תכנית לימודים אקדמית לקראת תואר ראשון "בוגר בהוראה" B.Ed.
לשון וספרות עברית במסלול רב-גילאי במתכונת חד-חוגית (ג-י)
תיאור הקורסים
שנה א
הוראה ולמידה בסביבה מקוונת ב
הקורס עוסק בפיתוח של יחידות הוראה מקוונות המושתתות על מיומנויות המאה עשרים ואחת, תוך שימוש במגוון כלים דיגיטאליים כמו: כלים להצגת תכנים, כלים לארגון ופיתוח תוכן שיתופי, כלים להצגת תכנים וכד'. הדגש בשימוש בכלים יהיה על התאמתם למטרה הפדגוגית תוך התייחסות לערך המוסף בשימוש בהם ליחידת הלימוד.
עקרונות ברכישת הקריאה והכתיבה בעברית
במסגרת הקורס נעמוד על היבטים מרכזיים ברכישת השפה העברית כשפה שנייה על ידי דוברי ערבית כשפת אם, תוך דגש על הקשר האטימולוגי בין השפות, מקומה של הערבית כשפת אם כגורם מקדם או מעכב ברכישתה של השפה השנייה, שגיאות אופייניות של לומדים בגילאים שונים, בשלבי רכישה שונים של העברית, ואילו משמעויות נגזרות מכך להוראה.
הבנת הנקרא והבעה בכתב – א
נעסוק בנושאים מגוונים מתחום ההבעה: נקרא טקסטים מסוגים שונים וננתח אותם, נלמד מבנים רטוריים יסודיים של טקסט מפסקה ועד המאמר. נבחין בין עיקר לטפל ונתמודד עם תופעות לשוניות כמפענחות טקסט. יושם דגש על הבחנה בין הסוגות השונות.
הבעה בעל-פה – א
הקורס יעסוק בכמה תחומים. בתחום התוכן: פיתוח יכולותיו של התלמיד להביע את רעיונותיו בטקסט דבור בהתייחס לנמענים, למטרות המבע, לערוץ התקשורת תוך שימוש במשלב לשוני מתאים; פיתוח הכושר להבעת רעיון בעל-פה תוך ניצול מבנים דקדוקיים, רטוריים ולוגיים המסייעים לגיבוש שיח מובנה, בהיר ונורמטיבי, וכן פיתוח מודעות להבנת חשיבות המילה המדויקת המעבירה את המסר הרצוי; פיתוח היכולת לדבר דיבור רהוט ורציף בעל רצף לוגי מתאים, וכן פיתוח היכולת לקרוא קריאה קולית מדויקת, ברורה ומוטעמת, בעלת דיקציה טובה בהתאם לכתוב; לימוד פיתוח הסקרנות והעניין אצל הנמען מצד המוען בטקסט דבור.
הדרכה ביבליוגרפית
הקורס סוקר את התפתחות ספרות העזר הבלשנית בתקופות השונות והוא עוסק בהנחיית הסטודנט באיתור ביבליוגרפיה בלשון העברית ובספרות. הקורס עורך הדרכה לשימוש במילונים ללשון העברית, בקונקורדנציות למקרא למשנה ובקונקורדנציות בתחום הספרות, ולשימוש במאגרי מידע לשפה העברית.
פונטיקה ופונולוגיה
הקורס עוסק ביסודות הפונטיקה והפונולוגיה ובידיעת המבנה הפונטי והפונולוגי של הגאים המרכיבים מילה. הוא עוסק בהפקת הדיבור ובתפיסתו ובדרך שבה נוצרים ההגאים השונים, העיצורים והתנועות. יש התייחסות לתכונותיהם ולאפיוניהם של ההגאים, לעקרונות למיון הגאים על פי תכונותיהם, לידיעת התהליכים הלשוניים של ההגאים ולהשפעת ההגאים אלה על אלה.
מבוא לבלשנות כללית
הקורס יציג את תחום המחקר הבלשני ואת שיטותיו. בקורס יושם דגש על הכרת האסכולות הבלשניות הבולטות: גישה בלשנית מבנית, גישה בלשנית גנרטיבית, וכן יילמדו שיטות מחקר הנהוגות בבלשנות. כמו כן הקורס יעסוק בגישות השונות (סינכרונית ודיאכרונית), בנורמה ודקדוק, בתחומי הדקדוק ובמושגי יסוד בניתוח הבלשני לתחומיו השונים. נדון בשינויי לשון ובגורמיהם, בגוני לשון ובמקורותיהם.
תחביר עברי
הקורס יעסוק בהכרת חלקי הדיבור, בהכרת המשפט לסוגיו: משפט פשוט (פועלי ושמני); משפט פשוט בעל חלקים כוללים; משפט מורכב ומשפט מחובר, בזיהוי חלקיו התחביריים של המשפט בשפה העברית ובניתוחם ובכללי הפיסוק המתאימים.
יסודות הדקדוק העברי
הקורס יקנה מושגי יסוד בתורת ההגה והצורות של העברית בת זמננו ויאפשר ניתוח תופעות לשוניות של צורות מנוקדות. כמו כן, יילמדו ויתורגלו כללי הניקוד, ויושם דגש על הגייה נכונה של מילים ומשפטים.
המשל והסיפור העממי
הקורס יתמקד במאפייני הספרות העממית, בסוגים שונים של סיפורי עם, משלים, אגדות ומעשיות. הדגש יושם בניתוח משלים וסיפורי עם על מנת להראות את היתרונות בהוראת הספרות העממית מבחינה דידקטית. המטרה העיקרית היא החלת הידע הנלמד על תכנון מערכי שיעור בבית הספר. במהלך הקורס יודגמו טקסטים ההולמים את רמת השכבה.
השירה העברית בספרד
הקורס יקנה לסטודנטים ידיעת יצירות נבחרות של שירים עבריים מתקופת הזוהר בספרד. ביצירות אלה יושם דגש מיוחד על: מבנה השיר, הקישוטים הלשוניים והסממנים המיוחדים של שירה זו. ההוראה תתמקד בהכרת הז'אנר הלירי של שירת ימי הביניים מבחינה רעיונית, ובהיוודעות לפואטיקה של המשוררים: הנגיד, רשב"ג, רמב"ע וריה"ל. כמו כן יוקדש מקום ללימודי שירי האזור והמקאמות.
שנה ב
הבנת הנקרא והבעה בכתב
הקורס יקנה כלים להבנת התהליכים הקשורים בעיבוד המידע של טקסט, בכתיבתו ובהסקת מסקנות. כמו כן הקורס יקנה כלים לשוניים שבאמצעותם ילמד הסטודנט להמיר טקסט מסוגה אחת לסוגה אחרת, ואף ילמד דרכים שונות לפענוח הטקסט ולעיבודו מחדש בהתאם לאוכלוסיית התלמידים בכיתה לצורך התמודדות עם טקסטים הנלמדים בתחומי הידע השונים בבית הספר. יושם דגש על הקניית מיומנויות להבנת שאלות מסדר חשיבה גבוה.
הבעה בעל-פה – ב
הקורס יעסוק בהעצמת יכולותיו של הסטודנט להביע את רעיונותיו בטקסט דבור בהתייחס לנמענים, למטרות המבע, לערוץ התקשורת תוך שימוש במשלב לשוני מתאים; פיתוח הכושר להבעת רעיון בעל-פה תוך ניצול מבנים דקדוקיים, רטוריים ולוגיים המסייעים לגיבוש שיח מובנה, בהיר ונורמטיבי, וכן פיתוח מודעות להבנת חשיבות המילה המדויקת המעבירה את המסר הרצוי. הקורס יתמקד בתחום התקשורת האישית והבין-אישית: אימון הסטודנטים בהבעת הידע בפני קהל שומעים תוך שליטה מרבית בכללי הדיבור בעל-פה ובשמירה על כללי דיבור בציבור: הקניית נורמות התנהגות, פיתוח סבלנות וסובלנות; הקניית הרגלי שיחה וויכוח נאותים; חשיבה ביקורתית; יושר אינטלקטואלי; חיזוק הביטחון העצמי והדימוי האישי ויכולת לשיתוף פעולה ולעבודה בצוות. במסגרת הקורס יכירו הסטודנטים משימות הערכה בעל-פה ומחוונים לבדיקתם.
לשון וחברה
הקורס עוסק ביחסי הגומלין בין לשון וחברה ובהבנת הזיקה בין השתיים. כמוכן עוסק הקורס בשיחה חברתית ובאירועים תקשורתיים שונים.
יש התייחסות לתופעות לשוניות שונותו לדרכים בניתוח משמעויות של מילים כדי לזהות תהליכים בתקשורת בתוך החברה.
תורת הצורות
הקורס מברר מושגים בסיסיים הנוגעים לתורת הצורות: מורפמה, סוגי הצורנים (חבור, פרוד, גזירה וכו'), דרכי גזירה של מילים וחלוקה לחלקי דיבר. הקורס עוסק בניתוחם ההיסטורי והסינכרוני של רוב חלקי הדיבר: כינויים, מערכת הפועל ומערכת השם. יש בו סקירה של מערכת הפועל על בנייניה ושל מערכת השם ומשקליה.
הסיפור הקצר
הקורס יכשיר את התלמיד לתאר ולפרש באופן עצמאי טקסטים מקוריים מן הספרות העברית החדשה (בעיקר סיפורים קצרים). כמו כן, ירכוש התלמיד מושגי יסוד בתורת הפרוזה, כגון: עלילה, דמויות ודרכי אפיון, מספרים ונקודות תצפית, תפקיד הזמן והמקום ביצירה ועוד.
שירה מודרנית
השיעורים יוקדשו ללימוד פרקים- הנחות יסוד, בעיות, עקרונות ואספקטים שונים- בתורת השירה. הקורס ירחיב ויעמיק את השכלת התלמידים בכל הנוגע למהות, למורכבות ולייחודיות של הטקסט השירי ברבדיו השונים, וכן להכשיר את הסטודנט לתאר ולפרש שירים בכוחות עצמו. במהלך הקורס נקרא וננתח מבחר מייצג מיצירותיהם של המשוררים העבריים לפני קום המדינה ולאחריה.
חגים ומועדים בישראל
הלוח העברי משקף את עולם הערכים של התרבות היהודית לדורותיה. הקורס יעניק לסטודנטים את הכלים הדיסציפלינאריים והדידקטיים שיאפשרו לו להעמיק בתכנים, במקורות ובמנהגים הקשורים לחגים והמועדים של הלוח העברי, ואלה יאפשרו לו לתרגם את התכנים הללו לתכני לימוד המתאימים לגיל.
הקורס עוסק בחגי ומועדי ישראל מן המקרא ומן התקופה הבתר-מקראית. מסגרת הקורס נתוודע למשמעותם של החגים, ולמקורם, תוך התייחסות לרקעם החקלאי, ההיסטורי, הלאומי והדתי, לשמותיהם, סמליהם ומנהגיהם. במהלך הלימוד נכיר רעיונות וטקסטים מרכזיים מן המקורות
שנה ג
סדנת כתיבה
הסדנה מיועדת לחשוף את התלמידים לעבודות במחקר האקדמי באמצעות קריאה צמודה של מאמרים מרכזיים בתחום הספרות המקצועית בעברית, מאמרים תיאורטיים, מאמרים פרשניים, מסות, וביקורות. דרך תרגול שוטף בכיתה ובבית ננסה לבנות ולהעשיר את "ארגז הכלים" האקדמי שלנו. הסדנה מלמדת על מבנה העבודה האקדמית ומטפחת מיומנויות כתיבה אקדמיות, בעיקר הצגה של טיעון מרכזי, צורה וסגנון בזיקה לתוכן העיוני של הטקסט הפרוזאי, דרכי ארגון ושימוש במקורות כמו סיכום, מיזוג מקורות שונים, שילוב תיאוריה ופרשנות, כללי ציטוט והפנייה ביבליוגראפית ועוד.
אוריינות: איתור קשיים ודרכי התערבות
הקורס יעסוק במאפיינים בולטים הקשורים לקשיים הקיימים בקריאה ובכתיבה בעברית שפה שנייה, וינסה להתמודד עמם בדרכים שונות בהתאם לקהל היעד: תלמידים בבית ספר יסודי ותלמידים בבתי הספר העל יסודי.
סמנטיקה
הקורס עוסק במעמד הסמנטיקה בחקר הבלשנות, בלשון כבמערכת מובנית של משמעויות ובמושגים מרכזיים: סוגי מילון שונים, רכיבי משמעות, תכוניות, קבוצות מגע ושדות סמנטיים. כמו כן עוסק הקורס בממד הדיאכרוני של המשמעות: מעתקים סמנטיים והגורמים להם – מטאפורה, מטונימיה, אליפסה ואטימולוגיה עממית. הוא עוסק ביחסים הסמנטיים השונים שבין לקסמות וסמנטמות: פוליסמיה, הומונימיה וכן ביחסי המשמעויות: נרדפות, ניגודיות, הפכים, היכללות.
תולדות הלשון העברית
הקורס יתאר את הרקע ההיסטורי והגיאוגרפי ללשונות השמיות, תכונות מיוחדות ומשותפות האופייניות ללשונות השמיות.
ארבעה רבדים בלשון העברית: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי-הביניים ולשון העברית החדשה. הדיון יתרכז בתיאור ארבעה רבדים אלה, בעיקר באמצעות קריאת טקסטים מקוריים המדגימים את לשון הרובד והשוואתה ללשון ימינו.
שפת התקשורת הדיגיטלית
הקורס עוסק בלשון התקשורת הדיגיטלית בעידן של בלוגים, של רשתות חברתיות ושל טכנולוגיות דיגיטליות מתפתחות. הוא עוסק בתיאוריות על תקשורת המונים וטכנולוגיות דיגיטליות כמנוף לפיתוח מיומנויות חשיבה ביקורתית תוך דגש על תפקיד הלשון. יש התנסות בהערכה ביקורתית של טקסטים שונים בסביבה הטכנולוגית הדיגיטלית ובחינת יחסי הגומלין של התקשורת הדיגיטלית והלשון והשפעתן על אוכלוסיות בחברה.
חקר השיח
חקר השיח עוסק ביחידות לשוניות הגדולות מהמשפט ובמבנה שלהן. במסגרת קורס זה נכיר מושגים בסיסיים ותיאוריות בחקר השיח וניישם את הידע הנרכש על שיח כתוב ושיח דבור של העברית החדשה.
פזמונים ושירת ילדים
הקורס יעסוק בז'אנרים משירי הילדים: שיר לירי, שיר תיאורי, שירי משחק ושירי נונסנס. השיר הלירי עוסק במצבים ובאירועים הלקוחים מעולמם של הילדים ומתחומי התעניינותם. שיר תיאורי מחנך להתבוננות בטבע ומחנך לערכים הקשורים באהבת הארץ ובאהבת החי. שירי המשחק ושירי הנונסנס אהובים במיוחד על הילדים. לכל ז'אנר ממלא צורך אחר של הילד. בקורס זה נעמוד על מאפייני הז'אנרים וניחשף למגוון רחב של שירים. כמו כן נלמד להתאים את הטקסט להתפתחותו הרגשית והמילולית של הילד. ולהתאים את השיר ליכולת הקליטה וההבנה שלו.
טקסטים מן המקורות
הסיפורים מן המקורות ייבחרו על פי יכולתם להאיר את דרכי העיצוב הספרותי של הדמויות, של מגוון מבנים ואמצעים ספרותיים ואופני תרומתם להבנת תכניו ומסריו של הטקסט. נדון בתכונות הסיפור על מרכיביו השונים: תיחום, עלילה, דמויות, זמן, מרחב, הכרעות סגנוניות, מספר קורא. נקרא טקסטים המזוהים עם ז'אנר ספרותי וננתח עפ"י מרכיבי הסיפור וזאת ע"מ להגיע אל המסר הרעיוני, הערכי והחינוכי של סיפורי המקרא, המדרש והאגדה.
ייבחנו סיפורים עממיים והיסטוריים, מבניהם ומגמתם הדתית, כפי שהם עולים מתוך הטקסטים השונים.
יסודות הרומן והנובלה
מטרת הקורס לעודד את הקריאה החופשית המהנה ולעמוד על אופיים של הרומן והנובלה מבחינה ז'אנרית. הלימוד יתמקד בעניינים אלה: בדיקת תבניות מבניות, ההתפתחות העלילתית, זיהוי הנפשות הפועלות, המרקם הלשוני – הפיגוראטיבי, האמצעים האמנותיים, וכן הכרת הסוגים השונים של הרומנים.
יוצר ויצירתו: יהודה עמיחי וש"י עגנון
במהלך הקורס נקרא וננתח מבחר מייצג מיצירותיהם של עמיחי ועגנון. נלווה את התפתחותו של עמיחי כמשורר לאורך חייו, ואת הגעתו לגדולה של עגנון לאורך הסיפורים המגוונים שחיבר מראשית דרכו ועד סוף ימי חייו. נלמד להכיר את חיבוריהם לסוגיהם השונים, נאפיין את הסימנים הייחודיים שלהם ונעמוד על חשיבותם ככלי בביטוי האישי והלאומי כאחד לכל אחד מהם.
הפואטיקה של הספרות
פואטיקה היא המחקר השיטתי של הספרות, הלימוד יתמקד בבחינת מהותה וייחודה של הפואטיקה כתחום מדע בתורת הספרות, תוך התייחסות לגישות השונות. הדיון יעסוק תחילה בהיבטים התיאורטיים ובעקבותיהם יודגמו ההיבטים הפרקטיים ביצירותיהם של סופרים ומשוררים כדי להבין את היסודות והעקרונות הפואטיים בחיבוריהם.
תנועת הכנענים - ספרות ואידיאולוגיה
הקורס מתאר את צמיחת התנועה הכנענית, את פעילותה ואת מחולליה. נדון באידיאולוגיה הכנענית, במקורותיה וביחסיה עם הספרות הכנענית ועם המציאות שבה פעלה. בקורס נתאר את מידת השפעתה של התנועה הכנענית על הסביבה ונתאר את הביקורת הכנענית ואת דרישותיה מן הספרות.
ספרות ישראלית בזמן מלחמות
הספרות הישראלית האקטואלית אינה פועלת בחלל ריק והיא מושפעת במישרין מההתפתחויות הפוליטיות והמלחמות שהיו בין ישראל ומדינות ערב השכנות. לעתים מטושטשים הגבולות בין הספרות והמציאות ביצירות העוסקות בסכסוך הערבי-ישראלי. בקורס נתחקה אחר הקולות השונים שנשמעים בפרוזה ובשירה כשיקוף להוויה של הקונפליקט המתמשך ולמחאה שהתפתחה בצדו, ונתבונן בתוצאותיהן ההרסניות של המלחמות.
שנה ד
סוגיות במורפולוגיה – סמינריון
המורפולוגיה היא ענף אחד מבין הענפים המרכיבים את מבנה הלשון. הקורס יתמקד במבחר סוגיות הקשורות במורפולוגיה של העברית. הנושא הזה ניזון משני מקורות: מחקרי הבלשנות הכללית מחד גיסא, ותיאור התופעות בלשון העברית מאידך גיסא. הקורס יקנה לתלמיד שיטות בדיקה ושיטות מחקר של סוגיות לשוניות בעברית החדשה בתחום המורפולוגיה. כמו כן יתורגל השימוש בספרות המקצועית ובספרי היעץ של העברית הקלאסית ושל העברית החדשה. במסגרת הקורס ילמד הסטודנט: דרכי איסוף הנתונים, מיונם, ניתוחם והערכתם לשם כתיבת עבודה סמינריונית.
דמות האחר בספרות – סמינריון
דמות האחר זוכה להתעניינות חשובה בהוראה ובמחקרים הספרותיים בהקשרים רב-תרבותיים ובאזורים שבהם נמצאים רוב ומיעוט. בקורס ייבחנו ייצוגים שונים של האחר בסיפורת העברית שנכתבה על- ידי יוצרים חשובים. יושם דגש על דמות הערבי בסיפורים הקצרים והרומנים העבריים. במהלך הקורס יקראו הסטודנטים יצירות בהן מוצגות הדמויות מזוויות ראייה שונות בהתאם לדיון המובא בשיעור.
ספרות נשים
הקורס יבדוק את המאפיינים של הכתיבה הנשית בתפישה, בגישה בלשון ובסגנון. יוקדש מקום לעיון בהיבטים הפמיניסטיים מנקודת ראות אידיאולוגית ופילוסופית: האם ישנה מיוחדות לספרות נשים, דילמות, מוטיבים, אתגרים וכד'? הדיון בקורס יתמקד ביצירותיהן של הסופרות העבריות החל מהעלייה הראשונה וכלה עד ימינו, ונעמוד על התכנים וסוגיות שהעסיקו את היוצרות.
בלשנות השוואתית
הבלשנות המשווה תפקידה לא רק למנות את כללי ההתאמה בין הלשונות, אלא חובה עליה להסביר את ההתאמות האלו. הדמיון, שבין שתי לשונות, הוא פועל יוצא של התפתחות: מעתקים פונטיים, אנאלוגיות, מגע בין הלשונות ועוד.
התפתחות זו החלה בצורות שקדמו לצורות הממשיות המתועדות. שתי הלשונות: עברית וערבית, הן "צאצאים" המשתייכים ללשון עתיקה אחת. בקורס נעסוק בהשוואה בין שתי לשונות אלה, ולעתים רחוקות גם לארמית, נציג את המעתקים השונים בתחומים: תורת ההגה: תיאור מערכת העיצורים של הלשון העברית אגב השוואתה עם מערכת העיצורים של הלשון הערבית, תיאור מערכת התנועות של העברית אגב השוואתה עם מערכת התנועות של הלשון הערבית. ותורת הצורות: תיאור כינוי הגוף, כינוי הרמז ומערכת הפועל אגב השוואתם לערבית. בתיאור זה של שתי הלשונות נעשה שחזור, אמנם מסוים, ללשון הפרוטו-שמית שאליה משתייכות שתי הלשונות.
