מן הלשון אל הטקסט

הרציונאל של סביבת הלמידה

הרעיון, מן המילה אל הטקסט, לקוח מתכנית הלימודים החדשה בלשון והסביבה נבנתה בזיקה אליה.

תיאור סביבת הלמידה

חלל הכיתה מאורגן באופן שאינו מאפשר כלל הוראה-למידה פרונטלית. על לוח הכיתה, שמקובל לכתוב עליו דברים שוטפים, נתלו כרזות המכילות מידע לשוני. הכותרות על הלוחות מצביעות על כך שבחדר זה יעסקו ברכיבי הלשון הקטנים של השפה, כמו אותיות, הברות, תבניות פועל ותבניות שם. זה הבסיס של השפה כפי שמוצג בתרשים גדול על הלוח שכותרתו: "הידעת? השפה העברית מורכבת מ- " (תמונה מס' 1).

תמונה מס' 1

תמונה מס' 2

תמונה מס' 3

את שמות צורות הניקוד מציגות דמויות ילדים מקרטון (תמונה מס' 3). הפה של כל אחת מהדמויות מעוצב כאומר את התנועה – פה פתוח לקמץ, פה "מחייך" לחיריק וכו'. מאחורי הילדים, על הלוח, רשימה של מיליות שונות כמו מילות יחס, מילות חיבור או מילות שאלה. את שמות הבניינים מייצגים בעזרת היצג של בית, שיוצר דימוי חזותי למושג הלשוני בניין של פועל (תמונה מס' 2).

שני טקסטים מעולם שיח הספרות קיימים בכיתה. האחד "השיר הראשון בעולם" – שלומית כהן אסיף:

תמונה מס' 4

"לפני שנים רבות היה שוק ישן. לא היו בו דוכנים ולא מאזניים. הרוכלים היו יושבים על הקרקע ומציעים את סחורתם חינם אין כסף. ובקצה השני ישב רוכל המלים. לכל דיכפין הציע שקי מלים. מלים לכולם, מלים ליועצי המלך ולפשוטי העם..." (בתוך: א' כהן, "מפגשים , לגעת במלים לחיות שיר", ה' , תל-אביב, עם עובד, 1986)

השני - עץ של חרוזים – סמדר שיר:
תמונה מס' 5

"בפינת הגן, בין פירות החרוב ואודם הדובדבן, צמח עץ נדיר. ענפים רבים וארוכים היו לו, וכל עלה ירוק היה מילה. כי העץ הזה, שכמוהו אין בגנים אחרים, היה עץ של חרוזים..." . (א' כהן, "מפגשים , "לגעת במלים לחיות שיר", ב', תל-אביב, עם עובד, 1986).

פינה על עוזי חיטמן המכילה תמונות מתקופות שונות בחייו (תמונה 6)

תמונה מס' 6

סיכום פרקים מתולדות חייו וראש פרק מיוחד על הקשר בינו לבין ילדים ומילות שירו: "ארץ הצבר", בו הוא מתרפק על זיכרונותיו מארץ ישראל כפי שהייתה בילדותו, על נופיה וחבריו.

דוגמה נוספת להיצג העוסק ברכיבים של השפה, בלשון, הוא העיסוק במשקלים של פעלים ושמות (תמונות 7, 8).

תמונה מס' 7

תמונה מס' 8
החדר מכיל גם ארונות עם ספרים, חוברות ודפי עבודה מגוונים.

ניתוח ופרשנות לסביבת הלמידה

ארגון החדר מעיד על אופן הלמידה ועל תפקידיהם של המורה ושל התלמידים. כשחלל אינו מאפשר הוראה פרונטלית, יש להניח שהחלופות יהיו עבודה בהרכבים שונים ומתחלפים של תלמידים: עבודה אישית, בזוגות או בקבוצות קטנות, כשהתלמידים מפוזרים בחלל החדר בהתאם לבחירות שלהם והחומרים בהם רוצים להיעזר. זו דרך למימוש הכוונה להגמיש את דרכי ההוראה בכיתות ובקבוצות הנושא.

נושא החדר, הרכיבים הבסיסיים של השפה, מטופל באמצעים מגוונים. האמצעים מעוררים חדוות למידה וסקרנות אצל הלומדים. המידע פרוש לעיני התלמידים על פני הלוחות השונים הקיימים בכיתה. התלמיד מוזמן לגלות סקרנות לגבי מידע בעזרת השאלה בכותרת: "הידעת?" הצופנת בחובה סוד של מידע שלא ידוע לכול.

השירים בחדר, של סמדר שיר ושל שלומית כהן אסיף, באים לחזק את הבנת העיקרון, שבסיס השפה הוא המילה הבודדת. השירים הם אלמנט חווייתי. הם לא מידע רשמי, המוצג לעיני תלמידים, אלא שירים של יוצרות אהובות על הילדים. יצירתן העוסקת במילה הבודדת מרככת את ה"יובש המידעי" של נושא זה בעיני הילדים.

דמויות הילדים המייצגות את תנועות הניקוד מעלות שאלה באשר לאוכלוסיית הלומדים בחדר. כאמור, החדר הוא חלק מקמפוס שהלמידה בחדריו היא רב גילית. כשהאוכלוסיה מגוונת, העיצוב צריך לפנות לכולם. התוכן של דמויות הילדים, אותיות הניקוד, הוא תוכן שנלמד בשלבים הראשונים של למידת הקריאה, בכיתה א'. הבחירה להראות את הצורה שמקבל הפה בעת אמירת התנועה היא בחירה נכונה, שגם תכניות לימודים בקריאה משתמשות בה. יש שיטענו שהסיגנוּן של הדמויות ילדותי מעט בעבור ילדים בכיתות הגבוהות של בית הספר היסודי, שגם הם לומדים בכיתה זאת.

לסיכום

זהו אחד משני חדרי נושא המתמקדים בתכנית הלימודים בשפה. במוקד התוכן של החדר העיסוק ברכיבי השפה, מהרכיבים הקטנים ביותר – אותיות והברות- עד לרכיבים של טקסטים שלמים (טקסט עיוני וטקסט ספרותי). גם למנגנוני השפה יש ביטוי באמצעות התייחסות אל משקלי פעלים ושמות. מעיצוב סביבת הלמידה ניתן ללמוד על אופניות הלמידה ועל הרכבים גמישים ומשתנים. תכנון הסביבה מעלה את הסוגיה של מקומה של בחירת הלומד ומכאן – את ההכוונה העצמית שלו ללמידה.