כניסה

הסמינריון הדידקטי

אבישר גלעדה וחאג'-יחיא ג'האד 

רישום ביבליוגרפי

בישר, ג. וחאג' יחיא, ג'. (2006). הסמינריון הדידקטי - סמ"ד. בדיקת השיעור, מהותו ומקומו בתכניות ההכשרה במכון להכשרת מורים וגננות ערביים במכללת בית ברל. המכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה.

תקציר

במסגרת בדיקות תקופתיות של תכניות הלימודים במכללה האקדמית בית ברל הוחלט לבחון את שיעורי ההדרכה הפדגוגית וההתנסות המעשית. יחידת המחקר וההערכה של המכללה התבקשה לבדוק את שיעורי הסמינריון הדידקטי (סמ"ד) בשניים מבתי הספר: במרכז האקדמי לחינוך ובמכון להכשרת מורים וגננות ערבים.

דו"ח זה מביא את הממצאים של בדיקת הסמ"ד במכון הערבי. המטרה העיקרית של בדיקה זו היא לספק תמונה עדכנית לגבי מהותו של שיעור זה ומקומו בתכניות ההכשרה. הבדיקה התמקדה באפיוני הסמ"ד להלכה ולמעשה ובאיכותו ומתוך כך בפוטנציאל התרומה שלו להכשרה להוראה.

 

נושאי הבדיקה מתייחסים לשלושה היבטים השזורים זה בזה:
א. מבנה השיעור קרי, מקומו במבנה הלימודים; הזיקות בינו לבין שיעורים אחרים; הקשר עם ההתנסות המעשית; מטרותיו; התכנים הנלמדים בו; דרישות הקדם (אם יש); המטלות הנדרשות מן הסטודנטים, דרכי ההערכה הנקוטות על ידי המרצים והקשיים;
ב. איכות ההוראה קרי, התרומה לסטודנטים ומידת שביעות רצונם;
ג. השוני בין ארבעה מסלולי ההכשרה.

הנתונים נאספו משלושה מקורות:
א. ניתוח תמלילי ראיונות עם בעלי תפקיד מנהלי ובעלי תפקיד אקדמי ועם המרצים של שיעור זה;
ב. ניתוח תשובותיהם של סטודנטים שלמדו באופן סדיר בשיעור זה בשנה"ל תשס"ו, לשאלון שהועבר בכיתות;
ג. ניתוח מסמכים שונים.

 

מן הבדיקה עולה:
א. מבנה השיעור: שיעור הסמ"ד הוא חלק מן הלימודים הפדגוגיים בשנה השלישית. בתיאורו בידיעון (תשס"ו) נמצאה שונות בין ארבעה מסלולי ההכשרה. לגבי הזיקות בין הסמ"ד לבין שיעורים מתקדמים אחרים נתקבלו תשובות חלקיות. המד"פים בדרך כלל ציינו הבדלים בין סמינריון בחינוך לבין סמ"ד ולאו דווקא זיקות. הסמ"ד כמו כל השיעורים הפדגוגיים נתפס כקשור קשר הדוק ביותר להתנסות המעשית. בכל הנוגע למטרות הסמ"ד ניתן להבין שהמטרה המרכזית שלו היא לאפשר המשך התפתחות מקצועית ובעיקר בקשר לתכנון יחידת לימוד בתחום הדעת והוראתה. במסמכי הסילבי שנבדקו נמצאו הבדלים בין המד"פים בניסוח מטרות הסמ"ד. שני רכיבי תוכן מופיעים בכל מסלולי ההכשרה:

  1. הכנת יחידות לימוד
  2. אסטרטגיות הוראה.

במסלול העל יסודי נוסף רכיב תוכן הנוגע להיכרות עם תכניות הלימודים החדשות ובמסלול לחינוך מיוחד מופיעה רכיב תוכן הקשור להכרת חומרי ההוראה/למידה. בראיונות מציינים המד"פים כי שיטות ודרכי הוראה הינם תחומי התוכן העיקריים בסמ"ד. תשובות ברוח דומה נמצאו גם במענה לשאלון לסטודנט. באשר למטלות, מן הנתונים שנאספו עולה תמונה מגוונת שאחד האלמנטים הדורשים תשומת לב הוא שלא תמיד יש הלימה בין המטלות הנדרשות לבין שקלול הציון. כמו כן יש שוני בין המסלולים בסוגי המטלות הנדרשות. בעלי תפקיד רואים את המטלות בסמ"ד ממוקדות בבניית יחידת לימוד, קריאת חומר תיאורטי, איסוף מקרים מהשטח ודיון בהם בכיתה וביצוע מחקר. המד"פים דיווחו על מגוון רחב של מטלות. 
ב. איכות ההוראה: נושא זה נבדק באמצעות התייחסות לשני מימדים – שביעות רצון של הסטודנטים מן השיעור ודיווחם על המידה בה הם חשים נתרמים ממנו. המידע התקבל ממשוב סטודנטים הלומדים במכון להכשרת מורים וגננות ערביים לשנה"ל תשס"ד ותשס"ה ומן התשובות לשאלון סטודנטים (המתייחס לשנה"ל תשס"ו). הנבדקים מדווחים על שביעות רצון ועל תרומה שהם נתרמים משיעור זה במידה בינונית-גבוהה. כמו כן הצביעו על הצורך להוסיף זמן להנחיה.
ג. השוני בין המסלולים: השוני שנמצא בין המסלולים בכל הנושאים שנבדקו מקורו כנראה בכך שממעטים לקיים שיח משותף בנושאי ההדרכה הפדגוגית וההתנסות המעשית כולל מהות הסמ"ד. נראה שהמצב הקיים הוא בעיקר תוצר של תהליכים מקריים ולא של תכנון מערכתי כולל. יחד עם זאת יש שוני בין מסלולי ההכשרה שנבדקו בנוגע לתפיסת הסמ"ד – מטרותיו ומהותו ותפיסתו כחוליה מסכמת ברצף השיעורים הפדגוגיים. כמו כן נמצאו הבדלים בין הסילבי השונים ובין המדריכים הפדגוגיים ברקע הפדגוגי שלהם ובותק שלהם בהוראת הסמ"ד.
ד. נושאים נוספים: מן הראיונות עם בעלי תפקיד ועם המרצים בסמ"ד עלו חמישה נושאים נוספים: מידת שביעות הרצון של המרצים מן ההלימה בין התכנון לביצוע בסמ"ד; תרומת השיעור לסטודנט לדעתם; מידת שיתוף הפעולה של המרצה עם עמיתים ו/או עם ראש המסלול; קשיים בנוגע להוראת הסמ"ד והצעות לשינוי. נמצא שהמרצים מרוצים ממידת ההלימה בין התכנון לבין ההוראה בפועל ומציינים את תרומת השיעור לשיפור יכולות ההוראה של הסטודנט. עיקר שיתוף הפעולה הוא בין עמיתים. הקושי העיקרי שדווח קשור לידע קודם של הסטודנטים במתודולוגיה מחקרית ובכתיבה מדעית. מניתוח מסמכי הסילבי עלה כי ההוראה/למידה בשיעור זה בדרך כלל משלבת בין הרצאות לסדנה.

סיכום

מן הבדיקה עולים שני נושאים מרכזיים שיש לקיים לגביהם שיח מקצועי רצוף בתוך כל מסלול ובין כל המסלולים:

  1. תפקיד הסמ"ד וייחוד בתכנית ההכשרה
  2. רצף השיעורים הפדגוגיים בכל תכנית הכשרה.

 

המלצותינו:

  1. להקים פורום של ראשי מסלולים ומד"פים שיעסוק במהלך שנה"ל תשס"ז בסוגיות הקשורות לתכנון הסמ"ד ולהוראתו במטרה לעדכן אותו מבחינת המבנה ולתכנן אותו ברוח ההצעות המופיעות במחקרים האחרונים בתחום.
  2. סמ"ד יילמד רק בשנת הלימודים השלישית.
  3. דיונים מסלוליים של ראש המסלול עם הצוות על יצירת רצף וקוהרנטיות במבנה הלימודים.
  4. לבנות את תכנית הלימודים כך שכל סטודנט יחויב בשלושה שיעורי סמינריון בלבד – סמינריון בחינוך, סמינריון בהתמחות אחת וסמ"ד בהתמחות אחת.
  5. לאמץ את הנוהל של עבודת פרויקט לסיכום הסמ"ד של שנה ג' ולשמור על העיקרון שעיקרו יהיה תכנון וביצוע הוראה והערכה של יחידת לימוד בת מספר שיעורים. יש מקום להבנותו כך שיכלול פרק תיאורטי בעל היקף עיוני ראוי המתייחס לנושא; למתודיקה של הוראה נושאי הלימוד ולסוג אוכלוסיית הלומדים. ציון עבודת הפרויקט יהיה לפחות 50% מן הציון לשיעור הסמ"ד.
  6. לקיים דיון מקיף, בין מסלולי, שיעסוק במהות הסמ"ד בשנת הלימודים השלישית ובמהות המטלה המרכזית הנדרשת מן הסטודנטים.
  7. להקפיד על תשתית אחידה של בניית הסילבוס.
  8. לעדכן את הידיעון ולבדוק שיש התאמה בין כל רכיבי המידע המופיעים בו. 

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.