כניסה

מרכז למידה מגילת העצמאות

תיאור סביבת הלמידה

 

הסביבה מטפלת בפענוח מסרים מכרזות העוסקות במגילת העצמאות. המסרים מיוצגים בתוך קולאז'ים המכילים דמויות, צילומי אתרים וביטויים מתוך מגילת העצמאות. מגילת העצמאות היא חלק מתוכנית הוראה-למידה באזרחות. הלמידה מתרחשת בכיתה באמצעות סדרת כרזות של מטה ההסברה במשרד החינוך, ומטלות הנשענות על כרזות אלה. מעצבי הסדרה פירקו את מגילת העצמאות לפסקאות,  ואיירו כל פיסקה בקולאז' צבעוני. בכיתה נתלו הכרזות בשתי שורות, על קיר אחד ארוך ועל חלק מהקיר הסמוך לו.

בלוח נפרד, התלוי בין הכרזות (תמונה מס' 1), תחת הכותרת "מדרש תמונה" מופיעות המטלות שהתלמידים מתבקשים לבצע.

תמונה מס' 1

 

הם מתבקשים לבחור כרזה ולהתייחס למספר שאלות:

  • תעודת זהות של התמונה או התצלום: שם התמונה, שם האמן, זמנה של התמונה, מיקומה של התמונה.
  • מה אני רואה בתמונה?
  • מהו הרקע ההיסטורי של התמונה?
  • תארו את מירב הפרטים. מהו המסר בתמונה?
  • מה הקשר בין כל פרטי התמונה?
  • איזה רעיון ביקש האמן להביע ביצירתו?
  • מהם הסמלים או הדמויות המוצגים?
  • מה מייצג כל סמל או דמות?
  • בחרו אחד מהסמלים/הדמויות והציגו אותו בדרך יצירתית (ציור, דגם, שיר, סיפור).

פינת הלאום (תמונה מס' 2) מורכבת ממגילת העצמאות, מילות ההמנון "התקווה", וסמל המדינה.

תמונה מס' 2

ניתוח ופרשנות לסביבת הלמידה

ניכר שנעשה מאמץ לתלות את סדרת הכרזות "מגילת העצמאות" באופן שיקל על ההתמצאות: הכרזות תלויות בשתי שורות, במרחקים שווים. אבל הסדרה מכילה 32 כרזות. זהו מספר עצום של דימויים להתמודד איתו, על אחת כמה וכמה כשהשפה היא קולאז'יסטית:  קולאז' מעצם טיבו מורכב מדימויים שונים שהודבקו זה לזה כדי ליצור דימוי חדש, וככזה, הוא רווי משמעויות.

הכרזות בסדרה דומות זו לזו מאוד בצבעוניות, באופי הדימויים המרכיבים את הקולאז', בטיפול הטיפוגרפי לו זוכה הטקסט. הדמיון החזותי מקשה להתייחס לכל אחת מהן כיחידה בודדת ייחודית ומשמעותית, ונותן תחושה שהכול אותו דבר.

במצב של כמעט זהות בין הכרזות, נשאלת השאלה - האם ריבוי הכרזות מאפשר בחירה 'אמיתית'? האין השפע הופך לגורם מבלבל ומכשיל בחירה נבונה, במיוחד לאוכלוסייה של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, שעומס גירויים חזותיים מקשה על הלמידה שלהם? המטלות על הלוח שונות זו מזו במידת המורכבות שלהן. יש הטוענים שתלמידים בוחרים מטלה, בחלק מהזדמנויות הבחירה, לפי מידת הקושי שהם מזהים שבכוחם להתמודד עמה. כדי לפענח כל כרזה נדרש ידע קודם רב, או סיוע בפיגומים ובהנחיה להתמודדות עם השאלות בפעילות. הלומד צריך לקרוא בתשומת לב את הכרזה, לשאול את עצמו אם יש לו מספיק ידע להתמודד עם המטלה בזיקה לכרזה המסוימת שבחר ואחר כך להחליט על בחירתו. נשאלת השאלה האם עדיף להגיש את המטלות לפי סדר מסוים (למשל – להתחיל מהקל אל הקשה) בקרב תלמידים עם צרכים מיוחדים?

תמונה מס' 3

תמונה מס' 4

כל כרזה בנויה מקולאז', בעוד שהמטלה מבקשת לפרק את הקולאז' לרכיביו. זו מיומנות בפני עצמה - האם מיומנות זו היא חלק מרשימת המיומנויות שמתכנני הסביבה ראו לנגד עיניהם כמיומנות מתפתחת אצל התלמידים העובדים בסביבה?

שאלת המיומנויות חשובה, כי אלה היוו מטרה ומניע מרכזיים בבניית סביבת הלמידה. כדאי לבחון מהן המיומנויות המתפתחות במהלך העבודה במרכז זה. בהצהרת הכוונות של המורות המתכננות נטען כי מטרת המרכז לחזק ולבסס מיומנויות קריאה וכתיבה אצל התלמידים. אם כך, מדוע נבחרה מטלה מתחום דעת היסטוריה דווקא? האומנם המטלות מזמנות זאת? ניתן לצפות שמטלה הנגזרת מתחום דעת היסטוריה תטפל במיומנויות בעלות זיקה הדוקה למהות תחום הדעת היסטוריה. אולם תחום הדעת היסטוריה הוא תחום עתיר שפה, ולכן אין זה מן הנמנע שחלק מהפעילויות תעסוקנה במיומנויות הקשורות בשפה. ניתן לומר שבתחום זה התלמידים נדרשים לקרוא, לכתוב ולהיעזר במיומנויות שפה. במרכז אחר, הסמוך לו, מטופלות המיומנויות הנגזרות מתחום הדעת היסטוריה, למשל בסביבת הלמידה שכותרתה: "הגדרת מושג בהיסטוריה". היסטוריה הוא מקצוע עתיר מלל.

כשעוסקים במפות היסטוריות, ציר זמן או מושגים בהיסטוריה ניתן לטפל במיומנויות בעלות זיקה הדוקה למהות תחום הדעת היסטוריה. היבט זה מטופל בעיקר בסביבת הלמידה שכותרתה: "הגדרת מושג בהיסטוריה". לוח זה מציע רכיבים כמו 'זמן' 'מיקום' 'אירוע' ובכל אחד מהם מפורט במדרג נוסף של פרטים המסייעים להכיר את ההתרחשות.

מושגים הנגזרים ממהות תחום הדעת הם רכיב מהותי מתהליך ההוראה-למידה. הקנייתם יכולה להיעשות גם בתהליך למידה עצמאי במרכז למידה, על-ידי הוספת הערות או שאלות שמכוונות לכך.

במרכז למידה על מגילת העצמאות- חלק מהשאלות במטלה מבלבלות: מחד, שאלה כמו "מה הקשר בין כל פרטי התמונה?" מתייחסת ובצדק לריבוי הפרטים הקולאז'יסטי. מאידך, יש קושי אמיתי להשיב על השאלה "מהו הרקע ההיסטורי של התמונה?". על איזו תמונה מדובר? על דיוקנו של הרצל? על המכונית בגובה כתפו? על דמות הפרש ? המפה ברקע (וזהו רק חלק קטן מהדימויים המופיעים בתמונה)? האם השאלה מתייחסת ל"תמונה" כולה, כלומר לקולאז' – ואם כן, איזה ערך היסטורי יש לה?

הדיון בשאלות אלו יכול להיתפס כמיותר, אך כשמדובר בתלמידים עם צרכים מיוחדים יש להקפיד הקפדה יתרה על דיוק במושגים. האם מטרת המיפוי של 'מהו מושג?' מטרתו להוות ראשי פרקים להתמודדות עם נושא לימודי? כיצד יעשו התלמידים את ההכללות על התופעות והאירועים אותם הם חוקרים? כדי לבצע מטלה כזאת, חסרים פיגומים שיתמכו בפענוח של התלמידים.
 

המטלה האחרונה היא: "בחרו אחד מהסמלים/הדמויות והציגו אותו בדרך יצירתית (ציור, דגם, שיר, סיפור)". אומנם המטלה מציעה ליצור פריט יצירתי, אבל בתכסית הכיתה אין תוצרים של תלמידים או תגובות לעבודותיהם, מלבד עבודה אחת (תמונה מס' 5), מעשה ידיה של י' מכיתה ט2 בשנת 1989- מפה העוסקת בהיסטוריה של יישובים בארץ.

 תמונה מס' 5

כיצד ראוי להתייחס לתוצרים של תלמידים בהקשר של פעילות המאפשרת תגובה ועבודות יצירה של תלמידים? כדאי לשים לב למיקום העבודה של י' (תמונה מס' 6). לטענת המורות תוצר זה מוקם באופן זמני ואינו קיים יותר בחדר.

תמונה מס' 6

העבודה מונחת על השולחן בין שאריות חומרים. ייתכן שהמיקום הוא זמני בלבד, אבל ראוי לשים לב למיקום תוצרים של תלמידים והנחתם בצורה שתעודד תלמידים נוספים ליצור במרחב הלימוד.

לסיכום

סביבת למידה זו נמצאת בתוך כיתה, וכוללת 32 כרזות המועצבות כקולאז'ים, וכן מטלות ללומדים. הכרזות שמקורן במטה ההסברה במשה"ח מכילות פסקאות מתוך מגילת העצמאות ודימויים חזותיים המתייחסים אליהן. מניתוח מרכז הלמידה עולות שאלות הנוגעות לרמת הקושי והמורכבות של הדימויים החזותיים ושל המטלות.

סוגייה אחרת הנבחנת בניתוח סביבה זו היא הזיקות בין כוונות המפתחים לטפח מיומנויות ובין מה שמאפשרת בפועל הסביבה ללומדים.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.