כניסה

סביבה - פינת לאום

תיאור סביבת הלמידה

​בסמיכות לקולאז' על הנושא הבית ספרי מוצבת פינת לאום. רכיביה מונחים על לוח עץ דיקט דק. הדימויים שמצאנו בפינת הלאום של מתן: דגל, המנון התקווה, מגילת העצמאות, כתובה – למדינת ישראל, תצלומים – דיוקנאות של נשיא המדינה משה קצב ושל ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. בפינה זו לא מצאנו את מפת ישראל, כמקובל בפינת לאום.

תמונה מס' 1

מיקום רכיבי הפינה: במרכז הלוח נמצאת הכתובה למדינת ישראל (תמונה מס' 1). מצד שמאל שלה למעלה דגל ישראל ומתחתיו ההמנון. בצידה הימני למעלה סמל המדינה. מתחתיו דיוקנאות בתצלומים של ראש הממשלה ונשיא המדינה.

שלושה מהדימויים החזותיים הם על רקע קיר חשוף המבצבץ מחיתוך מדויק בצורה של מלבנים בתוך רקע הדיקט - דגל, מלות ההמנון הלאומי "התקווה", מגילת העצמאות. שלושה דימויים חזותיים נמצאים על רקע הדיקט החום: סמל המדינה, דיוקנאות ראש הממשלה והנשיא, כתובה למדינת ישראל. מתחת ללוח יש המשך של הקיר המצופה באריחים חומים, כחולים וירוקים.

נראה כי מדובר בלקט פריטים - אסופת פריטים ממקורות שונים, נראה כי כולם מייצור מסחרי.

מעל אסופת הייצוגים החזותיים נראה כותרת מודבקת באותיות ויניל (טפט) בגופן "קורן" בצבע שחור: "מדינת ישראל – כאן ביתי"!

ניתוח ופרשנות לסביבת הלמידה

הרכיבים של ההיצג הזה מהווים את הסמלים המרכזיים, חיצוניים וערכיים מהותיים, הבולטים של מדינת ישראל והם מציינים את הסממנים של זכותנו ההיסטורית לאדמת ארץ ישראל וזכויות שלטוניות בה.

משמעויות החמרים מהם מעוצבת פינת הלאום: דיקט חום פשוט על רקע קיר מסויד בלבן, דיקט שאיננו מסתיר את החומריות שלו. מתחת ללוח יש המשך של הקיר המצופה באריחים חומים, כחולים וירוקים. אין שום דבר חגיגי או מרומם בצירוף החומרים האלה בהקשר לפינת הלאום. להיפך – התחושה של החומרים היא של עשייה יומיומית וטריוויאלית.

הדמיון בעיצוב יוצר זיקה של משמעות בין שתי קבוצות בלוח זה: שלושה מהדימויים החזותיים הם על רקע קיר חשוף המבצבץ מחיתוך מדוייק בצורה של מלבנים בתוך רקע הדיקט - דגל, מלות ההמנון הלאומי "התקווה", מגילת העצמאות. שלושה דימויים חזותיים נמצאים ישירות על רקע הדיקט החום: סמל המדינה, דיוקנאות ראש הממשלה והנשיא, כתובה למדינת ישראל. עולה השאלה מה הייתה כוונת מתכנני הפינה לגבי יצירת שתי קבוצות אלה, המשמעות החוזרת של שתי הקבוצות היא של ממלכתיות וזהות לאומית ואין הבחנה נראית לעין של משמעות לביצוע החלוקה ביניהן.

רעיון הממלכתיות חוזר בפינת הלאום בשני סוגים של ייצוגים הנבדלים זה מזה ביחסם אל הזמן:

האחד - דימויים חזותיים מופשטים, הקשורים לזמן "היסטורי", כמו הדגל או סמל המדינה. צבעי תכלת, כחול, זהב וצהוב חוזרים כמעט בכל הדימויים המופיעים בפינה. החזרה של הצבעים באותם דימויים חזותיים המחוברים אל הזמן ה"היסטורי" בלוח זה יוצרת תחושה של לכידות וקשר .

השני - דימויים חזותיים מוחשיים, הקשורים לזמן של כאן ועכשיו. אלה הם דיוקנאות של אנשים פרטיים, בני חלוף הממלאים תפקיד ייצוגי בפרק זמן מסוים. הם גם נבדלים בצבעוניות שלהם מן האחרים: האישים המוכרים הללו – דיוקן ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ונשיא המדינה מר משה קצב - מביטים ישירות אל הצופה, הדמויות נראות בתנוחה "רשמית" "ממלכתית" על רקע כהה.

דגל ישראל נמצא בצד ימין, על גבי רקע בצבע תכלת המזכיר, אולי, שמים. בהמשך לדגל מתחתיו קורת עץ מעין מקל הממשיך את קו המקל המצויר בדימוי הדגל עצמו. ציור הדגל איננו בסימטריה למסגרת הרקע אלא בקו אלכסוני, מבנה המעביר תחושות שניתן לפרש אותן כתנועה טבעית של דגל המתנופף ברוח או של תזוזה וחוסר שקט. בציור הדגל עצמו יש קפלים כמו גלים בתנועה, עוד מאפיין התורם לתחושה תנועה או של חוסר השקט. כל שאר רכיבי הלוח מעוצבים כך שהם מעבירים תחושת יציבות וקביעות.

הרכיב יוצא הדופן בפינה זו היא הכתובה למדינת ישראל. כמו שאר הרכיבים בפינה, היא נראית כמו כרזה קנויה. הדימוי הוא ממש כמו של כתובה בין בני זוג, רכיב המקושר לתרבות יהודית ואולי יותר מכל מביא אל הפינה פן דתי.

הדימוי של ההתקשרות למדינת ישראל הוא באמצעות מסמך מסוג "כתובה", מסמך המנסח חוזה התקשרות בין גבר לאישה. נראה שהשימוש ברכיב זה מגייס, לטובת פינת סמלי הלאום, מסר של התחייבות הכוללת סידרת מחויבויות. הופעת מסמך זה מטילה ספק ביכולת של הדימויים הקיימים לעורר רגשות לאומיים ולבסס זהות לאומית משותפת, בכך שהוא מחדיר אל האסופה המקובלת המרכיבה פינות לאום אלמנט חריג ויוצא דופן.

דוגמאות לכתובות המזכירות את מבנה הכרזה, כפי שהיא מופיעה בקיר הלאום:

 http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/36/ktuba1.htm כתובה מאיטליה, 1725

http://www.marrinet.com/museum/ktubot/ktuba2.htm כתובה מאיטליה, 1753

מעל אסופת הייצוגים החזותיים נראה כותרת המכלילה באלו המילים:

"מדינת ישראל – כאן ביתי"! ההיגד הוא משפט קריאה, המבליט את ההחלטיות שלו באמצעות סימן קריאה.

מה הקשר בין הכותרת לאסופת סמלי הלאום? קריאת הפינה תחת הרושם של הכותרת משנה את המשמעות. הכותרת מבקשת ליצור זיקה בין המושג "מדינת ישראל" ו"בית". הדימויים החזותיים כפי שמצאנו בפינה זו כולם מייצגים את הפן הממלכתי- לאומי. הרכיב החסר הוא "כאן ביתי", כאן במשמעות של המקום והזמן, בית במשמעות של ההתייחסות המשפחתית והאישית של אדם למקום בו הוא חש בנוח כי שם "הוא בבית"...

שאלה פתוחה היא האם לא במקרה ההיבט הזה של ההצהרה: "כאן ביתי" בייצוגים החזותיים הוא חסר. באופן כללי, ההתערבות של יוצרי הפינה הזו היא בשני מובנים: בבחירת הפריטים ובסידורם, בבחירת ניסוח הכותרת ובכתיבתה בפועל. ברור כי ההלימה בין הייצוגים החזותיים ובין הכותרת היא חלקית מאד.

מגילת העצמאות כמקור רוחני-ערכי בולט בתכנית הלימודים. מגילת העצמאות היא מסמך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל והוא המסמך המכונן את יסודותיה הרוחניים. המגילה מופיעה כחלק מקיר לאום, ובחללים נוספים בסביבה הלימודית בבית הספר משולבים ציטוטים ממנה. מראשי הפרקים של המגילה ניתן לראות, שיש זיקה בין המגילה לבין פיתוח התלב"ס בבית הספר, בבחירת ראשי הפרקים לתוכנית ורוחה של המגילה.

ההסמכה הפיזית של שני ההיצגים, היצג ההתיישבות וקיר הלאום, ונותנת תוקף להצהרות הכתובות בשניהם, שעיקרן זכותו של עם ישראל לשבת על אדמתו ומימוש הזכות הזאת.

שני ההיצגים עשויים מחומרים עמידים וניכר שהושקעו בהם משאבים כספיים ניכרים. השקעה כספית מעידה על כוונת היוצרים, שההיצג יעמוד לאורך זמן. ניתן להבין מכך שהנושאים וביטוייהם החזותיים הם בליבת תוכנית הלימודים של בית הספר, חלק מהחזון ומהתפיסה החינוכית שלו.

ניכר גם שההיצגים עוצבו ע"י אנשים מבוגרים – לא נראית בחלק זה של בית הספר חתימת ידם של ילדים. גם בכך יש אמירה – מההיצג המרכזי בכניסה לבית הספר הילדים אינם מיוצגים. טביעת אצבעותיהם תבוא לביטוי בחלקים יותר מוצנעים בבית הספר. מצב זה מעלה את השאלה, מי הם הנמענים של ההיצג.


 

לסיכום

​פינת הלאום כוללת לקט פריטים המקובלים במערכת וגם פריט מיוחד – כתובה למדינת ישראל. כותרת הפינה: "מדינת ישראל – כאן ביתי". הדימויים החזתיים מעבירים מסר של ממלכתיות והתייחסות אל מימד הזמן. ניתוח הפינה מעלה כמה שאלות, בינהן: משמעות הבחירה בחמרים, משמעות הזיקות שבין כותרת מילולית לבין יצוגים חזותיים. עוד סוגייה מעניינת היא הפרשנות הנוצרת ממיקום פינה זו בהקשר של ההיצגים החזותיים האחרים באותו מרחב.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.