כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > מחקר > המרכז למחקר חינוכי-חברתי > דוחות מחקר > דוחות מחקר 2006 > פרויקט פר"ח – הערכת עמדותיהם של אנשי הקשר בבתי הספר והורי החניכים

פרויקט פר"ח – הערכת עמדותיהם של אנשי הקשר בבתי הספר והורי החניכים

מיכאל רינת 

רישום ביבליוגרפי

מיכאל, ר. (2006). פרויקט פר"ח – הערכת עמדותיהם של אנשי הקשר בבתי-הספר והורי החניכים. המכללה האקדמית בית ברל, היחידה למחקר ולהערכה. 

דיון ומסקנות

באופן כללי, נראה כי הן אנשי הקשר של פר"ח בבתי-הספר והן הורי החניכים תפסו את חונכויות פר"ח כתורמות במידה מסויימת בתחומי התפקוד השונים. נראה כי ההורים תפסו את החונכויות כתורמות יותר מאנשי הקשר, אם כי יש להתייחס למסקנה זו בזהירות שכן סולם התשובות שניתן להורים (בין "שיפור משמעותי" לבין "שינוי משמעותי לרעה") היה שונה מזה שניתן לאנשי הקשר (בין "תרמה לכולם" לבין "כלל לא תרמה"). בנוסף לכך, אנשי הקשר, בניגוד להורים, לא התייחסו בהערכתם לילד בודד, לא כל שכן לילדם הפרטי, אלא הביעו את התרשמותם הכללית מתפקוד כלל הילדים בבית-ספרם שקיבלו חונך של פר"ח.

הן אנשי הקשר והן הורי החניכים ציינו סדר זהה מבחינת מידת התרומה של חונכויות פר"ח לחניכים. שני הגורמים דיווחו כי התרומה הרבה ביותר של החונכויות הייתה בתחום ההתנהגותי, לאחר מכן בתחום הלימודי ובסוף – בתחום החברתי. לכאורה, מדובר בתפיסה זהה של תרומת החונכות, אולם בחינה של הפריטים המרכיבים את תחומי התפקוד השונים העלתה תמונה מעט שונה. בעוד שבתחום הלימודי לא נמצא הבדל מבחינת סדר דירוג הפריטים בין אנשי הקשר להורי החניכים, בתחום ההתנהגותי ובתחום החברתי סדר הדירוגים היה שונה. ממצאים אלו אינם מפתיעים בהנחה כי החניכים מפגינים התנהגויות וכישורים חברתיים שונים בבית-הספר לעומת אלו שהם מראים במסגרת הביתית. לדוגמא, ילד עשוי להיתפס בודד בבית-הספר אך לבלות שעות רבות לאחר הלימודים עם שכנים או חברים בשכונה. כתוצאה, הוריו יחשפו להתנהגות שונה מזו שבאה לידי ביטוי בבית-הספר. התחום הלימודי, בניגוד לכך, מתבטא, גם אם בדרכים שונות, הן בבית-הספר והן בבית והמידע עליו עובר באופן שוטף במהלך השנה מהמורים להורים ולהיפך בערבי הורים ובשיחות טלפון. מכאן, שההורים ואנשי הקשר מחזיקים במידע דומה בהקשר לחום הלימודי. 
 
באשר לשביעות רצונם של אנשי הקשר וההורים, נראה כי בעוד שההורים הביעו שביעות רצון גבוהה לגבי כל ההיבטים שעליהם נשאלו, אנשי הקשר הביעו שביעות רצון גבוהה רק מהיבטים הקשורים לעבודת הרכז. ייתכן שממצאים אלו אכן משקפים את המציאות, אך יש לתת את הדעת גם למידת המגע של אנשי הקשר עם גורמי מנהלה ולמידת הקשר היומיומי שקיים בין החונכים למורים. ההורים, לעומת זאת, נשאלו על עבודת החונך בשלושה מתוך ארבעת הפריטים שעסקו בשביעות רצון. למעשה, החונך הוא הגורם העיקרי שאיתו ההורים באים במגע והם יכולים לראות את עבודתו בפועל בצורה ממשית לאורך השנה. בניגוד לכך, אנשי הקשר, על אף שמרבית הנגיעה שלהם עם פר"ח היא מול הרכז, נשאלו גם על הקשר עם נציג המנהלה ועל הקשר בין המורים לחונכים, היבטים שאינם כה תדירים בעבודת החונכות. לראיה היא שהפריטים שעסקו ברכז קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר. מכאן, שיתכן שהציונים הנמוכים יחסית שנתנו אנשי הקשר לקשר עם המנהלה ולקשר בין המורים לחונכים נובעים מהתדירות הנמוכה שבה הם נחשפו להיבטים אלו ולא בהכרח מחוסר שביעות רצון ממשית.

גם הממצא שבו אנשי הקשר דיווחו על שביעות-רצון גבוהה יותר מפעילות הרכז בהשוואה להורים עשוי להיות קשור למידת המגע שכל אחד מהם בא עם הרכז. בעוד שההורים זוכים לפגוש את הרכז רק בתחילת השנה (ולעיתים גם בארועים המיועדים לכלל חניכי פר"ח), אנשי הקשר באים עימו במגע לאורך כל השנה בזמני הפעילות של הרכז בבית-הספר.

ממצא נוסף שמעיד על שביעות-הרצון הגבוהה של אנשי הקשר בבתי-הספר מפעילות פר"ח הוא הממצא שמספר מועט יחסית של מורים ציינו תחומים שבהם החונכות הפריעה. עם זאת, יש לתת את הדעת לתחומים שבהם כן צויינה פגיעה ובעיקר בכל הקשור לקשר שבין החונך לחניך. ראוי כי רכזי פר"ח ישימו דגש בהדרכת חונכיהם על נושא ההצמדות בין חונך לחניך ועל פיתרון בעיות שעולות עם התפתחות הקשר.

בנוסף, שביעות-הרצון של אימהות החניכים הייתה גבוהה יותר משביעות-הרצון של האבות שהשתתפו בהערכה בשלושה מתוך ארבעת ההיבטים שעליהם נשאלו. מדובר בממצא שעשוי להיות בעל השלכות נוכח העובדה שבמרבית המקרים האם היא הדמות הדומיננטית בכל הקשור לטיפול בילדים וככזו היא עשויה להיות בעלת השפעה רבה יותר בקבלת החלטות הקשורות לחינוכם, כולל הנושא של חונכות פר"ח. מכאן, שישנה חשיבות מיוחדת לעמדותיהן של אימהות כלפי פר"ח ושביעות רצון גבוהה שלהן עשוייה להוות מדד נוסף להצלחת הפרויקט. 
  
אחד הממצאים המעניינים בהערכה היה כי אנשי הקשר רואים בחונכות פר"ח כמענה בעיקר לצרכים רגשיים וחברתיים. באופן מפתיע, קושי לימודי דורג כאחד הקריטריונים האחרונים להמלצה לחונכות. בנוסף לכך, נראה כי אנשי הקשר לוקחים בחשבון שיקולים הקשורים ביכולתו של הילד והמסגרת המשפחתית שלו לשתף פעולה לאורך השנה בחונכות, שיקולים שהנם משמעותיים ביותר להצלחת חונכות.

ממצא מעניין נוסף שנמצא היה ההבדל שבין אנשי הקשר שעבדו מול מנהלת הטכניון לבין אנשי הקשר שעבדו מול מנהלת תל-אביב מבחינת תרומת החונכויות בתחום החברתי. כאמור, אנשי הקשר שעבדו מול הטכניון דיווחו על תרומה רבה יותר בהשוואה לאנשי הקשר שעבדו מול אוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, ניתן היה להבחין במגמה של ציונים ממוצעים מעט גבוהים יותר במנהלות הממוקמות באזור הצפון בהשוואה למנהלות שנמצאות אזורים אחרים בארץ. ייתכן שממצאים אלו נובעים מהדגשים השונים שכל מנהלה שמה לה בהקשר לציפיות מהחונכות, וכי מנהלת הטכניון מדגישה את ההיבט החברתי יותר מאשר מנהלת תל-אביב. בנוסף לכך, ייתכן שמנהלות סמוכות גיאוגרפית מושפעות זו מזו. עם זאת, מדובר בהשערה בלבד שיהיה מעניין לבדוק אותה באופן יסודי יותר. הסבר אפשרי אחר עשוי להיות קשור לסוג החונכים הלומדים במוסדות השונים. בהקשר זה, יהיה מעניין לבדוק האם החונכים הלומדים במוסדות באזור הצפון שונים במאפייניהם מחונכים הלומדים באזורים אחרים בארץ. 

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.