לכבוד "חג" אחרי החגים והחזרה לשגרה, החלטנו להקדיש את #פינת המלצת הצוות לספרים בנושא ספרים וספריות
להלן רשימת הספרים (ע"פ סדר א"ב של שם המשפחה של הסופר).
בת המלך והנסיכה – ג'ונתן אמט
הסיפור שאינו נגמר – מיכאל אנדה
גברת גרים אוהבת ספרים (ואני לא!) – ברברה בוטנר
הספר הזה אכל לי את הכלב – ריצ'ארד ביירן
מתכון לסיפור – אלה ברפוט
הילד שאהב לאכול ספרים – אוליבר ג'פרס
אנחנו בתוך ספר – מו וילמס
הספר בלי התמונות – בי ג'י נובאק
הסיפור הטוב של דב – פיליפ ס. סטיד
זה ספר – ליין סמית
מוות של דיו – קורנליה פונקה
מי מפחד מהספר הרשע – לורן צ'יילד
האגדה על מרפי בטטה – אואן קולפר
אריה הספריה – מישל קנודסן
על מה הספור – מיריק שניר
כמו כן, מצורפת #חוות_דעת על הספר: "אנחנו בתוך ספר"
אנחנו בתוך ספר – מו וילמס
כתיבה ואיור: מו וילמס, מאנגלית: מאירה פירון.
הוצאת ידיעות אחרונות; ספרי חמד; טל-מאי, 2016.
חוות דעת מאת: שני לירז-פדרמן וגבי קון, מרכז ימימה לספרות ילדים ונוער, המכללה האקדמית בית ברל.
החברים פיגי וג'ראלד (חזרזירה ופיל) מרגישים לפתע שמישהו מסתכל עליהם. הם מופתעים לגלות שמדובר בקורא, ושלמעשה הם נמצאים בתוך ספר. אחרי הבהלה הראשונית מהגילוי, פיגי מבינה את הפוטנציאל המשעשע ואת הכוח שניתן בידיהם, ומתחיל שיח מפעיל ומשעשע בין הדמויות שבספר לדמותו הנעלמת של הקורא. ג'ראלד נסחף למשחק ונהנה, עד לרגע שבו הוא מבין שהספר עומד להגיע לסופו, ואיתו גם התפקיד שלהם בו. מה יעשו עכשיו?
מו וילמס מצליח לנפץ את ה"קיר הרביעי" ולצרף את הקורא להתרחשות בספר. ברוב המוחלט של הספרים הקורא הוא שקוף להתרחשות בספר, וודאי שלא מתייחסים אליו או מפעילים אותו באופן ישיר. כאן, לעומת זאת, הסיפור אינו עומד בפני עצמו. הספר הזה "עובד" רק כאשר הקורא לוקח על עצמו תפקיד פעיל, כמעט כאחת הדמויות בספר. הסיפור נוצר למעשה מעצם ה"הבנה" של הדמויות שזה מה שהן – דמויות בתוך ספר. מלבד החידוש וההנאה שיש בקריאה כזו, היא מעלה גם שאלה פילוסופית עקרונית על מקומו של הקורא בעולם הפוסטמודרני שבו אנו חיים.
הסופר והמאייר מו וילמס, כתב ספרים משעשעים רבים, שרק חלקם הקטן תורגם לעברית. וילמס מצליח להעביר התרחשויות ותחושות רבות דרך איור הבעות הפנים, תנועות הגוף וגודל הדמויות. בעלילה קצרצרה וילמס מצליח להכניס מתח, הפתעה, הומור וסיום מנחם.
הספר מומלץ גם בהקשר של ספרים וספרייה, וכמובן גם לשם ההנאה בלבד.
