הערכת לימודי האנגלית לצרכים אקדמיים בבית הספר לחינוך

גילה ווגל, טלי זייגר, עפרה ענבר ועבד נאסר

רישום ביבליוגרפי

ווגל, ג., זייגר, ט., ענבר, ע.ונאסר, ע. (2005). הערכת לימודי האנגלית לצרכים אקדמיים בבית-הספר לחינוך שבמכללה האקדמית בית ברל. המכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה.

תקציר

ידיעת השפה האנגלית היא בעלת חשיבות רבה בלימודים אקדמיים. כתוצאה מכך מוסדות אקדמיים מפתחים מודלים ללימוד "אנגלית לצרכים אקדמיים" כחלק מלימודי החובה של כל סטודנט. "היחידה לאנגלית לצרכים אקדמיים" במכללה האקדמית בית ברל היא יחידה על-מכללתית האמונה על לימודי האנגלית ומעניקה את שירותיה לכל המסגרות הלימודיות במכללה: בית-הספר לחינוך, המכון הערבי, המדרשה לאמנות ובית-הספר ללימודים רב-תחומיים. אולם, התחושה הרווחת היא שלמרות שסטודנטים משיגים את ה"פטור" הנכסף, הם אינם משתמשים באנגלית ל"צרכיהם האקדמיים".

מטרת ההערכה הנוכחית לבחון את תחושת המסוגלות והשימוש במיומנויות אקדמיות באנגלית של סטודנטים לקראת סוף לימודיהם ואת הערכתם את קורסי האנגלית בהם רכשו מיומנות זו. המידע ששימש להערכה הנוכחית התקבל ממגוון מקורות ובעזרת כלי מחקר שונים: נערכו ראיונות עם מרכזת היחידה של אנגלית לצרכים אקדמיים, ראש בי"ס לחינוך, ראש המנהל האקדמי, וגורמים אחרים. הועברו שאלוני דיווח עצמי ל-114 סטודנטים הלומדים ב-27 סמינריונים בחינוך ובהתמחויות המתקיימים בשנה בה נערכה ההערכה, ולמרצים המלמדים סמינריונים אלה. הבחירה בסמינריונים נבעה מההנחה כי סמינריון מגלם בתוכו את השלב המתקדם ביותר מבחינת הצורך בשימוש באנגלית. כן הועברו שאלונים ל-18 מרצים של היחידה לאנגלית. נותחו גם נתונים ממאגר הנתונים של המכללה וממאגר פרויקט הערכת ההוראה המתקיים מזה מספר שנים במכללה. מידע נוסף התקבל מעיון בספרות המחקרית בנושא.

ממצאים

לימודי האנגלית במכללה מחולקים על-פי רמות, כאשר כל רמה היא קורס סמסטריאלי. קיימות חמש רמות: מטרום-מכינה ועד מתקדמים ב, שלאחריה הסטודנט זכאי ל"פטור" באנגלית. המיון לרמות נקבע בכניסה ללימודים על-פי בחינת מיון באנגלית (באמצעות מבחן פסיכומטרי, מבחני מיון ארציים אחרים או מבחן פנימי של המכללה). מבדיקה של צוות ההערכה עולה כי קיים סילאבוס כללי אחד המתאר את כלל הרמות ואין סילאבוסים ספציפיים עבור כל רמה ורמה. ההוראה-למידה בקורסים בנוייה בעיקר על קריאת מאמרים והתמודדות עם שאלות הבנת הנקרא. היחידה ללימודי אנגלית אינה מקיימת קשרים עם יחידות אחרות במכללה או עם אנשי סגל. יחד עם זאת קיימים קשרים חלקיים עם מרכז התמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה.

הממצאים עולה כי ברמה המוצהרת הסטודנטים מכירים בחשיבות האנגלית ובצורך ללמד אותה במכללה, אך בפועל הם סבורים שאין צורך לדעת אנגלית כדי להצליח בלימודים במכללה. המורים המלמדים סמינריונים שותפים במידה מסויימת לסברה זו. מזווית ראייתה של המכללה, המטרה המוצהרת והעיקרית של לימודי אנגלית היא לאפשר קריאת מאמרים אקדמיים הנדרשים בקורסים השונים, להכנת עבודות סמינריוניות ולקידום הסטודנט כאדם משכיל ולומד בעתיד.

הסטודנטים מציינים מטרות נוספות של הבנת הנשמע ושימוש כללי בשפה האנגלית ואילו המורים לאנגלית מוסיפים גם הורדת פחדים וחששות של סטודנטים מהשימוש באנגלית. באשר להשגת המטרות של לימודי האנגלית - הסטודנטים מעריכים כי המטרה של פיתוח היכולת לקרוא מאמרים הושגה במידה בינונית, בעוד שהמורים לאנגלית מעריכים שמטרה זו הושגה במידה מעט גבוהה יותר.
מורי הסמינריונים מביעים חוסר שביעות רצון בולט מרמת הידע באנגלית. למרות זאת, על-פי דיווחי הסטודנטים, אנו למדים כי בעקבות לימודי האנגלית חל אצלם שיפור מובהק בכל המיומנויות: בדיבור, קריאה, כתיבה, והבנת הנשמע.

הערכת שיעורי האנגלית המתקיימים במכללה נבדקה בשני אופנים: באמצעות דליית נתונים ממאגר הנתונים של פרוייקט הערכת ההוראה במכללה של כל הקורסים הנלמדים בסמסטר א' של תשס"ד, ובאמצעות פניה לסטודנטים הלומדים סמינריונים, קרי: הערכה רטרוספקטיבית של השיעורים באנגלית. הנתונים מתוך פרוייקט הערכת ההוראה הראו כי שיעורי האנגלית במכללה בשנת הלימודים מוערכים בהרבה תחומים גבוה יותר מכלל השיעורים המתקיימים בבית-הספר לחינוך במכללה, בעיקר בתחומי מבנה הקורס, אך גם בתחומי איכות המורים המלמדים אותם. עם זאת, הם אינם מוערכים גבוה יותר ואפילו מוערכים נמוך באופן מובהק מהשיעורים האחרים בכל הקשור להיבט האינטלקטואלי של תכני הלימודים. הערכת שעורי האנגלית על-ידי הסטודנטים הלומדים בסמינריונים (שסיימו את לימודי האנגלית) - הרבה פחות חיובית. סביר שהפער בין שתי ההערכות נובע מההבדל בין הערכת קורס בודד "כאן ועכשיו", לבין הסתכלות רטרוספקטיבית וכוללנית יותר על כלל לימודי האנגלית במכללה ועל מידת תרומתם לידע באנגלית וליכולת להשתמש בשפה זו לצרכים אקדמיים.

כאשר נבחנה מידת השימוש בידע שנצבר בשיעורי האנגלית נמצא כי בעוד שמורי הסמינריונים מדווחים כי הם משלבים בסילאבוס מקורות באנגלית במידה בינונית עד גבוהה, הסטודנטים מעידים על עצמם כמי שנמנעים ככל האפשר מקריאת מקורות באנגלית, בעיקר משום חוסר רצון או מוטיבציה.
ממוצע ציוני הסטודנטים בשיעורי האנגלית הוא נמוך יחסית, ונע בין 79.46 (טרום מכינה), ל-71.99 (מתקדמים א). כללית, נמצא כי ממוצע הציונים גבוה יותר ברמות הנמוכות של הקורסים באנגלית. ההשוואה בין הסטודנטים על-פי הרמה אליה סווגו בתחילת הלימודים מלמדת כי הסטודנטים שסווגו לרמות הנמוכות בתחילת לימודיהם חשים קושי רב יותר בשיעורים ובהתמודדות עם הדרישות, והם גם סבורים שיש להם פחות ידע ולכן הם מעידים על עצמם כמי שנמנעים מלקרוא מאמרים באנגלית יותר מאשר הסטודנטים שסווגו לרמות הגבוהות יותר.
נעשה נסיון לשרטט את פרופיל המורים לאנגלית במכללה על-סמך דיווחיהם. נמצא כי רוב המורים הם בעלי תואר שני, עם התמחות והכשרה בתחום ההוראה שלהם במכללה – השפה האנגלית. מבחינת הותק שלהם במכללה, מסתבר שישנה קבוצה של מורים עם שנים רבות של ניסיון במכללה, ולעומתה קיימת קבוצה של מורים חדשים מאוד במכללה. שליש מהם מלמדים קורסים אחרים במכללה, מעבר לקורסי האנגלית לצרכים אקדמיים. המקורות לשביעות רצון המורים מההוראה טמונים ביחסי הצוות ביחידה, בסטודנטים, ובחומרי הלמידה המגוונים. לעומת זאת, הקשיים, לדבריהם, נובעים מתכני/חומרי הקורסים, מבעיות טכניות וארגוניות, ומהרמה הנמוכה של הסטודנטים.

נבדקה סוגיית הסטודנטים בעלי ליקויי למידה באנגלית. הן המורים לאנגלית והן מורי הסמינריונים מאמינים שאין לתת פטור לסטודנטים בעלי ליקויי למידה, כאשר הם מציינים שיש לבדוק כל מקרה לגופו. באשר לפעילות המרכז לתמיכה בסטודנטים ליקויי למידה - זוהו רק עשרה סטודנטים בעלי לקויות למידה שהשיבו על השאלון ושדיווחו כי נעזרו במרכז. כל העשרה הפגינו שביעות רצון מתמיכת המרכז בהם בכל הנוגע לשפה האנגלית. המורים לאנגלית, מצידם, דיווחו כי הם מקיימים קשר במידה זו או אחרת עם המרכז.
כמו מודלים אחרים ללימודי אנגלית גם המודל הקיים במכללה מתבסס בעיקרו על חומרי הלמידה, היינו: על סוגי המאמרים הניתנים בשיעורי האנגלית ועל תכניהם. במחקר הנוכחי, זוהתה אי נחת מסויימת אצל המורים לאנגלית ואצל הסטודנטים לגבי תכני המאמרים: המורים מעוניינים להגדיל את חלקם של המאמרים העוסקים בתחומי החינוך וההוראה ובתחומי ההתמחות של הסטודנטים ולהפחית את חלקם של המאמרים העוסקים בידע כללי. הסטודנטים מעוניינים לשלב יותר מאמרים מתחומי ההתמחות שלהם.

במסגרת ההערכה הנוכחית התבצעה סקירה של מודלים שונים ללימודי אנגלית. את המודלים ניתן לראות על-פני רצף שמצידו האחד קיימים מודלים הדוגלים בהוראת אסטרטגיות שפה וקריאה, ומצידו השני - מודלים המדגישים את לימוד השפה דרך התוכן ובהם הסטודנט נחשף ל"שיח" של תחום הדעת אותו הוא לומד. בהקשר למודלים "תלויי תוכן" אלה, פותח במכללה קורס "כתיבה אקדמית" אשר מטרתו לפתח יכולת כתיבה בתחומי דעת השונים. אנו רואים הקבלות מסויימות בין מודל זה לבין מודל לימודי האנגלית ולפיכך רצוי לבחון את תכניו ואת ההיבט הארגוני שלו בבואנו לבנות מודל חדש של לימודי האנגלית.
מזה כשנתיים מתקיימים במכללה לימודי האנגלית בקיץ. המדובר על מודל המובחן מהמודל הקיים בהיבט הארגוני בלבד. על-פי דיווחי המורים והסטודנטים מודל זה הוא מודל הדורש, אמנם, מהמורים השקעה רבה אך הסטודנטים מאוד מעוניינים בו. כך או כך, לא נמצאו הבדלים בציוני הקורסים המתקיימים בקיץ לבין המקבילים שלהם במהלך השנה.

סיכום

נמצא כי למרות שברמה ההצהרתית מכירים הסטודנטים בחשיבות השפה האנגלית ובצורך ללמוד אותה, בפועל הם אינם עושים שימוש בידע זה. את הסיבות לממצאים אלה ניתן לשייך למספר גורמים:

חוסר נכונותם להשקיע את המאמץ הנדרש להתמודדות עם טקסטים בשפה האנגלית, הנובע בחלקו מחוסר ידע ומחשש מהקריאה ומוביל לפתרונות קלים וזמינים, כמו: תרגום לעברית.
תגובת המרצים: המרצים בסמינריונים משלימים עם המצב הקיים למרות שהוא אינו לרוחם ואינם מתמודדים עימו על-ידי יצירת צורך המחייב קריאה באנגלית.
המערך הארגוני: אין קשר פורמלי בין היחידה להוראת אנגלית לצרכים אקדמיים לבין המסלולים וההתמחויות, קשר שהיה מאפשר את יישום הנלמד באמצעות תיאום ושיתוף פעולה.
הלמידה ביחידה לאנגלית: אף שהמורים ביחידה זוכים לשבחים רבים מפי הסטודנטים לא ניכר שתכנון הלמידה מותאם דיו לצרכים עדכניים הן ברמה הקונספטואלית והן ברמה המעשית.

המלצות

1. ברמת התרבות המכללתית - המרצים נקראים לשים דגש על שימוש בידע באנגלית. יש צורך בהתייחסות לידיעת השפה האנגלית ולשימוש בה לאורך כל תוכנית הלימודים של הסטודנטים. ההתייחסות תכלול שימוש במונחים הרלוונטים באנגלית, בהרחבת אוצר המלים בתחומי הדעת, בדרישה לקריאה מדורגת רב-שנתית באנגלית, בדרישה להשתמש במאגרי מידע ובאתרי האינטרנט, וכד' - לאורך כל שנות הלימודים במכללה.
2. ברמה הארגונית - אנו ממליצים לפעול לקראת שיתוף פעולה פורמלי וממוסד בין היחידה לאנגלית לבין המסלולים וההתמחויות במכללה. חלק משיתוף פעולה זה יכלול חשיבה משותפת הם על בחירת המאמרים הנלמדים והן על פתרונות ארגוניים, כך שכל סטודנט בלימודי האנגלית יעסוק בחומרים הקשורים לתחום התוכן אותו הוא לומד.
3. ברמת תוכנית הלימודים של אנגלית לצרכים אקדמיים - מומלץ לקיים דיון לגבי תכנון מודל שנותן מקום מרכזי לקורסים תלויי תוכן. למודל זה צריך להיות סילאבוס לא רק ליחידה לאנגלית בכללה אלא גם לרמות השונות ועליו לתאר את המטרות והיכולות הנדרשות בכל רמה. כן מומלץ להציג בשיעורי האנגלית מאמרים מחקריים-אמפיריים תוך שימוש חוזר במילות מפתח באנגלית כמו "מדגם" "נבדקים" ומכשירי מחקר שונים. רצוי לנתח ולבחון מחדש את כלי ההערכה הקיימים ולשקול כלים נוספים פרט למבחנים, כמו: פורטפוליו ומשימות ביצוע. אנו ממליצים לבחון שימוש באינטרנט ובמחשב כחלק אינטגראלי ממערך הלימודים, אינטראקציה בין הלומדים למרצה הקורס וגישה לחומרי לימוד עדכניים ורלוונטיים. חשוב גם להתייחס לממצא בדבר הפער הקיים בין תחושת המסוגלות של הסטודנטים המתקשים לבין תחושת המסוגלות של עמיתיהם החזקים יותר. בהקשר זה, מומלץ לשקול מתן מענה לקבוצות שונות מבחינת תוכנית הלימודים, קרי, פיתוח תכניות ודרכי הוראה דיפרנציאליות לקידום תלמידים מתקשים תוך שימוש באסטרטגיות שונות. לבסוף, רצוי לשקול שימת דגש רב יותר על מיומנויות הדיבור והבנת הנשמע במיוחד ברמות הנמוכות על מנת לטפל באפקט החרדה ולטפח דימוי חיובי של לומד שפה.