כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > מחקר > המרכז למחקר חינוכי-חברתי > דוחות מחקר > דוחות מחקר 2003 > שיתוף בין מכללה לשדה ויצירת ידע באמצעות מחקר פעולה

שיתוף בין מכללה לשדה ויצירת ידע באמצעות מחקר פעולה

ברכה אלפרט, שלומית (שולי) בכר 

רישום ביבליוגרפי

אלפרט, ב. ובכר, ש. (2003). שיתוף בין מכללה לשדה ויצירת ידע באמצעות מחקר פעולה. המכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה.

תקציר

העבודה מתארת מחקר פעולה שיתופי של צוות המורכב משתי חוקרות מכללה ושלוש מורות מחטיבת ביניים בבית ספר מקיף אזורי. למחקר שתי מטרות: האחת, לפתח דגם של שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה באמצעות התנסות של חוקרים מן המכללה ומורים מבית ספר במחקר פעולה. השנייה, לחקור סוגיה משמעותית לבית הספר וליצור ידע ותובנות שישרתו אותו באופן מעשי וגם יתרמו לידע החינוכי הכללי.

 

כסוגיה למחקר נבחרו שני תהליכים המתקיימים בבית הספר והמתייחסים לשונות התלמידים: "פתיחת שלשות", דהיינו האפשרות לארגון גמיש של שלוש כיתות באותו מקצוע לימודי לשלוש קבוצות לפי נושאים וצורכי התלמידים, ותל"ן- תכנית לימודים נוספת, שמטרתו לאפשר לתלמידים להתקדם בחומר לימודי נוסף על הרגיל כרשות. המחקר התפתח בשני צירים לפי מטרותיו. בעבודה מתואר התהליך השיתופי שבמהלכו חוקרות המכללה תרמו ידע תיאורטי ומתודולוגי, והמורות החוקרות תרמו ידע אישי פרקטי. בעבודה מתוארות מערכות היחסים שהתפתחו בתהליך בין חוקרות המכללה לבין המורות-החוקרות, ובין הצוות המחקרי לבין ההנהלה ומורות בית הספר.

 

מבחינת התכנים של המחקר התברר כי התהליך של פתיחת שלשות מתקיים בעיקר במקצועות מתמטיקה, מדעים, אנגלית, חינוך גופני ומעט בתנ"ך. יש גם כיתות התמחות במקצועות "גיאוגרפיה וא"י" ו"ספרות" כהפקות מיוחדות של רעיון השלשות. מן ההיבט הפדגוגי מקצועי מצאנו מודלים שונים בהתאמה למקצועות הלימוד ומענה בדרגות שונות לאוכלוסיות שונות.

 

מן ההיבט הארגוני תנאים נחוצים לפתיחת שלשות הם התאמה במערכת השעות, מיקום קרוב של כיתות המתארגנות לפתיחת שלשות ותכנון והערכות מראש בראשות איש צוות אחראי. בהקשר להיבט החברתי דיווחו הן המורות והן התלמידים כי בפתיחת שלשות יש יתרון בשבירות מסגרת הלמידה השגרתית ובהרחבת ההיכרויות בין מורים לתלמידים, ובין תלמידים לתלמידים אחרים, אולם יתרונות אלה לא עלו כתופעות חזקות ומשמעותיות. מן ההיבט האישי התברר כי פתיחת שלשות מתאימה באופן מגוון למורות שונות ובעיקר עלתה הסוגיה של הצורך בהשקעה של משאבי זמן בתכנון וארגון תוך תהייה על מידת היעילות והתועלת של השקעה זו.

 

התלמידים/ות, במענה בשאלונים תפסו את פתיחת השלשות כתורמת בעיקר להיכרות עם מורים/ות חדשים/ות, ולגיוון בשיטות לימוד. תרומה הייתה למהלך גם בתחום ההבנה, החיזוק וההעמקה של ידע. הגורם החברתי חזק יחסית כאשר התלמידים מציינים תרומה כלשהי לחיזוק חברויות, רכישת חברים חדשים, תחושות הנאה ויציאה משיגרה. לגבי תל"ן – הממצאים הבולטים היו שאין הגדרה או הסכמה לגבי מהות הנדרש, ויש הבדלים בין המקצועות באופי מטלות התל"ן ובשכיחות וקצב הביצוע שלהן. מגוון הדוגמאות של תל"ן היה רב: משימות בנושאים שאינם נלמדים בכיתה, עבודות חקר ועבודות בעלות אופי יצירתי. 
 
צוותים שונים לא הגיעו להסכמה לגבי מהות התל"ן וכן לא לגבי אופי ההערכה. בדרך כלל את משימות התל"ן עשו תלמידים מתעניינים וחזקים וניכרה התלהבות בקרב תלמידי כיתות ז' שאחר כך הלכה וירדה. התלמידים גילו עמדה מאוד תועלתנית בקשר לתל"ן. בעבודה מוצגות כמה הצעות להמשך פעולה בעקבות המחקר והמלצות לקידום מודלים של שיתופיות באמצעות מחקר בין בתי ספר ומוסדות אקדמיים.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
9121*
 
9121*