כניסה

רב-תרבותיות וריבוי תרבויות

אילנה פאול-בנימין 

רישום ביבליוגרפי

פאול-בנימין, א. (2003). רב תרבותיות וריבוי תרבויות בהכשרת מורים.ועדת המחקר הבין-מכללתית - מכון מופ"ת.

תקציר

מטרת המחקר הייתה לבחון את אפשרות אימוצה של גישה רב תרבותית בשתי מכללות להכשרת מורים. בחינת אפשרות זו נבדקה הן בקרב בעלי תפקידים במכללה ובעיקר בקרב סטודנטים המתכשרים להוראה. שערנו שהרכב האוכלוסייה המאופיין בריבוי תרבויות (ערבים, יהודים, דתיים, חילוניים ועולים חדשים) יאפשר לנו לבחון את עמדות סגל ההוראה הבכיר ובעיקר הסטודנטים גם על סמך ניסיונם עם סטודנטים מקבוצות שונות. לפיכך, בחנו את הצהרותיהם בדבר סובלנות ושיוויון באופן כללי אך גם את התנהגותם בפועל (על פי דיווחיהם) ואת נכונותם לבצע שינויים.

 

בחינת גישה רב-תרבותית מורכבת מבדיקת עמדות בנושאים: סובלנות, עמדות דמוקרטיות, מתן זכויות והטבות לקבוצות ולא רק ליחידים כפי שגורסת הגישה הליברלית. בנוסף, בחינת היחס לאחר באמצעות בדיקת מרחק חברתי של יחידים מקבוצות שונות.

 

הנתונים נאספו באמצעות עשרה ריאיונות עם בעלי תפקידים ו-439 שאלונים שמולאו על-ידי הסטודנטים. השאלונים הכילו שאלות סגורות ושאלה פתוחה אחת בה נתבקשו הנבדקים לדווח על קורסים שלמדו בנושא רב תרבותיות ועל נכונותם להתנסות בכך בעתיד.
בסוגיות השונות שנבדקו בשאלון ערכנו השוואה בין הנבדקים על סמך מספר נתוני רקע: לאום, רמת דתיות, השתייכות למכללה, ולפי רמת הומוגניות לאומית בכיתות הלימוד.

 

מממצאי המחקר עולה שסטודנטים יהודים משתי המכללות מגלים יחס לא סובלני ומחזיקים בעמדות אנטי דמוקרטיות אם כי במכללה אחת, בה אחוז הסטודנטים הערבים גבוה יותר נחשפו עמדות גזעניות יותר. במכללה השניה, בה העמדות יותר סובלניות מוכנים תלמידיה לערוך שינויים בתכנית הלימודים ובחיי היום יום במכללה (ציון ימי חג, שילוט בערבית וכדומה). בנוסף הם מעונינים בחיי שיתוף עם התלמידים הערבים ובלמידה בכיתות מעורבות, והם גם מדווחים על קרבה גדולה יותר לערבים מעמיתיהם במכללה הראשונה. המגמה דומה גם בכל הקשור למתן סיוע לתלמידים ששפת אימם אינה עברית. גם מהראיונות עם אנשי הסגל במכללות מצטיירת תמונה דומה: במכללה הראשונה ישנה פתיחות גדולה יותר לצורכי הסטודנטים הערבים ואנשיה מוכנים לחולל שינויים ברוח הגישה הרב-תרבותית.

 

הבדלים על פי לאום מלמדים על רצונם של הסטודנטים הערבים למימושה של גישה רב תרבותית יותר מאשר עמיתיהם היהודים. רצון זה מובן על רקע רצונם של בני קבוצת מיעוט לשפר את תנאיהם באמצעות מימושה של הגישה הרב תרבותית. הם גם מבינים שמימושה מחייב גישה אוניברסלית שתכלול הטבות לבני כל הקבוצות כולל לסטודנטים היהודים הדתיים והעולים. גם למפגש בין הקבוצות הייתה השפעה על עמדות הנחקרים, יותר ערבים הגיעו מראש עם עמדות חיוביות כלפי היהודים. הערבים גם שיפרו את דעתם על היהודים בעקבות המפגש. הסטודנטים היהודים שינו את דעתם לרעה בעקבות המפגש, והם רואים ביתר חומרה התנהגות חריגה של הסטודנטים הערבים, בעיקר באי כיבוד ימי זיכרון . 
 
השפעתה של רמת הדתיות על העמדות מגלה כי הסטודנטים היהודים החילוניים סובלניים יותר מעמיתיהם הדתיים בכל הסוגיות שנבדקו. רמת הדתיות בקרב הסטודנטים הערבים מלמדת על עמדות סובלניות יותר בקרב המסורתיים.

רמת ההומוגניות של הכיתות מבחינת לאום מלמדת שיהודים בכיתה מעורבת מעוניינים בקשרים חברתיים עם סטודנטים ערבים, הם מפגינים מידה גבוהה יותר של סובלנות פוליטית. חשוב לציין שתלמידים אלה מגלים יחס חיובי כלפי ערבים עוד בטרם החלו את לימודיהם ונטיה זו הולכת ומתחזקת בעקבות המפגשים.

 

לסיכום, המגמה הכללית מעידה על גישה אתנוצנטרית בקרב הסטודנטים וחשש מסוים מפני אימוצה של גישה רב תרבותית, בקרב אנשי הסגל. בתוך מגמה זו ישנם גילויים של סובלנות ורצון לדו קיום, אך כאמור התמונה הכללית המצטיירת היא של הסתגרות של הסטודנטים היהודים ולא רצון לפתיחות ושיתוף. לעומתם, מביעים הסטודנטים הערבים רצון לחולל שינויים שייטיבו את תנאיהם כסטודנטים וכאזרחים במדינה דמוקרטית.

בדיון המסכם נדונה שאלת דמותם הרצויה של המתכשרים להוראה ושאלת תפקיד המכללות בעיצוב דמות זו לאור השינויים החברתיים המתרחשים במדינה ואשר משתקפים במכללות להכשרת מורים. הנתונים מוסברים לפי רצף של עוצמות שונות של רב-תרבותיות התואמות קבוצות שונות שנדונו במחקר.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.