כניסה

ראיון עם מר דויד מיטשל

מראיינת: רימונה כהן מאי 2006
Rimona1@netvision.net.il

דויד מיטשל -
בעבר מהנדס מועצת צורן, וכעת מהנדס העיר קרית עקרון.  גר ביבנה
פקס: 03-9210527
טל: 03-9286800
mitchell@walla.co.il

מי בוחר אדריכל לביה"ס?
בגדול יש שתי גישות (שיטות):
או פונים לחברות חצי ממשלתיות, מימון של מפעל הפייס, שיש להם דגמים סטנדרטיים:  התוצר ידוע מראש, לקנות דגם מהמדף. זה קל, אין ביורוקרטיה, מספק תשובה בדרך כלל נמוכה קונספטואלית.  כך זה היה בהתחלה לגבי בית הספר השני  בצורן.
עשינו סיורים עם יוסי מלכה ראש המועצה והוא לא הסכים  לדגמים שראה. זה היה ביטוי סתמי לקהילה. ואז אני כמהנדס המועצה יכלתי לבחור אדריכל. בחרנו בדוד נופר ואיתו עבדנו, שם פיתחנו את המוצר. הייתי קליינט אינטליגנטי של האדריכל,  ואיתי ראש המועצה.


איך נולד בית ספר "יובלים"?
הוקמה ועדת היגוי פדגוגית – מה רוצה  הקהילה מבחינה חינוכית,  אילו ערכים, יעץ אקדמי של ד"ר דליה עמנואל. הוקמה ועדת היגוי לתכנון פיזי – במקביל.


ועדת ההיגוי – מי כלול בה?
מחלקת החינוך של המועצה, מחלקת ההנדסה, ראש המועצה, ועדה ציבורית של תושבים, הורים של ילדים בישובים, תושבים פעילים, נציגים מביה"ס, נציגי משרד החינוך, יעץ אקדמי – דליה עמנואל. בדגם אידאלי  קודם מסיימת ועדת ההיגוי הפדגוגית את עבודתה והיא מנחה את ועדת ההיגוי לתכנון הפיזי. ב"יובלים" לא יכלנו לחכות לתוצרי ועדה פדגוגית, עבדו במקביל ביחד.
אני שימשתי, בעצם, כאינטגרטור שלהם.
כל מהנדס עיר חש לו גישה משלו.  Hands-onהייתי ורציתי להיות מעורב, זה לא חייב להיות ככה.


מי בוחר? מהנדס העיר או  ראש העיר
בדרך כלל מי שמשלם זו המועצה, זה מהתקציב שלה.


מה דעתך על פעילות ועדות ההיגוי?
זה מתאים, אני למדתי מזה, כל החיים עבדתי על הצד הפיזי יותר , הדיון בערכים הפדגוגיים זה חידש לי , נכנסתי  לעולם חדש וזה משך אותי.
האם הדיונים הללו השפיעו אצלך  על דברים אחרים?
לא ישירות, זה השלים את ההשכלה שלי.


אילו שיקולי דעת הופעלו בתכנון ביה"ס?
בכל בעיה ארכיטקטונית יש מערכת נקודת מוצא

  1. הפרוגרמה הפדגוגית – נכנסו לנושא מעמיק בצורן. מקום האדריכל הוא קריטי. הוא צריך להיות גמיש ויצירתי.
  2. נתוני האתר עצמו – המרחב, השיפוע, הקרקע, אקלים, סביבה...
  3. נתונים כלכליים  - מה התקציב, מה העלויות , האם יש תורם וכו'.

אילו נקודות תורפה יש בתכנון כזה?
תמיד קיים קונפליקט בין תקציב לרצונות,בין הצד שהוא לא ישיר פונקציונלי בהקשר לחללים בין הבניינים, הכניסה, המבואות. אין להם צורך גלוי זה נותן לבניין את הנשימה שלו, האיזון בין החללים זה הסוד.
דוגמא למרחב פונקציונלי - מעבדה , ספרייה.
דוגמא למרחב לא פונקציונלי טהור – מבואה, גודל החצר.
במפרט של משרד החינוך יש פירוט מרחבים פונקציונליים, הם מוסיפים כ-30% למבואות, כניסות, גלריות, שירותים. זה לא מספיק.  אם רוצים לתת עוד משהו לבניין, מה שמעבר - צריך לנמק ולהצדיק. הם לא תמיד יממנו.


מה משמעות תכנון הפנים?
תכנון הפנים מתייחס למרחבים ולחללים.
לפי דעתי  – הניצול של הריהוט חשוב. בלי הריהוט אין את הזרימה. בצורן יש מסגרת ותשתית – לא עיצוב הפנים. נכון, צריך להקדיש לעיצוב פנים, ביובלים לא עשינו זאת.
אילו גישות יש לתכנון מבנה שהוא בית ספר?
באופן עקרוני בתכנון של בית ספר ניתן להציג שתי קצוות קיצוניות:
גישה I
בניין אחד שסביבו מעטפת, ואותו מחלקים לכל הפונקציות, זה יעיל לתוך החלל עצמו. יש ריכוז משאבים, גמישות, יותר זול, יותר קל, נוח למזג. הבעיה שהבניין הוא לא בקנה מידה  של הילדים. דימוי של "מוסד".
גישה II
מערכת של מבנים מפוזרת, יש חוליות מקשרות, חצר, קנה מידה  של הילד, טיול בין חוץ ופנים כל הזמן.
תכנון כזה עולה יותר, יותר שטחים חיצוניים, יותר משאבים, תלוי מאד ברמת הפיתוח.
החללים בין הבניינים, החצרות, תכנון כזה  דורש יותר כסף, דורש מערכת החלטות
דימוי של "כפר".


מה הייתה הגישה בתכנון של "יובלים"?
ביובלים תוכננה פשרה:
יובלים – חיבור שתי הגישות  חיבור טבעתי מסביב חצר / אמפי תיאטרון/ ככר מרכזית ומחובר לכניסה,
ריכוז המעברים והסירקולציה מתחברת כל   פעם למבנן "CLUSTER"    

 

 

 

כך  יש יתרונות של שני הדגמים.
שלושה צילומים מ"יובלים" בשנה הראשונה, ספטמבר 2004

 

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.