כניסה

הערכת התכנית "כתיבה אקדמית" במכללה

שלומית (שולי) בכר וטלי היוש

רישום ביבליוגרפי

בכר, ש. והיוש, ט. (2005). הערכת התכנית "כתיבה אקדמית" במכללת בית ברל. המכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה.

סיכום והמלצות

הקורס "כתיבה אקדמית" שהופעל כניסוי בשנת הלימודים תשס"ה במכללת בית ברל, שמטרתו היתה לתת לסטודנטים כלי בתחום האוריינות האקדמית, התקשה להשיג את מטרותיו כבר מתחילתו, עת הסטודנטים לא חולקו לפי שלושה תחומי דעת עיקריים, כפי שתוכנן. ניתן לראות (לוח 10) כי אמנם חלק מהסטודנטים בחר באופן מודע את תחום הדעת בקורס ("בחרתי בתחום ההתמחות שלי, או בתחום קרוב לתחום זה"; המאמרים יכולים לפתח אותי כאדם, כסטודנט או כמורה לעתיד; בגלל המרצה/הרפרנט) אולם אחרים, דיווחו כי הבחירה בתחום הקורס נעשתה מחוסר ברירה וכפייה ("מחוסר ברירה" או "הבחירה נכפתה עלי" בגלל עודף סטודנטים שכבר נרשמו בתחום החינוך). עובדה זו הביאה לכדור שלג של קשיים ובעיות שליוו את הקורס, כבר מתחילתו, הן בהקשר הארגוני והן בהקשר התוכני. ניסיונות אד-הוק לשפר את המצב לא צלחו והם הוסיפו למערכת דינאמיות, אינטנסיבית ועמימות שהלכו וגברו ככל שנוספו שינויים. בסופו של דבר, ביטאו כל הגורמים, הסטודנטים וצוות ההוראה חוסר שביעות רצון ממהלך הקורס כמו גם מתרומתו לסטודנטים.

 

הניסיון לבחון אם קיים קשר בין התפיסות והעמדות לגבי הקורס לבין מסלולי הלימוד, שנת הלימוד האקדמית, מסגרת הלימוד האקדמית, התחום בו בחרו להכין את התרגילים וכו', העלה כי לא נמצאו קשרים סטטיסטיים מובהקים בין המשתנים. גם לא נמצאו קשרים מובהקים בין משתנים אלה לבין מידת התרומה שחשים הסטודנטים בעקבות ההשתתפות בקורס ובין מידת שביעות הרצון מהלימוד בקורס. לכן, אנו מניחות שלשנת הלימוד האקדמית או למסגרת הלימוד או למסלול, לא היה קשר לתפיסות ועמדות הסטודנטים בסוגיות שעסק בהם הקורס. כלומר, הסטודנטים, מכירים ברמה העקרונית בחשיבות הידע והמיומנויות הנדרשים בכתיבה מדעית אך אינם שבעי רצון מתרומת הקורס ומצורת הארגון שלו. 

המלצות

1. תחומי הדעת – מוצע לחלק את כלל הסטודנטים שילמדו בקורס על-פי מספר מצומצם של תחומי דעת מרכזיים, למשל: מדעי הרוח, מדעי החברה ומדעים מדויקים.
2. מרצי הקורס – מומלץ שהמרצים יהיו בעלי אוריינטציה דיסציפלינארית לתחומי הדעת השונים, הנלמדים במכללה.
3. יש לשקול לחלק את ההוראה בקורס בין שני מרצים: מרצה ללשון, אשר ילמד את הנושאים הלשוניים ומרצה דיסציפלינארי, שיחבר בין ההיבטים הלשוניים למבנה הדעת.
4. פישוט המבנה הארגוני - מומלץ שתבוטל ההפרדה בין מרצים לבין רפרנטים. המרצים יהיו אלה שיבחרו את המאמרים, ילמדו ויבדקו את מטלות הקורס.
5. אוכלוסיית הלומדים – חשוב להקפיד ששיבוץ הסטודנטים יתבצע על-פי הרציונאל של הקורס, כלומר, לקורס יתקבלו רק סטודנטים שסיימו רמה ב' בהבעה.
6. עיתוי הקורס – הקורס כתיבה אקדמית ניתן כיום בסמסטר א בשנה ב. יש לתת את הדעת לעובדה שבחלק מן הקורסים הנלמדים במכללה, נדרשת מיומנות לכתיבת עבודה אקדמית כבר בסוף שנת הלימודים הראשונה של הסטודנט.
7. ניתן לשקול מתן מענה לצורך לעזור לסטודנטים כבר בשנה א' בכתיבת עבודות אקדמיות, באמצעות אפשרות להיוועצות ולקבלת הדרכה על-ידי מרצים מתחומי הדעת השונים במהלך שנה א'.
8. ניתן לשקול שהוראת הקורס תתבצע בסמסטר ב' של שנת הלימודים הראשונה.
9. תוכני הקורס – חלק גדול מזמן הקורס הוקדש לנושאים ולמיומנויות מתחום הלשון. בכך ניתן מענה בעיקר להיבטים לשוניים-צורניים, ופחות להיבטים דיסציפלינאריים-תוכניים, הנוגעים למיומנויות אוריינות הנדרשות לכתיבת עבודה אקדמית. מומלץ לשנות את תוכני הקורס כך שיהיו ממוקדי אוריינות ולא ממוקדי לשון.
10. רלוונטיות של חומרי הקורס – במקרים רבים חומרי הקורס לא התאימו למטלות הקורס: היו ארוכים מאוד או חלקיים בלבד, לא היה קשר תוכני ביניהם, לא היו עדכניים וחלק מנושאי המאמרים לא התאים לתחומי הדעת של הסטודנטים. רצוי לבחור מאמרים רלוונטיים, קצרים, עדכניים והמתאימים למטלות הקורס. כדאי גם לשקול הכללת סוגים שונים של מאמרים (כגון: עיוניים-תיאורטיים ומחקריים) על מנת לחשוף את הסטודנטים לכתיבה מדעית מסוגים שונים.
11. היקף המשימות – יחסית לקורס סמסטריאלי, נתבקשו הסטודנטים להגיש מטלות רבות, אשר לעתים אף חזרו על עצמן. יש לשאוף לפרופורציונאליות בין משך הקורס להיקף המשימות. 
12. הערכת הסטודנטים – לרוב המטלות ניתנו ציונים (מספריים) שהיוו חלק מהציון הסופי בקורס. אופי הציון מהווה הערכה מסכמת, ולא מעצבת. יש לראות בהכנת העבודות הליך למידה המלווה בהערכה מעצבת והציון הסופי צריך לקחת בחשבון את תהליך הלמידה עצמו ולא רק את ההישג האובייקטיבי. 
כחלק מתהליך הלמידה, מוצע לאפשר לסטודנטים להגיש עבודות מחדש. לכן, יש לשקול מתן הערכה כללית ומילולית ולא תמיד ציון מספרי. 
כחלק מתהליך הלמידה וההערכה, מוצע לשקול את האפשרות של למידת עמיתים. כלומר, לאפשר לסטודנטים לבדוק תרגילים של חבריהם ואח"כ לדון בכך בכיתה.
13. תיאום בין המרצים המלמדים את הקורס – יש לנסות ליצור תיאום בין המרצים השונים בקורס מבחינת הדרישות, הקריטריונים לבדיקת העבודות ומתן הציונים (זאת כדי למנוע מצבים בהם אותה עבודה מוגשת למרצים שונים ומקבלת ציונים שונים באופן מהותי!).
14. יכולת יישום התכנים שנלמדו – מהלך הקורס, במתכונתו הנוכחית, אינו מאפשר התנסות משמעותית בכתיבת עבודה אקדמית על כל מרכיביה. יש לשקול דרכים שיאפשרו לסטודנטים להתנסות בכתיבת עבודה אקדמית שלמה. או ליצור אפשרות לשילוב בין הקורס לבין קורסים אחרים שבהם נדרשת כתיבת עבודה אקדמית, במהלך שנת הלימודים שבה נלמד הקורס.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.