כניסה

שורשים

הרציונאל של סביבת הלמידה

החדר עוסק בתחומים היסטוריה, משפחה, מורשת, חברה, יהדות, ציונות, מולדת. הכיתה מסודרת לצורך ישיבה בקבוצות עבודה ומכילה פריטים רבים ומגוונים באופיים (תמונה מס' 1).

תמונה מס' 1​

תיאור סביבת הלמידה

קיר אחד - התייחסות לרכיבים סינטאקטיים (דרכי חקר) לתחום ההיסטוריה כגון הכותרת: מהם מקורות מידע אפשריים? והפירוט בהמשך אותה כרזה: סיפורים בעל פה, ספרי זיכרונות, תעודות, רהיטים, תצוגות של חפצים וקטעי מידע. ולצד רשימה זו רשימת מושגים בהיסטוריה כגון: היסטוריון, פרה-היסטוריה, שחזור, תֵל ועוד.

קיר שני - מוקדש ללאומיות של עם ישראל (תמונה מס' 2). מעל לוח הלבד ציטוט מדברי יגאל אלון: "עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל, עתידו לוט בערפל". על לוח הלבד עצמו יש חומרים ממקורות מסחריים וחומרים אחרים שהוכנו בבית הספר. שתי כרזות מסחריות שונות המשמשות לעיתים תכופות בפינות לאום בבתי ספר, דגל ישראל מבד, וכן אוסף תמונות נוף צבעוניות של ארץ ישראל. מעל התמונות דמויות זעירות, לבושות בלבוש המעיד על עיסוקן: צלם, טייל, סטודנט, רופא, כומר. לא בכל התמונות ניתן לפענח מי הדמות המיוצגת. בהמשך רצף של תמונות מנהיגים מהעבר הרחוק והקרוב, ורשימת יישובי עמק חפר תלויים על לוח הלבד ועל גזע עץ (תמונה מס' 3).

תמונה מס' 2

תמונה מס' 3

על שולחנות, צמודים לקיר, מונחים תיקים ובהם דפי מידע ומשימות לתלמידים. הנושאים הם סמלי המדינה, יצחק רבין, מנהיגים, עמק חפר – הבית שלי. לצד הקלסרים מונחות שתי קופות של הקרן הקיימת לישראל.

קיר שלישי – (תמונה מס' 4) המשך תצוגת הקיר השני. על הקיר מוצגים צילומים בשחור לבן מראשית ההתיישבות בעמק חפר. תחתם מונחים חפצים יומיומיים ישנים, רובם על בסיסים בתוספת הסבר טקסטואלי.
תמונה מס' 4

ניתוח ופרשנות לסביבת הלמידה

ההחלטה לייחד חדר לנושא האינטגרטיבי המכונה כאן "שורשים" נובעת מתפיסת עולם, המתבטאת היטב בציטוט של יגאל אלון, ומבחינה זו יש הלימה בין הטקסט שנבחר לבין הייצוגים החזותיים. אולי כאן ראוי לשאול, מה סוג התיווך שנעשה לטקסט? במיקומה הכותרת מגדירה את הקיר כקיר לאום – האם היא מתייחסת לקיר הזה בלבד, או לחדר כולו? לפי דברי המנהלת, הכותרת מתייחסת לכל החדר כולו.

קיר הלאום מערב בין מסרים ממלכתיים, המגולמים בסמל המדינה, הדגל, צילומי המנהיגים, לבין מסרים המדגישים את השייכות לארץ ישראל – צילומי הנוף, מפת הארץ, הדמויות המסמלות את המגוון האנושי (כולן, אגב, דמויות גברים!). זו לצד זו מונחות התיקייה "מנהיגים" והתיקייה "יצחק רבין". האם הכוונה היא לבדל את רבין משאר המנהיגים? ההסבר של בית הספר ציין שהתיקייה על רבין הובלטה מכיוון שבאותה תקופה עסקו התלמידים בלמידה אודותיו.

בקיר הזה ניכרת עודפות: הדימוי של דגל ישראל מופיע כ-12 פעמים, דיוקנו של הרצל מופיע לפחות 3 פעמים וכמוהו סמל המדינה. ככל אלמנט חזותי, גם הכפלה מעבירה מסר. מה תרומתה כאן? האם יש לה הצדקה?

חפצי יומיום ישנים (תמונה מס' 3): ניכר שהושקע מאמץ בהפיכת התצוגה ל"מכובדת". הבסיסים עליהם מונחים החפצים צבועים בצבע ניטרלי המדגיש את המוצגים שעליהם, ובדרך כלל ישנה הקפדה על אחידות בשיום ובהסברים הנלווים. נראה כי הבעיה היא במרחב, או נכון יותר בהעדרו. החפצים סמוכים כל כך לשולחנות ולכיסאות בחדר, שלא נוצר המרווח ההכרחי כדי להפוך את מקבץ החפצים לתצוגה או לתערוכה. הוא אינו מוצג, הוא מונח לאורך הקיר. מיקום החפצים סמוך לרצפה מחייב מרחב, גם אם מבקשים ליצור תצוגה חמימה שמותר לנגוע בה (על אחת כמה וכמה אם לא, אך נראה שלא זה המצב כאן).

בין החפצים מוצב עץ (תמונה מס' 3), ועליו שמות חלק מיישובי עמק חפר, כשהחלק האחר מוצמד לקיר מאחורי העץ (מדוע, אגב, חלק מהיישובים כאן וחלק כאן? מה זה תורם?). מיקום העץ בא לרמוז על כך שמתוך חיי היומיום צומחת ההתיישבות, והעץ עצמו מסמל שורשיות. כדי לתת למושג שורשיות גילום חזותי חזק ומוחשי יותר, כדאי להוסיף לעץ שורשים.

מחשבה רבה הושקעה במלאכת איסוף החומרים לחדר זה. יש בו פוטנציאל לימודי רב, הן בחומרים עצמם וחקירת תפקידם בחיי היומיום בעבר ובהווה, והן בפענוח המסרים שלהם. הקשר הרעיוני בין כל החלקים בחדר ברור מאוד, אך כאמור, לא תמיד יש לו הד בעיצוב: ההיררכיות בין המרכיבים לא תמיד ברורות, מה שמקשה על פענוח הרעיונות.

עם זאת, אם בעיצוב חדרים אחרים בקמפוס ניכר המתח בין אוכלוסיות לומדים בגילים שונים (ע"ע "מן הלשון אל הטקסט"). כאן המתח הזה נפתר בצורה טובה, בגלל ההחלטה לכוון "גבוה". מיקום החפצים בגובה עיניהם של הלומדים הצעירים מעביר אליהם את המסר שגם הם קהל היעד של התצוגה, אף כשאין כאן פנייה דידקטית מכוונת אליהם.

חדר זה ישנה צורה בשנה הבאה ויתוכנן מחדש ע"י צוות המורים. החדר משנה צורה בחגים ואירועים. למשל: ביום השואה וביום העצמאות הוצבו בו תערוכות מיוחדות

לסיכום

​בחדר זה מוצע תוכן אינטגרטיבי המתבטא בפריטים העוסקים בהיסטוריה, מורשת, משפחה, חברה ומולדת. יש ביטוי חזותי לדרכי החקר בהיסטוריה, צילומי דמויות, חפצים ועוד. לתלמידים מוצעות משימות ודפי מידע. ניתוח החדר מעלה סוגיות הקשורות לקשרים הרעיוניים שבין עיצוב לבין משמעויות, לדוגמה: כיצד ההיררכיה שבין המרכיבים יוצרת מובן? מה המשמעות של מה שאיננו מופיע? מה יוצר מערכת חזותית? כיצד מנוצל המרחב? מבחינת תפיסת העולם יש חיבור בין רציונל הצוות החינוכי לבין הסביבה אותה הוא עיצב.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.