חלל הכיתה מאורגן באופן שאינו מאפשר כלל הוראה-למידה פרונטלית. על לוח הכיתה, שמקובל לכתוב עליו דברים שוטפים, נתלו כרזות המכילות מידע לשוני. הכותרות על הלוחות מצביעות על כך שבחדר זה יעסקו ברכיבי הלשון הקטנים של השפה, כמו אותיות, הברות, תבניות פועל ותבניות שם. זה הבסיס של השפה כפי שמוצג בתרשים גדול על הלוח שכותרתו: "הידעת? השפה העברית מורכבת מ- " (תמונה מס' 1).
תמונה מס' 1
תמונה מס' 2
תמונה מס' 3
את שמות צורות הניקוד מציגות דמויות ילדים מקרטון (תמונה מס' 3). הפה של כל אחת מהדמויות מעוצב כאומר את התנועה – פה פתוח לקמץ, פה "מחייך" לחיריק וכו'. מאחורי הילדים, על הלוח, רשימה של מיליות שונות כמו מילות יחס, מילות חיבור או מילות שאלה. את שמות הבניינים מייצגים בעזרת היצג של בית, שיוצר דימוי חזותי למושג הלשוני בניין של פועל (תמונה מס' 2).
שני טקסטים מעולם שיח הספרות קיימים בכיתה. האחד "השיר הראשון בעולם" – שלומית כהן אסיף:
תמונה מס' 4
"לפני שנים רבות היה שוק ישן. לא היו בו דוכנים ולא מאזניים. הרוכלים היו יושבים על הקרקע ומציעים את סחורתם חינם אין כסף. ובקצה השני ישב רוכל המלים. לכל דיכפין הציע שקי מלים. מלים לכולם, מלים ליועצי המלך ולפשוטי העם..." (בתוך: א' כהן, "מפגשים , לגעת במלים לחיות שיר", ה' , תל-אביב, עם עובד, 1986)
השני - עץ של חרוזים – סמדר שיר:
תמונה מס' 5
"בפינת הגן, בין פירות החרוב ואודם הדובדבן, צמח עץ נדיר. ענפים רבים וארוכים היו לו, וכל עלה ירוק היה מילה. כי העץ הזה, שכמוהו אין בגנים אחרים, היה עץ של חרוזים..." . (א' כהן, "מפגשים , "לגעת במלים לחיות שיר", ב', תל-אביב, עם עובד, 1986).
פינה על עוזי חיטמן המכילה תמונות מתקופות שונות בחייו (תמונה 6)
תמונה מס' 6
סיכום פרקים מתולדות חייו וראש פרק מיוחד על הקשר בינו לבין ילדים ומילות שירו: "ארץ הצבר", בו הוא מתרפק על זיכרונותיו מארץ ישראל כפי שהייתה בילדותו, על נופיה וחבריו.
דוגמה נוספת להיצג העוסק ברכיבים של השפה, בלשון, הוא העיסוק במשקלים של פעלים ושמות (תמונות 7, 8).
תמונה מס' 7
תמונה מס' 8
החדר מכיל גם ארונות עם ספרים, חוברות ודפי עבודה מגוונים.
