כניסה

דבר המערכת

​הגיליון הנוכחי של כתב-העת עולם קטן מתמקד במגוון תופעות בתחום ספרות הילדים והנוער, שהמשותף לכולן הוא היותן היבטים שונים של העברה – העברה של הטקסט הספרותי לילדים מתרבות לתרבות, מדגם לדגם, ממדיום למדיום ומשפה לשפה. במאמרים נבחנים גם מעברים וגלגולים של ז'אנרים, של תימות ושל חומרים היסטוריים.
תהליכים ותופעות הכרוכים בהעברה של טקסטים ספרותיים ממערכת למערכת אינם ייחודיים לספרות הילדים, והיבטים שונים שלהם נדונו בהרחבה בידי חוקרי ספרות מאסכולות ומדיסציפלינות מחקריות שונות. החידוש במאמרים המופיעים בגיליון זה טמון בעצם ההתמקדות בתופעות השונות הקשורות בהעברה כפי שהן באות לידי ביטוי בתחום ספרות הילדים. חלק מן המאמרים בגיליון מצביעים על ייחודיותן של בעיות ההעברה ופתרונותיהן בתחום ספרות הילדים, חלקם מחילים תיאוריות ספרותיות על מערכת ספרות הילדים וחלקם מאירים באור חדש תופעות האופייניות לספרות בכלל, באמצעות ניתוח טקסטים ספרותיים לילדים.
אחד התהליכים המרכזיים המתחוללים בספרות הילדים כיום הוא התגבשותה של התפיסה כי ספרות הילדים היא תחום דעת עצמאי. ואכן, ספרות הילדים מתאפיינת בתופעות, בפרובלמטיקות ובמסורות משלה. עם זאת, ספרות הילדים היא חלק מן המערכת הספרותית הכללית, ולכן חולקת עימה מאפיינים רבים וכפופה לתהליכים המתחוללים בה.
הגיליון שלפניכם נותן ביטוי הן לייחודיותה של ספרות הילדים כתחום עצמאי ונפרד והן למשותף בינה לבין ספרות המבוגרים הרשמית והלא-רשמית.

המאמר הראשון בגיליון דן בהעברה של ז'אנרים, מוטיבים, תימות וגיבורים ספרותיים-מסורתיים לקונטקסט ספרותי חדש. נורית בוכוייץ מאירה במאמרה היבטים עקרוניים לתחום ספרות הילדים והנוער באמצעות התמקדות במבנה הז'אנרי של סדרת הספרים הארי פוטר. בוכוייץ עומדת על מגוון מקורותיה הספרותיים של רולינג, המשלבת בספריה ז'אנרים, מוטיבים, תימות וגיבורים, הלקוחים מהמסורת של ספרות הילדים. באמצעות שילוב של פנטזיה, סיפור חבורה, סיפור מתח בלשי ומוטיבים וגיבורים מתחום המעשייה העממית והמודרנית, רולינג יוצרת טקסט מקורי המכונן ז'אנר חדש בספרות הילדים. סביר להניח כי חדשנותה הז'אנרית של סדרת הארי פוטר היא בין הגורמים להצלחתה בקרב קהל הקוראים – ילדים ומבוגרים כאחד.
שני המאמרים הבאים בגיליון בוחנים את מנגנון ההעברה של יצירת ספרות למוצר מסחרי פופולרי לילדים. רחל ויסברוד מתבוננת בסרטי "דיסני" מנקודת מבט ביקרתית, תוך ניסיון לחדד את המודעות למסרים האידאולוגיים החבויים בהם. המאמר מתמקד במעבר של טקסטים ספרותיים לסרטים, ובוחן את השינויים שנעשו כדי להתאים את יצירות הספרות להשקפת העולם הערכית והחינוכית של דיסני. ויסברוד מסיקה כי לא זו בלבד שהטקסטים הספרותיים עוברים תהליך של רידוד, פישוט וריכוך אלא שההצלחה הגדולה של סרטי דיסני מחוללת תהליך מעגלי: מצד אחד, הצלחת רבים מהסרטים ניזונה מהיוקרה ומהפופולריות של היצירות הספרותיות שבבסיסם; מצד אחד, הסרטים גורמים לדחיקתן ולהשכחתן של יצירות אלה.

ההשכחה והרידוד הם נושאים החוזרים גם במאמרה של חנה לבנת, הדנה בתופעה אופיינית לספרות הילדים והנוער – העיבוד. במאמרה משווה חנה לבנת בין נוסח שארל פרו ונוסח האחים גרים למעשייה "לכלוכית" לבין עיבודיה המודרניים לילדים. מתוך ניתוח המעשיות על היבטיהן האסתטיים והערכיים והשוואתן לעיבודים עולה כי העיבודים מונעים מן הילד הקורא את האפשרות לחוות תהליך משמעותי בקריאה וכי החוויה האינטלקטואלית, הרגשית והאסתטית המוצעת לו בגרסאותיהם של פרו ושל האחים גרים מתפוגגת בעיבודים המודרניים לכדי הצגה שטוחה, סטריאוטיפית, חד-ממדית ומוכתבת מראש, מכל היבט של הטקסט כמעט – אסתטי ונורמטיבי כאחד.
היבט נוסף של מעבר בא לידי ביטוי בשני המאמרים הבאים בגיליון, הדנים בניצול המעבר מדגם לדגם או מתרבות לתרבות להטענת הטקסט הספרותי לילדים ולנוער במסרים אידאולוגיים והיסטוריים אקטואליים לזמנם. ניצה בן-ארי בוחנת במאמרה את הרומן ההיסטורי לבני הנעורים של אויגן ריספרט מ-1842, Die Juden und die Kreuzfahrer in England unter Richard Loewenherz (היהודים והצלבנים באנגליה תחת שלטונו של ריצ'רד לב-הארי), כמקרה מבחן לאופן שבו משמשת מלאכת הסלקציה והמניפולציה של חומרים היסטוריים לשם עיצוב מחודש של דימויים היסטוריים-אידאולוגיים. ריספרט, מהראשונים ב"מעצבי התרבות" היהודית החדשה בגרמניה במאה התשע-עשרה, כתב רומן היסטורי פופולרי בהסתמך על אפיזודה טראומטית בהיסטוריה היהודית. באמצעות שימוש בדגם הספרותי הרומנטי של הרומן ההיסטורי הוא השכיל להחדיר דימויים היסטוריים חדשים, הכרוכים בשינוי תדמיתם של היהודי ושל היהדות בני זמנו.
אלי אשד מתמקד במאמרו בדמותו של גיבור התרבות הפופולרית טרזן, וסוקר את המעבר של טרזן מהתרבות האמריקנית שבה נוצר אל התרבות העברית, שבה זכתה דמותו לפופולריות ולהשפעה רחבת היקף. במאמרו עוקב אשד אחר השינויים שחלו בדמות במעברה מספרים, פרי עטו של אדגר רייס בוראוז, אל הקולנוע, בוחן את התקבלותה של הדמות בקרב הציבור היהודי בארץ-ישראל בתקופת היישוב, ולבסוף מתאר את הפיכתו של טרזן לגיבורה של תעשייה שלמה של ספרים וחוברות ישראליים מקוריים. דמותו של טרזן משמשת במידה רבה מקרה מבחן לאופייה הסתגלני של הספרות הפופולרית לילדים, ודווקא השוליות התרבותית היחסית שלה ועובדת היותה "מותרת" לעיבודים ולשינויים, מאפשרות את התאמתה לאידאולוגיות משתנות.

המאמר הבא בגיליון הוא מאמרה של תור ר' גונן, הטוענת כי האיור בספר הילדים אינו רק כלי להעברה או להארה של המסרים הנכללים בטקסט המילולי, אלא מחייב התייחסות נפרדת, שאינה מתמקדת בלעדית בזיקתו של האיור לטקסט המילולי. גונן מציעה מיון פונקציונלי של האיור בספרי הילדים, בזיקה להתפתחותו ההיסטורית של ספר הילדים המאויר. היא מוצאת כי האיור ממלא בספר הילדים העכשווי ארבע פונקציות מרכזיות: הפונקציה הלימודית-קוגניטיבית, הפונקציה הערכית-מחברתת, הפונקציה האמנותית-אסתטית והפונקציה הפסיכולוגית-טיפולית. במאמר נדון האיור בספרי הילדים, אגב התייחסות למטרותיו של המאייר ביחס לטקסט שאייר, לתפקידים השונים שמייחסת החברה לאיור, למגמות האמנותיות, הטכנולוגיות, הכלכליות והפילוסופיות שלאורן התפתח הספר המאויר, למקורות השראתו של המאייר ולדרך התייחסותו של המאייר אל קהל היעד שלו, צעיר ומבוגר כאחד.
רחל לקט עוסקת במאמרה בעוד סוג של העברה תרבותית – התרגום. לקט בוחנת את השירה המתורגמת לילדים בשנות הארבעים והחמישים, מתוך קריאה בתרגומיו של יעקב אורלנד לשירי הילדים של א"א מילן. אחת הטענות המרכזיות במאמר היא כי נורמות התרגום של אורלנד בכל הנוגע לשילוב של לשון הדיבור בטקסטים לילדים – נורמות תרגום שנחשבו לחריגות בזמנן והכשילו את התקבלותם של התרגומים אל הקנון של ספרות הילדים – השפיעו בסופו של דבר על לשונה של הספרות הישראלית המקורית לילדים. עוד בודקת לקט את מעמדו של אורלנד כמתרגם לילדים, על רקע פעילותו במערכות אחרות של הספרות העברית, רשמיות ולא רשמיות, ומראה כי ספרות הילדים המתורגמת היתה לו גם לזירת התגוששות ספרותית עם נתן אלתרמן.
המאמר האחרון בגיליון הוא מאמרה של רימה שיכמנטר, הבוחנת העברה של תימות היסטוריות ופילוסופיות, הקשורות בנושא השואה, לטקסט ספרותי לילדים. באמצעות ניתוח ספרו של אורי אורלב האי ברחוב הציפורים מנסה שיכמנטר לבחון את התמודדותה של ספרות הילדים עם נושא המעורר קשיים רגשיים, מוסריים וקוגניטיביים. בדיקה של המבנה הז'אנרי של הספר ושל התחבולות הספרותיות שהוא נוקט מאפשרת לתאר את הדרך שבה מצליח אורלב לעורר עניין אצל הקורא, ובו בזמן לשמור על אמינות היסטורית וספרותית ולהתייחס אל שאלות היסטוריוסופיות עקרוניות, כמו לקחי השואה, משמעות הגבורה בשואה וטבע האדם.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.