פרויקט "עלה של זית" תוכנן והופעל על ידי צוות, שרובו היה מיומן. הפרויקט כלל הפעלת מועדון לקשיש במייסר ושילוב הקשישים הערבים במלו"א. עוד לפני פתיחת המועדון לקשיש במייסר ועד לסיומו של הפרויקט הושקעו מאמצים רבים לגייס את הקשישים הערבים לפעילויות. מאמצי הצוות נשאו פרי ומספר הקשישים שהשתתפו בשני המועדונים עלה מכ-25 קשישים בשנה הראשונה לכ-80 קשישים בשנה השנייה.
הפעילויות בפרויקט "עלה של זית" בזיקה למטרות ואופן השגתן
שיפור איכות החיים של הקשיש הערבי בכפרים ובמועצה - שיפור איכות החיים של הקשישים הערבים באה לידי ביטוי בהקמת המועדון לקשיש במייסר ובשילוב הקשישים במלו"א, תוך מתן שירות ופתיחת אפשרויות להפיג שעמום, לשפר בריאות ולהיפגש עם קשישים וקשישות ערבים מן הכפרים השכנים ועם קשישים יהודים מן המועצה האזורית.
הגברת המודעות בחברה הערבית לצורכי הקשישים - נעשו מהלכים לקדם את המודעות בחברה הערבית לצורכי הקשישים. במסגרת זו שותפו וועדי הכפרים הערביים בכל מהלכי הפרויקט. והוועדים, מצידם, גילו עניין בפרויקט ותמכו בקשישים. ננקטו גם יוזמות לפעילות של קשישים ונוער במטרה להגביר את הקשר הבינדורי.
מתן שירות שווה לקשישים יהודים וערבים במועצה אזורית "מנשה" – מטרה זו הושגה באמצעות מגוון הפעילויות שניתנו לקשישים הערבים במועדון לקשיש ובמלו"א בניסיון לתת מענה לצורכיהם. השירות שניתן לקשישים הערבים יצר אפליה מתקנת, שמטרתה הייתה לשכנע אותם לצרוך את השירות, לגשר על חסכים בתרבות הפנאי ולאפשר להם להתנסות בה.
העלאת הדימוי העצמי של הקשישים - לא נעשו פעולות מיוחדות לשיפור הדימוי עצמי, אך המדד לשיפור הדימוי העצמי נתפס בעיני הצוות המפעיל כיכולת לנקיטת יוזמה ואסרטיביות מצד הקשישים. בפועל, הקשישים והקשישות הערבים נקטו יוזמה במספר הזדמנויות.
שילוב בין קשישים ערבים ויהודים בפעילות מועדונית אחת, חיזוק הקשר בין ערבים ליהודים במועצה ותרומה לשיפור היחסים בין ערבים ליהודים – מטרה זו הושגה על ידי קיום פעילויות משותפות של יהודים וערבים למרות המצב הביטחוני הקשה. במהלך ביצוע הפעילויות המשותפות, נצפה שינוי עקבי חיובי במערכות היחסים בין יהודים לערבים. הקבוצה המשותפת של יהודים וערבים – "החיים שלנו" – הייתה גולת הכותרת של שילוב זה.
תוצרי לוואי של הפרויקט
במהלך הפרויקט זוהו מספר תוצרי לוואי:
שינוי בתפיסה המגדרית של הצוות המפעיל לגבי צריכת פנאי; הפחתה בצריכת המרפאה על ידי הקשישים; שינוי עמדות של הצוות הרפואי כלפי ספורט לקשישים; שינוי בתפיסת צריכת פנאי של הקשישים; תפיסה רחבה יותר של עבודתו של העובד הסוציאלי; שינוי עמדות של הצוות כלפי אוכלוסיית מלו"א.
תרומה לצוות ועמדות הקשישים הערבים והיהודים כלפי הפרויקט
רוב המשתתפים בפרויקט (הצוות המפעיל והקשישים הערבים והיהודים) חשו שנתרמו ממנו במידה זו או אחרת, למרות שהדבר לא תמיד בא לידי ביטוי בעמדות שהביעו הקשישים הערבים בשאלונים, שבהם הביעו שביעות רצון בינונית ומעלה משני המועדונים.
תהליכי בקרה על הפרויקט
על הפרויקט התקיים פיקוח הדוק שבא לידי ביטוי במפגשים תכופים של הצוות המפעיל לבדיקת הביצוע, במפגשי וועדת היגוי, במערך משוב למשתתפים במלו"א, (בדיקת נוכחות, ראיונות, משוב בעל פה ובכתב) ובביצוע הערכה חיצונית על הפרויקט.
תכנון עתידי ויציאה מן הפרויקט
כבר בשנתו השנייה של הפרויקט היה ברור לצוות, כי הפעילות במייסר תימשך גם לאחר סיום הפרויקט, וכבר נבנתה הפעילות העתידית במלו"א. תוכנן גיוס תקציבי, וגיוס כוח אדם מקצועי לריכוז הפעילויות במועדון במייסר ובמלו"א.
קשיים ודילמות שעלו במהלך הפרויקט
קשיים ודילמות שעלו במהלך הפרויקט
את הקשיים שעלו בפרויקט ניתן היה לחלק לארבעה תחומים עיקריים:
1. קשיים ארגוניים שכללו בעיות תקציביות ומימון הפרויקט, זמן ועמידה בלוח זמנים, מהלכים לא מתוכננים מראש ובעיות של מרחק.
2. קשיי תרבות ורב-תרבותיות שכללו קשיים שנבעו מן התרבות המסורת והמנטאליות, קשיי גיוס בשל עמדות כלפי הממסד, קשיי שפה ושיתוף של ערבים ויהודים בגישה רב-תרבותית.
3. קשיי גיוס והסברה שכללו קושי בגיוס קשישים וקשיים בהתאמת חוגים.
4. ניגודי עמדות ואינטרסים בתוך צוות השותפים להפעלה.
