1. שאלת ההערכה הראשונה ( תפיסת המטרות הרציונל)
רציונל השותפות לא ממש ברור לסטודנטים ועדיין השותפות נתפסת על ידי כל השותפים בעיקר כמסגרת לשיפור ההכשרה המעשית של הסטודנטים. תחושת הקבלה שלהם בביה"ס, שיתוף הפעולה הפורה עם צוות ביה"ס וההתנסויות החיוביות שלהם משמשים מעין מעטפת רחבה לתפיסתם את השותפות וליציקת מהות למטרות כפי שמתממשים במציאות. הם מציגים התייחסות למטרות נרחבות יותר מעבר להתנסויותיהם ההוראתיות והישירות בכיתות, ומייחדים חשיבות להיבט המערכתי ולפעילות ההוראתית המתרחשת בין ובתוך צוותי תכנון.
עלתה מידת המעורבות של גורמים שונים במערך השותפות בהכשרת הלבבות של הסטודנטים למודל ההתנסות של ה- PDS ובמיוחד עלתה מעורבותם של המורים המאמנים. יש לראות בכל התפתחות חיובית בחיזוק השותפות. למרות חשיפת הסטודנטים למטרות השותפות נראה כי אין לכך תרומה משמעותית עבורם בהבנת טובה יותר של מסגרת ההתנסות. נראה לכן, כי אופן הצגת המערך (בדרך כלל בפרזנטציה) וכן העיתוי (בעיקר בתחילת שנת הלימודים) אינם מספקים תמיכה ממשית להבנת הסטודנטים את ההקשר הרחב בו הם מתנסים השנה.
באמצע השנה היו לסטודנטים יש ציפיות גבוהות במיוחד ממערך השותפות בנושא ה"ידע", ה"עבודה עם תלמידים" "ותפקיד מורה בביה"ס". הציפיות הנמוכות ביותר ממערך השותפות נמצאות במימד ה"תקשורת עם אחרים". בסוף השנה, ציפיותיהם חצו את המתרחש מאחורי דלת הכיתה לראייה יותר רחבה של עבודת המורה וביה"ס כמערכת. עיקר מושא הציפיות הממומשות של הסטודנטים מיוחס להוראה שלהם בכיתה אולם כ- 20% מהציפיות הבולטות מתייחסות להיבט המערכתי ולהיבט של שיתוף הפעולה בצוות. מערך זה של ציפיות, מבהיר שמעבר להתנסות בכיתה מעניקים הסטודנטים, בשני בתי הספר, חשיבות להקשר החברתי-מקצועי של עבודת הצוות והמעורבות מתוך המערכת המוסדית הרחבה. מרבית היגדי הסטודנטים לגבי הציפיות הלא ממומשות מתייחסים להיקף המצומצם יחסית של העברת שיעורים בכיתות על-ידי הסטודנטים.
2. שאלת ההערכה השנייה (הפעלת מערך השותפות)
הסטודנטים מרגישם שהלימודים במכללה הקנו להם יד ומיומנויות במידה בינונית-רבה על מנת להתמודד בהצלחה בהתנסות בביה"ס. שעת הצוות, אף כי התקיימה בדרך כלל בשני בתי הספר, ענתה רק על חלק מהציפיות ממנה (יותר בבי"ס "שרת" מאשר ב"דרור") מבחינת המכללה ואופיינה במתח מתמיד בין הצורך לענות על צרכי המורים לבין הצורך לענות על צרכי הסטודנטים. שמונים ושבעה אחוזים מהסטודנטים מוצאים ששעת הצוות נותנת מענה במידה בינונית לצרכיהם. בדרך כלל, ענתה שעת הצוות על צרכי המורים והמענה לצרכי הסטודנטים נותב לאפיקים אחרים שלא תמיד היו המורים המאמנים שותפים להם. הסטודנטים מדווחים על חוויות התנסות חיוביות ביותר ועל מגוון התנסויות ברמת המיקרו והמאקרו. קיימת גם מגמת עלייה מתמשכת באחוז הסטודנטים שמתכוונים לעסוק בהוראה מקרב אלה המתנסים ב- PDS. מגמה זו קשורה גם לחוויות ההצלחה שחווים הסטודנטים ולאפשרויות ההתנסות המגוונות המתאפשרות להם במערך השותפות.
כמחצית מהסטודנטים נתקלו עד אמצע השנה בקשיים ואחוז הנתקלים בקשיים היה גבוה יותר בבי"ס "שרת" לעומת "דרור". מתשובות הסטודנטים בשאלון סוף השנה עולה כי מרבית הקשיים היו קשורים לעומס בהתנסות ולחץ זמן, לבעיות משמעת, להתנסות בשיעור וליצירת קשר עם תלמידים בחונכות. הסטודנטים גם העלו קשיים בתחומים לוגיסטיים-ארגוניים, בקבלת סיוע מהמורה המאמן, בביצוע תצפיות ובפיתוח דפוסי עבודה בצוות. קשיים שעלו מהראיונות ומהתצפיות ממוקדים בעיקר בהרכב קבוצות הסטודנטים וציפיותיהם מההתנסות. קשיים נוספים מתייחסים למתח בשעת הצוות בין מתן מענה לצרכי המורים לבין התייחסות לעבודת הסטודנטים, לנושאים ארגוניים ותקשורת בתוך המערך, לבעיות בניהול המערך, ולנושאים הקשורים לעבודת המד"פים. ההצעות לשיפור שהעלו השותפים השונים מצביעות גם הן על קשיים שחשוב לטפל בהם.
לצורך פתרון בעיות סטודנטים פונים בעיקר למד"פית ולמורה המאמנת. אחוז הפונים לשתיהן זהה, מה שמעיד על עליית מקומו של המורה המאמן בהתנסות. מעניינת גם הפנייה לחברים עמיתים להתמודדות עם קשיים וכן למקשרת המכללתית בביה"ס. בכל מקרה נראה כי בכלל המערך הסטודנטים חשים שיש להם למי לפנות כאשר עולים קשיים וכי הם מקבלים עזרה ופתרונות לקשיים אלה. ככלל, נראה כי לאורך שנות השותפות חל שיפור משמעותי בהתמודדות עם קשיים.יש להניח כי שיפור זה נובע מהמערך הארגוני של השותפות, מכך שישנה הפנמה של רציונל ומטרות השותפות בקרב הגורמים השונים בשותפות, ומההסתגלות ההדדית של השותפים זה לזה.
3. שאלת ההערכה השלישית (תפוקות השותפות בתשס"ד)
באופן כללי ניתן לומר כי קיימת שביעות רצון בינונית עד רבה ממערך השותפות בקרב כל השותפים וכי היא גבוהה בבי"ס "דרור" בהשוואה לבי"ס "שרת". מרבית הביטויים לאי שביעות הרצון של הסטודנטים מצויים בהתנסות ההוראתית ובתנאים הארגוניים המכבידים על יישומה ובקשיים הנובעים מתכנית ההכשרה המוגדרת כדחוסה ובלתי בנויה ברצף משמעותי מספק. שביעות רצונם של הסטודנטים ממוקדת במפגשי הצוותים ובטיב הקשר שנוצר עם גורמי ביה"ס, בהתנסות ההוראתית ובטיב הקשר וההנחיה האישית שהתהוותה עם המד"פים והמורים המאמנים. ההתנסות ההוראתית, אם כך, מהווה מקור לשביעות רצון ולאי שביעות רצון גם יחד.
המימד המתרים ביותר את כל השותפים הוא זה של "עבודת המורה מעבר להוראה בכיתה", ממצא שעשוי להצביע על היתרון שיש למערך השותפות על פני התנסות מעשית במסגרת מסורתית. חלה ירידת מה בתחושת התרומה של המורים המאמנים לגבי עצמם באופן אישי מתשס"ג לתשס"ד. נראה שההתנסות במסגרת מערך השותפות תורמת מאד לסטודנטים, במיוחד בהבנה הכללית של תפקיד המורה ותחומי עבודתו, בפיתוח ביטחון מקצועי ובהקניית מיומנויות לעבודה בינאישית במסגרת ביה"ס. ממצא מפתיע השנה הוא שבמגוון תחומים ממוצעי המד"פים גבוהים אף מאלה של הסטודנטים. "שעת הצוות" הייתה הקהילה הלומדת המרכזית המשותפת לכל שלושת הקבוצות.
במרבית התחומים חושבים המורים המאמנים כי בית הספר שלהם נתרם במידה מעטה-בינונית. בהשוואה לתשס"ג חלה ירידה במרבית תחומי הרווח לביה"ס בעיני המורים המאמנים. חל היפוך מסוים בתפיסת הרווחים לבית הספר בין תשס"ג לתשס"ד, כך שהשנה המורים המאמנים בבי"ס "דרור" תופסים את רווחי בית הספר שלהם כיותר גבוהים מאלה של המורים המאמנים בבי"ס "שרת". אפשר והירידה היחסית השנה יכולה לשקף עצירה במגמת השיפור ואכזבה מכך שהמצב נשאר כפי שהיה בתשס"ג, או להצביע על נסיגה של ממש בתפיסת הרווחים כתוצאה מליקויים ובעיות במערך. הסטודנטים חשים שבתי הספר מרוויחים במידה בינונית עד רבה מהשותפות, במיוחד בהרחבת הפוטנציאל הטמון בשיעורים, בדרכי ההוראה ובעושר פעילויות למידה ורעיונות יצירתיים בהוראה, בסיוע לתלמידים מתקשים ולקבוצות קטנות, ובניהול וארגון שוטף של ההוראה ובהסדרת שגרות הלמידה במהלכה. המד"פים במקרים רבים מעריכים את רווחי בתי הספר גבוה יותר מאשר הסטודנטים ובוודאי שביחס למורים המאמנים. פערים אלה עלולים לשקף עדיין תחושות שליוו את השותפויות בשנתיים הראשונות, כשכל שותף חש שהאחר נתרם יותר והם עומדים לרועץ בשותפות לאורך זמן.
התרומה העיקרית של השותפות להכשרה להוראה/למכללה היא בהגברת הרלבנטיות של ההתנסות המעשית על ידי אינטגרציה של התיאוריה והפרקטיקה, חשיפה להנחייה משולבת של המד"פ והמורה המאמן, ופיתוח ראייה כוללת של ביה"ס כמערכת. רווחים אלה צפויים שכן הם משקפים את מהות השותפות בהתייחס להכשרת מורים. בהשוואה רב-שנתית יש חיזוק בהערכות של רווחים אלה שאמורה להיות להם תרומה ממשית להכנת הסטודנט לעבודתו העתידית בהוראה. מרבית התרומות של המורים המאמנים לסטודנטים מיוחסות על ידם בהקשר ההוראתי-התנסותי בכיתה ופחות בהיקשר המוסדי או הצוותי.
לדעת הסטודנטים, המורים המאמנים בשותפות תורמים להם במיוחד בקידום היכולת לנהל ולארגן כיתה, תכנון מאגר הצעות למערכי שיעור, הכנת פעילויות הוראה-למידה לכיתה, תהליכי ביקורת ומשוב, שימוש במגוון דרכי הוראה-למידה, פיתוח אישיות הסטודנט והענקת תמיכה פסיכולוגית ומורלית וכן שליטה והעמקה בידע דיסציפלינארי. תרומת המורים המאמנים לעיצוב תפיסת התפקיד של המורה והעמקת המכוונות לעיסוק במקצוע ההוראה יכולה להיות קשורה לעלייה בנכונות הסטודנטים להיכנס להוראה עם תום לימודיהם ולתחושת הביטחון המקצועי שהם פתחו במהלך השנה. באופן כללי הסטודנטים בבי"ס "דרור" מעניקים הערכה גבוהה יותר לחלק מרווחי המכללה (שהם בעיקר הרווחים שלהם עצמם) מאשר הסטודנטים בבי"ס "שרת". המד"פים נתרמים מאד בשותפות, בעיקר בחשיפה לעשייה בית-ספרית בזמן אמת.
המטרות המוצהרות של השותפות הושגו במידה בינונית עד לדעת כל השותפים. הערכות הסטודנטים גבוהות יותר מאלה של המורים המאמנים והמד"פים. המטרה שנתפסת כמושגת ביותר קשורה להכשרת הסטודנטים להוראה ויתכן והיא מעידה על דפוס שניכר גם בשנים שעברו לגבי מיקוד השותפות בהכשרת הסטודנטים יותר מאשר במטרות האחרות, ובפרט מטרת העל הנוגעת לקידום הלמידה של התלמידים בביה"ס. המטרה הקשורה לפיתוח המקצועי של המורים וצוות ביה"ס מושגת במידה הנמוכה ביותר מכל המטרות. מעניין לציין כי המורים המאמנים מבי"ס "דרור" חושבים שכל המטרות הושגו במידה גבוהה יותר מהמורים המאמנים בבי"ס "שרת" וזו מגמה הפוכה לזו שהייתה בשנים שעברו. המורים המאמנים, המד"פים והסטודנטים כאחד עדיין מחזיקים בתפיסה שהשותפות נועדה בעיקר להכשיר טוב יותר את הסטודנטים. הממצא עקבי הן בשאלת המטרות והרציונל, הן בשאלת התרומות ושביעות הרצון, והן בשאלות הרווחים לבתי הספר ולמכללה. מכאן, שהתשתית הרעיונית של ה-PDS, כפי שבאה לידי ביטוי בספרות המחקרית ובסטנדרטים לבתי ספר לפיתוח מקצועי, לא השרישה עצמה עדיין.
מטרה שצמחה והתחזקה במהלך תשס"ד היא הטמעת רעיון ה- PDS בקרב כלל מסלולי ההכשרה במכללה.
