מרכז ימימה לחקר ספרות ילדים ונוער והמרכז לקידום חיים משותפים במכללה האקדמית בית ברל שמחים לשתף בפרסום ספר משותף שיזמו וראה אור ביולי 2021 בהוצאת לקסינגטון, ארה"ב.
עורכות הספר: עינת ברעם אשל, וורוד ג'יוסי, אילנה פאול-בנימין ואימאן יונס.
הספר ראה אור בשפה האנגלית, והוא כולל שישה-עשר מאמרים ופתח דבר שכתבו חוקרים וחוקרות ישראלים המאכלסים שני שערים: ילדות וסביבה בישראל, ילדות ומבני כוח בספרות הישראלית.
בפתח הדבר שחיברה ד"ר עינת ברעם אשל, ראש מרכז ימימה, נכתב, בין השאר:
"החיים בחברה הטרוגנית, ההתמודדות המעשית עם ריבוי קבוצות והצורך בחינוך לשיתופיות ולרב-תרבותיות מחייבים הבנות, הסדרים ותהליכי סוציאליזציה במגוון תחומי חיים, שראשיתם בתקופת הילדוּת ובפרקטיקות הכרוכות בה. אחת ההשלכות של השינויים המתוארים מעלה הייתה, אפוא, ההכרה ההולכת וגוברת במִגוון הרחב של חוויות הילדוּת המתקיימות זו בצד זו במדינה הזעירה, והתעוררותו של עניין ציבורי בכך. שכן בישראל חיים בסמיכות גיאוגרפית ילדים יהודים, ערבים ובני מיעוטים אחרים, המשתייכים לתת-קבוצות אתניות, דתיות ומעמדיות ומתגוררים בערים, בכפרים ובקיבוצים ואף במחנות פליטים וביישובים בלתי רשמיים. לכל סביבה כזו משאבים חברתיים ותשתיות חינוכיות שונות, הבִּיטוּס אידיאליים משלה ותפיסות ילדוּת אופייניות. עם זאת, על אף שבין ילדי הקבוצות השונות שוררים לעתים נתק ואף מתח, עוינות ופחד הדדי, ועל אף מערכת החינוך הסגרגטיבית המפרידה בין ערבים ויהודים, חרדים וחילוניים, כופה עליהם המרחב המשותף היכרות והשפעה הדדית. מרחב זה הוא, כמובן, גם ווירטואלי, שכן בהשפעת הטכנולוגיה והדיגיטציה מקבלים ילדים ובני נוער מתרבויות נפרדות הזדמנות למפגשים יזומים ואקראיים עם האחר.
המחקר האקדמי, ההיסטורי, התרבותי והסוציולוגי של הילדוּת משגשג כיום בעולם כולו, ובעידודו ראו אור בשלושים השנים האחרונות מחקרים היסטוריים ותרבותיים חשובים המוקדשים לילדויות בעולם הערבי ובחברות מזרח תיכוניות בכלל, ובישראל בפרט. עם זאת, היבטים אנתרופולוגיים, סוציולוגיים ותרבותיים רבים של הילדוּת המודרנית במדינת ישראל טרם נחקרו ושדה המחקר עודנו משווע לדין וחשבון על אודות חוויות ילדוּת מחד גיסא ועל התפיסות אודותיה מאידך גיסא, ולבדיקה השוואתית בין קהילות ילדים בישראל. הספר המוצע בזאת מבקש לתרום תרומה צנועה לתיקון המצב ולתאר מאפיינים שונים של ילדוּיות בישראל, בהווה ובעבר הקרוב, בחברה הערבית והיהודית גם יחד. הכוונה לשני סוגים של מאפיינים: (1) חוויותיו של הילד-האינדיבידואל בקרב משפחתו וקהילתו, במערכת החינוך הפורמלית ובתרבות הפנאי הבלתי-פורמלית. (2) דימויֵי הילדוּת ותפיסותיה בקהילה, בארגונים מוסדיים ובלתי-מוסדיים, בספרות ובתרבות. חוקרי תרבות, חברה, חינוך וספרות, ערבים ויהודים, חברו כאן אפוא זה לזה כדי לעורר חשיבה מעמיקה על אודות תפיסות הילדוּּת בחברה הישראלית לגווניה, על מעמדם של ילדים בשתי החברות ועל המשאבים המוקדשים לטיפוחם מתוך תפיסה גלובאלית (כבעלי מעמד, זכויות וחובות אוניברסליים) ו/או לוקאלית (כנכס לאומי, כמעצבי עתידה של המדינה, או לחילופין כנטל, מטרד או סכנה)."
בדף הספר באתר ההוצאה תמצאו את תוכן העניינים המלא, דברי המלצה מאת פרופ' נמרוד אלוני, פרופ' מוחמד אמארה, פרופ' אבנר גלעדי, פרופ' זהר שביט ופרופ' יולי תמיר, וכן קישור לרכישת הספר (קישור בתגובה הראשונה).
