כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > מחקר > המרכז למחקר חינוכי-חברתי > דוחות מחקר > דוחות מחקר 2006 > "עלה של זית" – שילוב ערבים ויהודים בגיל השלישי

"עלה של זית" – שילוב ערבים ויהודים בגיל השלישי

מירו-יפה אירית וחאג' יחיא ג'יהאד 

רישום ביבליוגרפי

מירו, א. וחאג' יחיא, ג. (2006). "עלה של זית" – שילוב ערבים ויהודים בגיל השלישי. מוגש למוסד לביטוח לאומי – האגף לפיתוח שירותים, מנהל המחקר והתכנון. המכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה. 

ממצאים

פרויקט "עלה של זית" תוכנן והופעל על ידי צוות, שרובו היה מיומן. הפרויקט כלל הפעלת מועדון לקשיש במייסר ושילוב הקשישים הערבים במלו"א. עוד לפני פתיחת המועדון לקשיש במייסר ועד לסיומו של הפרויקט הושקעו מאמצים רבים לגייס את הקשישים הערבים לפעילויות. מאמצי הצוות נשאו פרי ומספר הקשישים שהשתתפו בשני המועדונים עלה מכ-25 קשישים בשנה הראשונה לכ-80 קשישים בשנה השנייה.

 

הפעילויות בפרויקט "עלה של זית" בזיקה למטרות ואופן השגתן
שיפור איכות החיים של הקשיש הערבי בכפרים ובמועצה - שיפור איכות החיים של הקשישים הערבים באה לידי ביטוי בהקמת המועדון לקשיש במייסר ובשילוב הקשישים במלו"א, תוך מתן שירות ופתיחת אפשרויות להפיג שעמום, לשפר בריאות ולהיפגש עם קשישים וקשישות ערבים מן הכפרים השכנים ועם קשישים יהודים מן המועצה האזורית.

הגברת המודעות בחברה הערבית לצורכי הקשישים - נעשו מהלכים לקדם את המודעות בחברה הערבית לצורכי הקשישים. במסגרת זו שותפו וועדי הכפרים הערביים בכל מהלכי הפרויקט. והוועדים, מצידם, גילו עניין בפרויקט ותמכו בקשישים. ננקטו גם יוזמות לפעילות של קשישים ונוער במטרה להגביר את הקשר הבינדורי.

מתן שירות שווה לקשישים יהודים וערבים במועצה אזורית "מנשה" – מטרה זו הושגה באמצעות מגוון הפעילויות שניתנו לקשישים הערבים במועדון לקשיש ובמלו"א בניסיון לתת מענה לצורכיהם. השירות שניתן לקשישים הערבים יצר אפליה מתקנת, שמטרתה הייתה לשכנע אותם לצרוך את השירות, לגשר על חסכים בתרבות הפנאי ולאפשר להם להתנסות בה.

העלאת הדימוי העצמי של הקשישים - לא נעשו פעולות מיוחדות לשיפור הדימוי עצמי, אך המדד לשיפור הדימוי העצמי נתפס בעיני הצוות המפעיל כיכולת לנקיטת יוזמה ואסרטיביות מצד הקשישים. בפועל, הקשישים והקשישות הערבים נקטו יוזמה במספר הזדמנויות.

שילוב בין קשישים ערבים ויהודים בפעילות מועדונית אחת, חיזוק הקשר בין ערבים ליהודים במועצה ותרומה לשיפור היחסים בין ערבים ליהודים – מטרה זו הושגה על ידי קיום פעילויות משותפות של יהודים וערבים למרות המצב הביטחוני הקשה. במהלך ביצוע הפעילויות המשותפות, נצפה שינוי עקבי חיובי במערכות היחסים בין יהודים לערבים. הקבוצה המשותפת של יהודים וערבים – "החיים שלנו" – הייתה גולת הכותרת של שילוב זה.

 

תוצרי לוואי של הפרויקט
במהלך הפרויקט זוהו מספר תוצרי לוואי:
שינוי בתפיסה המגדרית של הצוות המפעיל לגבי צריכת פנאי; הפחתה בצריכת המרפאה על ידי הקשישים; שינוי עמדות של הצוות הרפואי כלפי ספורט לקשישים; שינוי בתפיסת צריכת פנאי של הקשישים; תפיסה רחבה יותר של עבודתו של העובד הסוציאלי; שינוי עמדות של הצוות כלפי אוכלוסיית מלו"א. 
 
תרומה לצוות ועמדות הקשישים הערבים והיהודים כלפי הפרויקט
רוב המשתתפים בפרויקט (הצוות המפעיל והקשישים הערבים והיהודים) חשו שנתרמו ממנו במידה זו או אחרת, למרות שהדבר לא תמיד בא לידי ביטוי בעמדות שהביעו הקשישים הערבים בשאלונים, שבהם הביעו שביעות רצון בינונית ומעלה משני המועדונים.

תהליכי בקרה על הפרויקט
על הפרויקט התקיים פיקוח הדוק שבא לידי ביטוי במפגשים תכופים של הצוות המפעיל לבדיקת הביצוע, במפגשי וועדת היגוי, במערך משוב למשתתפים במלו"א, (בדיקת נוכחות, ראיונות, משוב בעל פה ובכתב) ובביצוע הערכה חיצונית על הפרויקט.

תכנון עתידי ויציאה מן הפרויקט
כבר בשנתו השנייה של הפרויקט היה ברור לצוות, כי הפעילות במייסר תימשך גם לאחר סיום הפרויקט, וכבר נבנתה הפעילות העתידית במלו"א. תוכנן גיוס תקציבי, וגיוס כוח אדם מקצועי לריכוז הפעילויות במועדון במייסר ובמלו"א.

קשיים ודילמות שעלו במהלך הפרויקט

קשיים ודילמות שעלו במהלך הפרויקט

את הקשיים שעלו בפרויקט ניתן היה לחלק לארבעה תחומים עיקריים:

1. קשיים ארגוניים שכללו בעיות תקציביות ומימון הפרויקט, זמן ועמידה בלוח זמנים, מהלכים לא מתוכננים מראש ובעיות של מרחק.

2. קשיי תרבות ורב-תרבותיות שכללו קשיים שנבעו מן התרבות המסורת והמנטאליות, קשיי גיוס בשל עמדות כלפי הממסד, קשיי שפה ושיתוף של ערבים ויהודים בגישה רב-תרבותית.

3. קשיי גיוס והסברה שכללו קושי בגיוס קשישים וקשיים בהתאמת חוגים.

4. ניגודי עמדות ואינטרסים בתוך צוות השותפים להפעלה.

המלצות כלליות

  1. מומלץ להכשיר את הצוות לפעולה בגישה רב-תרבותית, וכחלק ממנה – הכרות עם התרבות הערבית.
  2. כדאי לפעול באופן מכוון להטמעת גישה רב-תרבותית במלו"א, תוך פיתוח תרבות משותפת המתאימה לשני המגזרים.
  3. כדאי לנקוט בפעולות הסברה רחבות להטמעה ולעידוד תרבות הפנאי בקרב הקשישים הערבים.
  4. כדאי לבצע פעולות מכוונות להגברת המודעות בקרב החברה הערבית לצורכי הקשישים. מוצע, להקים ועדה ציבורית-קהילתית מייצגת למען הקשיש. גוף העשוי להוות פה לקשישים, לתרום להעצמתם ולקידום ענייניהם בכפרים.
  5. כדאי לפעול באופן פורמאלי לשיתוף גורמים שונים בפרויקט (שירותים משלימים, גופים ציבוריים היכולים לסייע לקשישים) תוך הגדרת תפקידים ומענה על צרכים.

המלצות ספציפיות

  1. תפקידים - כדאי לבחון מחדש את תפקידי הצוות לאחר שלוש שנות פרויקט, ואם יש צורך – לשוב ולהגדירם ובמקביל לבחון צרכים לבעלי תפקידים נוספים.
  2. הכשרה - יש צורך להשקיע מאמץ בהכשרה של המפעילים בתחומים שישפרו את ביצועיהם (ראה המלצות א,ב). כמו כן, רצוי, שבמהלך הפרויקט יתקיים מעקב מתמיד אחר צורכי הכשרה.
  3. הכרות - רצוי שאנשי הצוות המפעיל יגיע לכפרים כדי ליצור הכרות הדדית טובה בינם לבין הקשישים בכפרים, ולקבל מושג על השפעת התכנית.
  4. ועדת תכנית - כדאי לשקול הקמת וועדה שתמשיך ללוות את הפרויקט ותפעל כוועדת היגוי. בעת הקמת הוועדה, כדאי לשקול מחדש את תפקידיה, מטרותיה ויעדיה.
  5. צוות מפעיל – יש לבחון את הרכבו של הצוות המפעיל שימשיך את הפרויקט, את מטרותיו, ואת תפקידיו.
  6. קביעת מדדי הצלחה לתכנית - כדאי לקבוע מדדי הצלחה להמשך התכנית ולבחון את מידת השגתם. כדאי להקים צוות מעקב /אדם שיתעד את המהלכים ויבדוק את מדית השגת המטרות על פי המדדים שייקבעו.
  7. מעמד המועדונים: כדאי להגדיר את מעמדו של המועדון לקשיש במייסר ולהבהירו גם בהתייחס לניהול המועדון. החלטות אלה דרושות לצורך בירור שאלת פיתוח המועדון במייסר, וכפועל יוצא מכך - לשאלת התקצוב.
  8. פיתוח תכנית הכנה – כדאי לפתח תכנית הכנה עבור הדור הצעיר יותר - הקשישים הערבים לעתיד - לקראת כניסתם למלו"א.
  9. גיוס קשישים - יש להמשיך בתהליך גיוס הקשישים לפחות בשלוש השנים הבאות, לברר שוב באופן מעמיק את הסיבות להימנעות מהשתתפות במועדונים. יש לפרסם וליצור מודעות רבה בקהילה בכפרים לחשיבות ההשתתפות במועדונים לשיפור איכות חייהם של הקשישים; כדאי להכיר למשפחות את מלו"א ואת המועדון לקשיש במייסר, כדי שיעודדו את הקשישים להגיע למועדון.
  10. ייעול מנגנון ההסעות - במסגרת גיוס הקשישים, יש לייעל את מנגנון ההסעות לכפרים כדי לתת הזדמנות שווה לכולם להגיע למלו"א וגם למועדון לקשיש במייסר.
  11. צרכים - כדאי לתת את הדעת לצרכים שונים של הנשים ושל הגברים במגזר הערבי, ולאחר שלוש שנים לנסות למפות בצורה יותר שיטתית את תחומי העניין שלהם לאור הצלחות. כמו כן, יש לתת את הדעת להבדלים שבין הצרכים של הקשישים הערבים והיהודים, ולנסות להתאים את תחומי העניין לשני מגזרים אלה.
  12. בניית קשרים –כדאי ליזום קשרים עם מועדונים לקשישים יהודים וערבים בסביבה הקרובה והרחוקה ולערוך ביקורים הדדיים. כמו כן, כדאי לשקול הקמת קבוצות דיון משולבות ערבים-יהודים דוגמת "החיים שלנו", שיורכבו מקבוצות שונות הומוגניות יותר. בעת הקמת הקבוצות כדאי לקחת בחשבון משתנים כמו השכלה ותחומי עניין.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.