הציונים הממוצעים שנתנו החונכים לתרומת החונכות להיבטים הקשורים להכנה לבגרות התרכזו סביב הציון 4 ("חל שיפור קל"). מכאן, שהחונכים תפסו את עצמם כמי שתרמו במידה מסוימת להכנה לבגרות של חניכיהם. כאמור, התרומה הרבה ביותר דווחה בהקשר להישגיהם הלימודיים של החניכים במקצוע הראשון שאותו ציינו החונכים (וייתכן שגם בו בעיקר התמקדו) והציון הנמוך ביותר ניתן להתעניינותם של החניכים בלימודים, כאשר הבדל זה נמצא מובהק. ממצאים אלו מצביעים על כך שמטרתו העיקרית של פרויקט "הכנה לבגרות" הושגה – שיפור ציוניהם של החניכים במקצועות נבחרים לקראת בחינת הבגרות בהם. בנוסף לכך, הממצאים מראים כי ייתכן שהחונכים התמקדו יותר בתוצר הסופי – שיפור ההישגים של החונכים – ופחות בתהליך עצמו כמו עניין בלימודים.
בהקשר לתרומת ההדרכה לחונכות, הציונים שנתנו החונכים לתרומת ההדרכה שקיבלו היו כולם מעל ל-3 ("סייעה במידה בינונית"). מכאן, שגם ההדרכה נתפסה כמקור של תרומה מסוימת. בנוסף לכך, נראה כי ההדרכה נתפסה כיותר מקדמת ופחות כמשמרת, שכן הציון הגבוה ביותר ניתן לפריט העוסק בהבנת התהליכים החונכות ואילו הציון הנמוך ביותר ניתן להיבט היחיד שהתייחס לשימור מצב קיים ולא לקידומו - תרומת ההדרכה לשרוד את השנה.
הממצאים הקשורים לשביעות הרצון הכללית מן החונכות, שהראו כי הציונים הגבוהים ביותר ניתנו להדרכה ולתמיכה שקיבלו החונכים מרכזיהם ולקשרים שנוצרו בינם לבין חניכיהם והציונים הנמוכים ביותר ניתנו להדרכה שקיבלו מיועצי בתי-הספר של חניכיהם, להדרכה המקצועית שקיבלו מרכזי המקצוע בבתי-הספר ולשיתוף הפעולה בינם לבין מורי החניכים, מעידים על כך שהחונכים היו שבעי רצון בעיקר מהחניכים והרכזים ופחות מגורמים הקשורים לבית-הספר – היועצים ורכזי המקצוע. רצוי שההערכות הבאות תבחנה יותר לעומק היבט זה, שכן שביעות הרצון היחסית נמוכה מן הגורמים הבית-ספריים עשויה לנבוע מסיבות שונות. למשל, ייתכן ושביעות הרצון הנמוכה אינה קשורה ישירות לתפקודם של גורמים אלו, אלא למידת התדירות שבה באו החונכים במגע עם אותם גורמים או לקשיים במיסוד הקשר ביניהם.
באשר לקשיי החונכים, באופן כללי ניתן לומר שהם לא היו רבים, שכן הציונים הממוצעים שנתנו החונכים לתחומי הקושי השונים נעו סביב הציון 2 ("במידה מועטה"). כמו כן, נראה כי החונכים נטו "להאשים" בקשייהם בעיקר את הגורם החיצוני של חומרי ההוראה ופחות גורמים פנימיים של מחסור בידע או במיומנויות הוראה. ממצא זה נראה מפתיע לאור העובדה שלא מדובר במורים מקצועיים בעלי ידע ומיומנויות פדגוגיות. ייתכן שבתשובותיהם של החונכים
מעורבת רצייה חברתית שהשפיעה עליהם וגרמה להם לנסות שלא להבליט את חסרונותיהם האישיים.
הניתוחים הסטטיסטיים השונים שעסקו במשתני הרקע של החונכים ושל החניכים חשפו מספר ממצאים מעניינים. ראשית, באופן עקבי החונכות הנשים העניקו ציונים גבוהים יותר מהחונכים הגברים בפריטים שונים המתייחסים לתרומת החונכות להיבטים הקשורים בהכנה לבגרות, לתרומת ההדרכה שקיבלו ולשביעות רצונם מהיבטים שונים של החונכות. הבדלי מגדר דומים נמצאו גם בקרב חונכים שחנכו בנים בהשוואה לחונכים שחנכו בנות. בהקשר זה, מלבד פריט אחד, עמדות החונכים לבנות היו חיוביות יותר לגבי היבטים שונים של החונכות מעמדות החונכים לבנים. ממצאים אלו, בדבר שביעות רצון גבוהה יותר בקרב בנות בהשוואה לבנים נמצאו גם בהערכות קודמות (לדוג', מיכאל, 2006). שנית, הוותק של החונכים בפר"ח נמצא כגורם משמעותי בשביעות רצונם של החונכים. כאמור, החונכים החדשים דיווחו כי ההדרכה שקיבלו מרכזיהם תרמה להם להבין תהליכים בחונכות יותר מאשר חונכים שנה שניה וחונכים שנה שלישית ומעלה. לעומת זאת, הם דיווחו על שביעות רצון נמוכה יותר משיתוף הפעולה עם מורי חניכיהם בהשוואה לחונכים שנה שלישית ומעלה וכן על שביעות רצון נמוכה יותר מההדרכה המקצועית שקיבלו מרכזי המקצוע לעומת חונכים שנה שלישית ומעלה. בנוסף לכך, הם דיווחו על מידה רבה יותר של קשיים הקשורים למחסור בידע או במיומנויות הוראה בהשוואה לחונכים שנה שלישית ומעלה. בהקשר זה, גם חונכים שהיו בשנתם השניה בפר"ח דיווחו על יותר קשיים לעומת חונכים שנה שלישית ומעלה. נראה שהחונכים החדשים נתרמו בעיקר מהדרכה בפן החברתי-רגשי ופחות המקצועי-הוראתי. ייתכן שממצאים אלו קשורים לחוסר ביטחון שהחונכים החדשים עשויים לחוות בשל העדר ניסיון בהוראה לבגרות, ובשל כך הצורך הבסיסי שלהם עשוי להיות בראש ובראשונה תמיכה רגשית ורק לאחר שרכשו ביטחון מסויים - גם תמיכה מקצועית. העדר הניסיון של החונכים החדשים עשוי להשתקף גם בממצא שהם דיווחו על יותר מחסור בידע ובמיומנויות הוראה בהשוואה לחונכים ותיקים יותר.
נושא הוותק של החונכים בא לידי ביטוי לא רק בניסיונם בפר"ח אלא גם בשנות הלימוד שלהם. סטודנטים לתואר ראשון בשנה ג' ומעלה דיווחו על תרומה רבה יותר בתרומת ההדרכה לשרוד את השנה בהשוואה לסטודנטים לתואר שני או יותר. בנוסף לכך, הסטודנטים לתואר ראשון דיווחו על תרומה רבה יותר של ההדרכה להבין את התהליכים בחונכות בהשוואה לסטודנטים לתואר שני ויותר, והסטודנטים לתואר ראשון שנה א' והסטודנטים לתואר ראשון שנה ג' ומעלה לסטודנטים דיווחו על תרומה רבה יותר בהשוואה לסטודנטים לתארים מתקדמים. הוותק בפר"ח נמצא קשור לוותק בלימודים ולכן ההסבר בדבר חוסר הניסיון של הסטודנטים החדשים יותר עשוי להיות מתאים גם פה. בשל חוסר ניסיונם, הם יכולים להיתרם יותר מסטודנטים ותיקים שכבר צברו ניסיון ויש פחות מה לחדש להם.
נראה כי לימודיהם של החונכים היו משתנה משמעותי בדיווחיהם, שכן נמצאו הבדלים מובהקים בפריטים שונים של ההערכה גם בין חונכים שלמדו תחומים שונים. מרבית ההבדלים הללו היו בין חונכים שלמדו מדעים, הנדסה או מחשבים לבין חונכים מקטגוריות אחרות, כאשר בכל אחד מהפריטים, מלבד הפריט המתייחס לשביעות רצון מהשתתפות בחונכות הממוקדת בהכנה לבגרות, הציונים הממוצעים שנתנו החונכים מקטגוריית מדעים / הנדסה / מחשבים היו נמוכים יותר מהציונים שנתנו החונכים מהקטגוריות האחרות. בנוסף לכך, נמצא שהחונכים שלמדו חינוך / הוראה דיווחו על שביעות רצון גבוהה יותר מחונכים שלמדו מקצועות מתחום מדעי החברה. הסבר אפשרי לממצאים הללו עשוי להיות קשור למיומנויות הנדרשות מחונך פר"ח כגון רגישות ויכולת לאמפטיה, מיומנויות שבאות לידי ביטוי יותר במקצועות הומניים כגון פסיכולוגיה ואומנות מאשר במקצועות ריאליים כגון הנדסה ומדעים. מסיבה זו ייתכן שהחונכים שלמדו מקצועות הומניים חשו יותר בנוח בחונכות ויותר מחוברים אליה מאשר חונכים שלמדו מקצועות ריאליים. בנוסף לכך, ייתכן שבשל הדמיון שבין הפעילות של החונכות בכלל ושל חונכות הממוקדת בהכנה לבגרות בפרט לבין מעשה ההוראה, החונכים שלמדו חינוך / הוראה חשו יותר מתאימים לתפקיד ולפיכך הביעו שביעות רצון גבוהה יותר מהחונכים שלמדו בתחום מדעי החברה.
משתנה נוסף שנמצא כמבחין בין חונכים היה המשתנה של המקצוע הראשון שבו הם עוזרים לחניכיהם. כאמור, החונכים שסייעו במקצועות של שפה דיווחו על תרומה רבה יותר לחניך מחונכים שסייעו במקצועות מתחום המדעים המדויקים. מאידך, הם גם דיווחו על קשיים רבים יותר הנובעים ממחסור בידע או במיומנויות הוראה שלהם. למעשה, גם החונכים שסייעו בתחומי מדעי הרוח והחברה דיווחו על יותר קשיים מהחונכים שסייעו במקצועות מתחומי המדעים המדויקים. ניתן להסביר ממצאים אלו בהתאם להסבר שהוצע בהקשר לתחום הלימודים של החונכים, לאור העובדה כי נמצא קשר מובהק בין שני המשתנים.
באשר למשתני הרקע של החניכים, חונכים של ילדים מהמגזר הערבי נטו לתת ציונים גבוהים יותר בהערכת הפרויקט בהשוואה לחונכים של ילדים מהמגזר היהודי הממלכתי. ייתכן ששביעות הרצון הגבוהה יחסית של החונכים לילדים מהמגזר הערבי קשורה לתנאים הקיימים בבתי-הספר של הילדים. כידוע, קיימת טענה רווחת בדבר קיפוחו של המגזר הערבי, ובכלל זה בשירותים החינוכיים שהוא מקבל. מכאן, שתרומתה של חונכות המיועדת להכנה לבגרות עשויה להיות רבה יותר דווקא בקרב מגזר שלא זוכה לשירותים חינוכיים מספקים בהשוואה למגזרים אחרים שכבר נהנים מתמיכה רחבה יותר.
משתנה רקע נוסף שנמצא משמעותי בהערכה היה קיומו של ליקוי למידה אצל החניך. החונכים שחנכו ילדים עם ליקויי למידה דיווחו על תרומה מועטה יותר של החונכות לילד ושל ההדרכה שקיבלו לחונכות בהשוואה לחונכים שחנכו ילדים ללא ליקויי למידה. ייתכן שחונכים אלו היו זקוקים להדרכה מיוחדת לאור קשייהם של חניכיהם ולכן דיווחו על תרומה מועטה יותר שלהם עצמם ושל ההדרכה שקיבלו.
