כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > מרכזים > המרכז לתכנון לימודים > הסדנה לעיצוב סביבות למידה > כרזות סטודנטים לתערוכות סוף שנה - התהליך ושיקולי הדעת

כרזות סטודנטים לתערוכות סוף שנה - התהליך ושיקולי הדעת

מאת: הגר קאופמן וחמוטל ארבל

 

"גם אם ייעודה העיקרי של הכרזה הוא להעביר מסר בר- חלוף, אין להשוותה לארמון חול הנשטף בגלי הים- הכרזה היא בת קיימא, ומשום שהיא דבר רציני, שיוצרו משקיע בו את כל מרצו, היא נעשית לחלק ממורשת הדימויים המעצבים את סגנון התקופה."
אלן וייל

 

 

בסוף כל שנת לימודים מתקיימת במכללה האקדמית בית ברל תערוכה בה ניתנת הזדמנות לכל סטודנט משנה ג' להציג את הפרויקט שלו. הפרויקטים הם בדרך כלל תוכנית התערבות או תכנית חינוכית מסוג אחר, או סביבת למידה שהסטודנט פיתח והפעיל במסגרת ההתנסות המעשית, שהיא חלק מההכשרה להוראה. אופני ההצגה הם בעיקר כרזות, מצגות וחומרי הוראה שפיתחו הסטודנטים.   

 כרזה היא היצג שתפקידו להכריז, לספר, להודיע ולהוודע (לה קרנק, 1991). כרזות המסכמות פרויקט או מחקר מבקשות לפנות לקהל שאיננו מכיר את הפרויקט ולספר לו עליו. הדר (1993) מציינת כי "כרזה תקפה כאשר מתחולל דיאלוג בינה ובין המתבונן בה. כחפץ נייח ודו מימדי, היא אינה מתחרה במציאות אלא קיימת בתוכה. היא מציעה עצמה למי שמוכן להפתח לתהליך, למי שקורא ורואה דימויים ומלים בו- זמנית ומעוניין בתכנים, כלומר, באיתור המשמעות ובפיענוחה."

צוות הסדנה לעיצוב סביבות למידה מייעץ לסטודנטים הבוחרים להציג כרזות. להלן תיאור התהליך ושלביו וכן כמה משיקולי הדעת המנחים אותנו בתמיכה בסטודנטים. יצויין שהסטודנטים הם סטודנטים לחינוך, שעבור רובם המכריע זוהי התנסות ראשונה בעיצוב כרזה.

 

התהליך ושלביו:

ראשיתו של התהליך בשיעור על עיצוב כרזה המתקיים בסדנה ובו נידונים העקרונות המנחים בעיצוב כרזה. נוודא שיש בידי הסטודנטים הכלים הטכנולוגיים שיאפשרו להם לבצע את העבודה (אם לא, הם יידרשו לעבור סדנה טכנולוגית במרחב האינטראקטיבי).  בשלב הבא הסטודנטים מוזמנים לבוא לסדנה לפגישות יעץ עם הצוות. צוות הסדנה הוא גורם מייעץ בלבד, ולכן על הסטודנטים לבוא לפגישה לאחר שהפעילו חשיבה ביקורתית וביררו לעצמם מהי מטרת הכרזה: מה הם רוצים להגיד באמצעותה? אילו מסרים יעברו לצופים בכרזה? עליהם להתמקד בתמצות הנושא ולברור את העיקר מהטפל.

לקראת פגישת היעץ על הסטודנטים להכין סקיצה חזותית שהיא תחילתו של הבירור העיצובי: מה יסייע בהעברה מיטבית של המסר, איך ליצור הלימה מירבית בין הרעיון לבין תרגומו לשפה חזותית. לאחר קבלת ההחלטות הסטודנטים עוברים לשלב עיצוב הכרזה בסיוע הצוות, ומכאן לשלב האחרון - שלב ההפקה.

 

 

 

 

 

 

 

 

שיקולי הדעת בהקשר לתכנון הכרזה:

בפיתוח כרזה חשוב להגדיר מהי מטרת הכרזה – מה רוצים להגיד באמצעותה, ולפרט את התוכן בצורה ישירה ועניינית. כרזה צריכה למשוך את תשומת הלב ולהעביר מסר בצורה בהירה. עליה להעביר את המסר העיקרי של הפרויקט - אין בכוחה לסכם את כולו.

בתכנון ועיצוב הכרזה קיים פרדוקס, שנכנה אותו פרדוקס הגודל: מחד, הפורמט גדול ולכאורה מאפשר הכלה של יותר טקסטים ודימויים. מאידך, כרזה התלויה על קיר היא פורמט מאוד לא ידידותי לקריאה של מלל רב, וזאת משתי סיבות – סיבה של חלל וסיבה של זמן: הצופה נדרש לעמוד במרחק פחות או יותר קבוע מהכרזה, למשך כל הזמן הנדרש לקריאה והפיענוח של הכרזה. ככל שהמידע רב יותר, המטלה דורשת יותר סבלנות והשקעת אנרגיה. הפרדוקס, אם כן, הוא שככל שהפורמט גדול יותר הוא יכול להכיל פחות מידע. פורמט קטן כמו דף A4 מאפשר לצופה/קורא לפענח ולקלוט אותו בזמנו החופשי ובמרחב שהוא עצמו בוחר, ולא כזה שנכפה עליו. במילים אחרות, כרזה היא פורמט מוגבל מבחינת היכולת שלו להכיל מידע. יש חשיבות רבה לתימצות המידע המועבר באמצעותה. לכן תמיד יתלווה אל הכרזה מידע המועבר בערוצים אחרים - דפים מודפסים לחלוקה המפרטים עוד על הפרויקט או מידע הנמסר בעל-פה על ידי מציגי הפרויקט.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השילוב בין טקסט ודימוי הוא נושא מהותי שהעסיק את אמני הכרזות משחר ימי הכרזה, בשלהי המאה ה-19 (Wrede, 1988). העברה של מסר באופן חזותי דורשת איסוף של חומר חזותי רב, כדי שיתאפשרו מיון ובחירה. הסטודנטים מונחים לתעד בצילום, ולאסוף במהלך שבוע עבודה מעשית מרוכזת ובמהלך השנה כולה צילומים, חפצים, חומרי הוראה-למידה, ציורי ילדים ותוצרים נוספים אשר יוכלו לשמש אותם בעיצוב הכרזה.

שאלה נוספת שעולה היא המקור לדימויים. האינטרנט, שהתרגלנו לפנות אליו כמקור לכל, הינו מקור בעייתי ביותר כשמדובר בחומר חזותי: סוג אחד של דימויים שנפגוש בו הוא דימויי קליפ-ארט, מסוג הדימויים הניתנים להורדה בחינם. אלה הם בדרך כלל איורים ג'נריים, "מתאימים לכל דבר ולכן לשום דבר". הסוג הנוסף הא צילומים, וכאן יש קושי טכני - הרזולוציה של צילומים באינטרנט ירודה בדרך כלל, ומתאימה למסך אך לא להדפסה.

כדי לדייק ככל האפשר בבחירת הדימוי לכרזה שתייצג את הפרויקט המיוחד של הסטודנטים, אנו מעודדות אותם להביא דימויים ממקורות אחרים או לייצר אותם בעצמם, בצילום, בציור או בטכניקות אחרות. עוד על שיקולי הדעת בבחירת דימויים ניתן לקרוא בסיפור הארנבים כאן.

השילוב בין הדימויים החזותיים לבין התוכן המילולי מספר את הסיפור, מעביר חוויה, מבהיר, מרחיב. חשוב לשים לב ליחסים הנוצרים בין הדימוי לבין הטקסט. כדי שיעבור המסר הנכון, על הדימוי והטקסט ליצור שלם שהוא גדול מסך חלקיו. אפשר להדגים זאת באמצעות הרצף הבא:

 

 

בקוטב השמאלי הדימוי והטקסט אומרים אותו דבר - הם אינם מוסיפים דבר זה לזה. בפורמט מוגבל ככרזה, לא נרצה "לבזבז" את מעט המידע שבאפשרותנו למסור ע"י אמירת אותו דבר פעמיים. בקוטב הנגדי, הפער בין הטקסט לבין הדימוי מזמין חשיבה: פרשנויות, דמיון, המצאות. הסכנה בקוטב זה היא פער גדול מדי, בו הצופה יאבד עניין כיוון שלא הצליח לייצר קישור קוהרנטי בין הטקסט לבין הדימוי. יש לזכור שהמיקום על הרצף הוא בעיני המתבונן, והוא סובייקטיבי – צופים שונים לומדים, מפרשים ומבינים באופן שונה.

נושא נוסף שראוי להתעכב עליו הוא הקומפוזיציה של הכרזה.

המושג קומפוזיציה (מיחבר) מתייחס לאופן שבו מאורגנים מרכיבי היצירה בפורמט שנבחר. הקומפוזיציה היא הדרך של המעצב/ת להוביל את עין הצופה בין מרכיבי היצירה. הקומפוזיציה היא אמצעי הבעתי מרכזי בכל סוג של היצג חזותי, מאחר שהיחסים בין האובייקטים לבין עצמם ובינם לבין המסגרת הם בעלי משמעות. בבואנו לעצב כרזה עלינו להיות מודעים למסרים שהקומפוזיציה מעבירה ולעשות בה שימוש יעיל: להדגיש את מה שראוי להדגשה, ליצור היררכיה של חשיבות בין הרכיבים, ליצור עניין.

לצורך הדגמה, להלן שתי קומפוזיציות שבנויות בדיוק מאותם רכיבים:

 

  

 

 

סטודנטים ציינו שקומפוזיציה זו משדרת: סדר, סימטריה, פשטות,

שעמום, בנאליות, שקט, אירגון, הרמוניה.

                                סטודנטים ציינו שקומפוזיציה זו משדרת: חוסר סדר, דינמיות, עניין,  

                                בלאגן, אקראי, בלתי צפוי, רעש, מעצבן.

 

 

 

ההתנסות בתהליך מונחה של עיצוב כרזה במהלך ההכשרה להוראה היא לדעתנו הזדמנות חשובה ומלמדת. עיצוב כרזה הוא תהליך הדורש מהסטודנטים מיומנויות מגוונות מתחומים שונים: הפעלה של מיומנויות חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית, יישום של ידע הקשור גם לתהליכי תכנון לימודים, הגדרת מטרות, תמצות נושא וברירת העיקר מהטפל, תרגום רעיון מילולי לשפה חזותית, יצירת סדר היררכי בין מרכיבים, ניהול זמן ועמידה בלוח זמנים, עבודה בצוות, קבלת משוב מגורמים מקצועיים שונים, בחירה בין חלופות תוך הקשבה לקול הפנימי, בדיקה מתמדת של התוצר מול המטרות שהוצבו. מיומנויות אלה ישמשו את הסטודנטים בהמשך דרכם המקצועית, הן בהצגת רעיון באופן חזותי בפני תלמידים והן בפני עמיתים ובכנסים אקדמיים.

 

תודתנו נתונה לדר' רימונה כהן על שקראה והעירה.

 

רשימת מקורות:

הדר, א. (1993). התערוכה הבינלאומית לכרזות, הלנה רובינשטיין. (אוצר: טרטקובר, ד.). תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות.

לה-קרנק, א. (1991). אלן לה- קרנק : כרזות, מאוסף המוזיאון המחוזי הברטוני קאמפר. תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות.

Wrede, S., (1988). The Modern Poster, The museum of modern art; www York.

 

   

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.