כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > מחקר > המרכז למחקר חינוכי-חברתי > דוחות מחקר > דוחות מחקר 2004 > מודעות סביבתית, עמדות, התנהגות סביבתית ומעורבות בחינוך סביבתי בקרב מורים ערבים בישראל

מודעות סביבתית, עמדות, התנהגות סביבתית ומעורבות בחינוך סביבתי בקרב מורים ערבים בישראל

פאדיה נאסר ועבד נאסר 

רישום ביבליוגרפי

נאסר, פ. ונאסר, ע. (2004). מודעות סביבתית, עמדות, התנהגות סביבתית ומעורבות בחינוך סביבתי בקרב מורים ערבים בישראל. מכון מופ"ת, יחידת המחקר והמכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה.

תקציר

מחקר זה התמקד בבית הספר כסוכן חשוב של חינוך סביבתי. באופן ספציפי מתייחס המחקר להשקפות מורים אודות סוגיות סביבתיות ולהתנהגותם הסביבתית. חשיבות בדיקת השקפות המורים ביחס לסוגיות ונושאים סביבתיים נובעת משתי סיבות. ראשית, המורים בכל רמות החינוך מצופים למלא את תפקיד בית הספר כסוכן אפקטיבי של חינוך סביבתי. למרות שתשומת לב רבה הוקדשה לחקירת הנושא בקרב סטודנטים ותלמידים, ההתייחסות לנושאים הקשורים לסביבה ולחינוך סביבתי בקרב מורים מוגבלת למחקרים אחדים בלבד. מחקר זה שבא למלא חלק בחלל זה, התמקד בהשוואה בין מורים לפי דרג חינוך ומקצוע הוראה ביחס למודעות סביבתית, עמדות כלפי הסביבה, לתפישת השליטה במצב הסביבה, לנכונות לפעול ולהיקף הפעילות הסביבתית. כמו כן, בדק המחקר את המידה בה משתנים אלה ומשתני רקע של המורה מנבאים את היקף פעילותו הפרו-סביבתית.

שאלות המחקר

1. האם קיים הבדל בין מורים ברמות החינוך השונות (יסודי, חטיבה ותיכון) לגבי מודעות, עמדות
מעורבות, נכונות לפעול למען הסביבה והתנהגות פרו-סביבתית בפועל?
2. האם קיים קשר בין מקצוע ההוראה וההתמחות (הכשרה להוראה) של המורה ובין מודעות, עמדות,
מעורבות, נכונות לפעול למען הסביבה והתנהגות פרו-סביבתית בפועל?
3. באיזה מידה מנבאים מאפייני המורה (רמת חינוך, מקצוע הוראה, וותק, ומגדר), רמת מודעותו
הסביבתית, עמדותיו כלפי הסביבה, מעורבותו בחינוך סביבתי ואת התנהגותו הסביבתית?
ב

מחקר השתתפו 257 מורים המלמדים בבתי ספר יסודיים (77.5% נשים), 237 בחטיבת ביניים (52% נשים), 250 בתיכון (39% נשים) ומלמדים מקצועות שונים שקובצו לארבע קטגוריות: מקצועות חברה ורוח, שפות, מתמטיקה וטכנולוגיה ומדעי הטבע ואקולוגיה. שיעור המורים שעובדים בהיקף משרה מלא היה 58%, 66% ו- 77% בקרב המורים בדרג החינוך היסודי, חטיבת הביניים והתיכון, בהתאמה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שנבנה בחלקו במחקר קודם שביצעו החוקרים ועודכן והותאם למטרת ולאוכלוסיית המחקר הנוכחי. רוב הפריטים בשאלון התבססו על פריטים הכלולים בשאלונים הנמצאים בספרות המקצועית.

ממצאים

הממצאים המתייחסים לדרג החינוך מראים כי למורים בתיכון ידע סביבתי רחב יותר מאשר מורים ביסודי אך לא שונה באופן מובהק מזה של מורים בחטיבת ביניים. למורים בתיכון ובחטיבת הביניים תחושת חוסר אונים עמוקה יותר ובאופן מובהק מזו של המורים ביסודי, על אף שתחושת חוסר האונים של מורים משלוש רמות החינוך הייתה נמוכה יחסית. יתרה מזאת, בהשוואה למורים משתי הקבוצות האחרות, מורים בתיכון הביעו רמות נמוכות יותר של דאגה לסביבה, פחות עצב בגין בעיות סביבתיות ופחות נכונות ליטול חלק בפעולות פרו-סביבתיות. 
 
למורים המלמדים מדעי טבע ואקולוגיה יתרון על מורים המלמדים מקצועות אחרים ברמת הידע הסביבתי ובמודעות לבעיות סביבתיות. מורים המלמדים מדעי טבע ואקולוגיה חשים פחות חוסר אונים יחסית למורים המלמדים מתמטיקה וטכנולוגיה. יחסית למורי השפות, מתמטיקה וטכנולוגיה, המורים למדעי הטבע והאקולוגיה הביעו עמדות חיוביות יותר כלפי חיים ברמוניה עם הטבע. הם הביעו יותר הסתייגות אודות עליונות האדם על הטבע יחסית למורים למדעי החברה, הרוח והשפות. היקף פעילותם הפרו-סביבתית הייתה גדולה יותר מזו של מורי השפות.

שאלת המחקר השלישית התמקדה בניבוי היקף הפעילות הפרו-סביבתית של כלל המורים באמצעות משתני הרקע של המורה, מודעות סביבתית, עמדות כלפי סוגיות סביבתיות, תפישת השליטה במצב הסביבה, ומידת הנכונות לפעול למען הסביבה. הממצאים הראו שמתוך כל המשתנים שנכללו במודל הרגרסיה שישמש לניבוי היקף הפעילות הפרו-סביבתית, האפקטים של שלושה משתנים בלבד נמצאו מובהקים. משתנים אלה כללו גיל, מין ומידת הנכונות לפעול למען הסביבה שניבאו ביחד 14% מהשונות בהיקף הפעילות הסביבתית.

התמונה שסיפקו ממצאי מחקר זה מצביעה על הבדלים בין המורים לפי דרג חינוך ומקצוע הוראה לגבי חלק מהמשתנים ומסבירה במידה מסוימת את הפערים בהכשרה, בהשקפות ובמעורבות הסביבתית של מורים בדרגי החינוך השונים ומורים המלמדים מקצועות שונים. ההבדלים שהתגלו מעמידים בספק את היישום של הגישה הבין תחומית של חינוך סביבתי. מסתבר שלא לכל המורים יש מספיק ידע ומודעות לגבי סוגיות סביבתיות, דבר שמטיל ספק ביכולתם לקדם את החינוך הסביבתי בקרב תלמידיהם אם לא ישתתפו בהשתלמויות מתאימות שיקנו להם את המידע וההתנסויות הדרושות לשם כך.

על אף שממצאי המחקר מועילים להבנת התמונה הכללית, העובדה שהשתמשנו במודל רגרסיה ליניארית עלול לספק רושם מוטעה לגבי מידת המורכבות של ניבוי התנהגות זו. אנו ממליצים שמחקר עתידי בתחום יתייחס לאפקטים הישירים והעקיפים שיש למשתנים מקטגוריות שונות על התנהגות פרו-סביבתית. שיטות סטטיסטיות כמו ניתוח נתיבים וניתוח משוואות מבניות עשויים לספק תמונה יותר תקפה למודל של התנהגות סביבתית. יתרה מזו, אנו ממליצים שמודל ההתנהגות הסביבתית העתידי יכלול משתנים שנמצאו במחקרים עדכניים כחשובים לניבוי התנהגות סביבתית ולא נכללו במחקר הנוכחי כגון: ידע על אסטרטגיות פעולה והעדיפות שהנחקר מייחס לטיפול בסוגיות סביבתיות יחסית לסוגיות חברתיות ואזרחיות אחרות.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.