולא מה שנדמה לנו שיש בו. עיון זה יסייע לנו לדון ביצירות שנעשו בהשראתו ולבדוק את השינויים שהאמנים עשו בו כדי להביע רעיונות, רגשות וערכים בהקשר לתיאור שבתצלום.

 

השימוש הרב בדיוקנו של הילד מוורשה הוא תופעה תרבותית-אנושית ואוניברסלית. דיוקנו מופיע ביצירות של אמנים ברחבי העולם; אלה מתייחסים לדמותו, כל אחד על פי תפיסתו התרבותית וסגנונו האמנותי. יהודים ולא יהודים מגלים אמפתיה כלפי הילד מוורשה ומזדהים עם גורלו. באמצעות דיוקנו הם מתמודדים נפשית עם גורלו ועם גורל הילדים האחרים וכן עם עוצמת ההשפעה של אירועי השואה עליהם ועל החברה שבה הם חיים. אמנים אחדים השתמשו בדיוקנו של הילד מוורשה רק בעבודות בודדות ואילו אחרים, שלא יכלו להכיל ביצירה בודדת את כל ההתמודדות עם הנושא וביטויו, יצרו סדרות שלמות ובהן עשרות יצירות.

 

בעזרת שימוש בַּדִימוּי של הילד מוורשה האמנים יכולים לעורר אהדה בקרבנו הצופים ובה-בעת לעורר את כעסנו על פשעם הנורא של הנאצים, שהרגו מיליון וחצי ילדים בתקופת השואה. כמו כן, דימוי הילד מוורשה מייצג את קורות יהודי אירופה המזרחית ואת גורלם בשואה.

יצירות אמנות כאמצעי להדגמת רעיון הסמלת השואה

מחשבות אלה הובילו לפיתוח תכנית חינוכית המיועדת לתלמידים בבית הספר העל-יסודי – בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה; בבסיס התכנית עומד הרעיון שלפיו, התוודעות אל יצירות אמנות של אמנים שונים (יהודים, ולא יהודים, נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, בעלי קשר ישיר או עקיף לאירועי השואה) מאפשרת ללמוד איך תצלום הפך לאייקון תרבותי המייצג את תקופת השואה בכללותה ואת דרכי ההתמודדות עם מוראותיה.

 

התכנית המוצעת  מתמקדת באופן שבו מקרה פרטי הופך לסמל כללי המייצג את תקופת השואה בכללותה כדי להבנות את הזיכרון האישי והקולקטיבי; היא עוסקת בתצלום "הילד מוורשה", מסמך היסטורי אשר הפך לסמל המייצג את מוראות השואה.

דמותו של הילד מוורשה מופיעה ביצירות אמנות רבות במגוון רחב של פירושים אמנותיים ותרבותיים, המדגימים כיצד נוצר סמל מדימוי הטעון במשמעויות שונות, ובהן: ערכיות, אנושיות ותרבותיות; יצירות האמנות, שהן לב לבה של התכנית החינוכית המוצעת, נוצרו במדיומים שונים: ציור, הדפס, מרבד, הדפס דיגיטלי, אקריליק וצילום דיגיטלי.

 

בתכנית זו נבחרו יצירות אמנות כאמצעי להדגמת רעיון הסמלת השואה, ומכאן מטרות התכנית הן:

  • להכיר מגוון יצירות ואמנים שונים בהקשר תרבותי ואמנותי, המתייחסים לתצלום הילד מוורשה.
  • להבין את המשמעויות והמסרים ביצירות אלה, המציגות את "הילד מוורשה" כסמל השואה.
  • לפתח בקרב הלומדים את היכולת להתבונן ביצירות אמנות, ולהרחיב את מיומנויות הפרשנות  בקריאת יצירות אמנות.

 

היסוד המארגן בתכנית זו הוא רעיון ההתייחסות של האמנים לדמותו של הילד מוורשה ככזו המייצגת את השואה. מן היצירות משתקפות נקודות המבט האישיות והתרבותיות של האמנים ביחס לשואה, וזאת באמצעות תפיסתם האסתטית וטכניקות היצירה השונות שבהן הם מתייחסים לדמותו של הילד מוורשה כמייצג את השואה.

 

חומרי ההוראה-למידה בתכנית החינוכית כוללים:

  • מדריך למורה
  • כרטיסיית התצלום המקורי (בפורמט כפול)
  • כרטיסיות של יצירות האמנות
  • כרטיסיות מידע אודות היצירות והאמנים והתצלום המקורי.

התכנית היא דינמית, והמורים יכולים לסגלהּ ולהתאימה להקשר הלמידה הייחודי שבו הם פועלים במרחב הלמידה בכיתה ומחוצה לה. התכנית מזמנת ללומד בחירות שונות ומעודדת עבודה במתודות מגוונות (יחיד, קבוצה) ובאינטליגנציות שונות (מילולית, חזותית וכדומה).

פיתחו והפיקו: ד"ר בתיה ברוטין, אבריאלה עמית - התכנית ללימודי שואה בחברה הישראלית

בסיוע ועידת התביעות - Conference on Jewish Material Claims Against Germany 

 

 

איך מזמינים

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
9121*
 
 
 
9121*