כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > מחקר > המרכז למחקר חינוכי-חברתי > דוחות מחקר > דוחות מחקר 2006 > צעירים בשנות העשרים לחייהם נזכרים במוריהם

צעירים בשנות העשרים לחייהם נזכרים במוריהם

צעירים בשנות העשרים לחייהם נזכרים במוריהם.

ארנון רחל, גרינספלד חוה, זייגר טלי, פרנקל פנינה ורובין עדנה. 

רישום ביבליוגרפי

ארנון ר., גרינספלד ח., זייגר ט., פרנקל פ. ורובין ע. (2006). צעירים בשנות העשרים לחייהם נזכרים במוריהם.דוח מחקר בין-מכללתי. 

תקציר

המחקר המתואר בדו"ח זה הוא חלק ממחקר רחב שעסק בניתוח דמות המורה כפי שהיא מצטיירת בעיני צעירים הנמצאים בשנות העשרים לחייהם. המחקר הנוכחי מתמקד בזיכרונות של צעירים אלה אודות מורים שלימדו אותם בעבר: מעולים מצד אחד, וגרועים מצד שני. שאלת המחקר המרכזית הייתה: מהם הנושאים העולים בזכרון בהקשר למורים המעולים והגרועים והאם קיימת סימטריה בנושאי הזכרונות אודות המורה המעולה לבין הזיכרונות אודות המורה הגרוע. נבדקו גם מימדים מטא-קוגניטיביים הקשורים להזכרות כמו קלות ההזכרות ואורך הזכרון וכן תפקיד ה"אני" בזיכרונות.

 

על מנת לחשוף את זיכרונות הצעירים בהקשר למורים מעולים ומורים גרועים פותחו שני סוגים של שאלונים: האחד בעל אופי פתוח שמבוסס על תיאורים מילוליים של הזיכרונות והשני בעל אופי סגור שבו התבקשו הנבדקים להיזכר במורה מעולה, מורה בינוני ומורה גרוע ולהעריך אותם בממדים נתונים. כמו כן נכללו בשתי הגרסאות של השאלונים שאלות הקשורות להיבטים מטא קוגניטיביים של הזיכרונות, תפישות גלויות וסמויות של מקצוע ההוראה ופרטים אישיים. שאלונים אלה ניתנו ל- 349נבדקים, חלקם חיילים משוחררים או לקראת שחרור וחלקם סטודנטים באוניברסיטאות, שאינם לומדים לתעודת הוראה. 173 נבדקים קיבלו את השאלון הפתוח והשאר, 176 נבדקים, ענו על השאלון הסגור.

בוצע ניתוח תוכן של הזיכרונות על פי המודל לתיאור דמות המורה שפותח במחקרנו הקודם (ארנון, גרינספלד, זייגר, פרנקל ורובין, 2005). מודל זה הוא תלת-ממדי, ובאמצעותו ניתן היה לנתח את הזיכרונות אודות מורים לממדים הבאים: תחומי הפעילות של המורה (המורה עם עצמו, המורה עם תלמידיו המורה במערכת החינוך והמורה בציבור), היבטים של פעילות המורה (פיזי-חיצוני, קוגניטיבי-ארגוני, ואישיותי-ערכי) ומידת החיוביות של התיאור (חיובי, ניטרלי ושלילי). 
 
ממצאי עיבוד השאלונים ה"סגורים" בעזרת ניתוח רגרסיה העלו מספר מצומצם של מאפיינים המסבירים את ההערכות שנתנו הנבדקים למורים כמעולים, בינוניים או גרועים. איפיונים אלה קשורים לשני היבטים עיקריים בפעילות המורה: ההיבט הקוגניטיבי-ארגוני, מצד אחד וההיבט האישיותי-ערכי, מצד שני. באשר להיבט הראשון: מדובר במורים היודעים להציג את החומר לתלמידים באופן גמיש הלוקח בחשבון את כישוריהם ורמתם. באשר לפן האישיותי-ערכי: המורים מוערכים על פי מידת ה"סימפטיות והנחמדות" שלהם ועל פי מידת הדאגה שלהם לסביבה החברתית והמוסרית של התלמיד. איפיון נוסף שחזר בכל ניתוחי הרגרסיה קשור לפעילות ההערכה של המורה שנתפסת כמרכזית בעיני התלמידים: מתן ציונים מדויקים והוגנים.
ממצאים אלה מקבלים תמיכה בחלק השני של המחקר שנערך, כאמור,על קבוצה אחרת של צעירים שתארו באופן "פתוח" מורים מעולים ומורים גרועים שהם זוכרים. גם כאן ניתוח התוצאות מורה על שני ההיבטים העיקריים המונחים באופן שווה על שתי כפות המאזניים: בניתוח כולל נמצא כי כ-40% מכלל התאורים התיחסו להיבטים קוגניטיביים של המורים וכ-40% מכלל התיאורים התיחסו להיבטים בין-אישיים וערכיים של המורים. שאר 20% של הזכרונות החופשיים הוקדש לנושא המוטיבציה שלא בא לידי ביטוי בחלק הראשון של המחקר מפאת העדר היגד הולם במערכת ההיגדים שקיבלו הנבדקים שמלאו את השאלון ה"סגור". ממצאים אלה הם תוצר של ניתוח כולל על פני כל הנבדקים. בניתוח נפרד של תאורים אינדבידואליים עולה כי בדרך כלל ההתיחסות היא לשני ההיבטים שנזכרו אבל לא בעוצמה שווה. יש נבדקים שאצלם הודגש הפן הלימודי יותר מאשר הפן הבין-אישי ויש נבדקים שאצלם התמונה היתה הפוכה.

 

כצפוי לא הייתה סימטריה מוחלטת אבל התקבלה מקבילות די גבוהה בין הנושאים שנכללו בתאור המורים המעולים והגרועים. אלה נזכרים לטובה בשל היותם מומחים וידענים היודעים להציג את החומר באופן בהיר ומרתק, ואלה נזכרים לרעה בדיוק בשל הסיבה ההפוכה: רמה נמוכה מאד של ידע עד כדי התעלמות משאלות של תלמידים מפאת חוסר יכולת לענות עליהם; אלה נזכרים לטובה בשל היותם חמים ואנושיים כלפי התלמיד ואלה סווגו כמורים גרועים בשל האדישות שלהם וחוסר הענין שלהם בחיי תלמידיהם. יחד עם זאת נמצאו כאמור הבדלים קלים. באשר לפן הקוגניטיבי של שליטה בידע והוראת הידע נמצא כי הוא בולט קצת יותר בתיאורי המורים הגרועים לעומת תיאורי המורים המעולים ואילו הנושאים הקשורים לפן האישיותי-ערכי של פעילות המורה הועלו קצת יותר באשר למורה המעולה מאשר בהקשר למורה הגרוע. 
 
חוסר המקבילות בין המורים המעולים והגרועים עלתה גם בהקשר לנושאי מוטיבציה וניהול כיתה. בניתוח התוכן של תיאורי המורים הגרועים בלטו היבטים הקשורים במוטיבציה הירודה ובניהול הכתה הכושל, מה שלא הופיע אצל המורים המעולים. אלה הם נושאים קריטיים הנזכרים כאשר הם דורשים תיקון אבל לא נושאים שבגינם מורה ייזכר כמורה מעולה. גם כאשר הם מופיעים בתאורי המורים הגרועים יהיה זה תמיד כתוספת לנושאים הלימודיים והבין-אישיים והערכיים. באשר להיבטים המטה-קוגניטיביים: נמצא כי התיאורים של המורים המעולים היו ארוכים יותר באופן מובהק מהתיאורים של המורים הגרועים. כלומר, כאשר באים לתאר דמות של מורה מעולה מתייחסים ליותר נושאים ומאריכים יותר בתיאור כי העוצמה של הדמות "מושכת", ככל הנראה, יותר התייחסות. נמצא גם כי מספר לא מבוטל של נבדקים נתנו תאור מלא של המורה המעולה אבל פסחו כליל על תאור המורה הגרוע, מה שתומך במגמה שתוארה. מדד "קלות ההזכרות" הראה תוצאות מובהקות באותה מגמה: קל יותר להזכר במורים המעולים מאשר במורים הגרועים.

 

עוד ברצוננו להזכיר את מקומו של הנבדק בזיכרון שהוא מעלה. בשיעור קטן יחסית של זכרונות הופיע הנבדק כדמות נוספת לצד דמותו של המורה. בדרך כלל נפרש סיפור בנוסח: "הייתי בבעיה, המורה עזר לי להתגבר עליה ומאז אני מצליח". יש לשער שבמערך מחקר בו מטלת ההזכרות היתה מוצגת לנבדקים באופן שונה היה שיעור הזכרונות בהם מככבים הנבדקים כגיבורים בזכות עצמם עולה באופן משמעותי. יש מקום להמשיך ולחקור זכרונות של תלמידים מתקופת בית הספר תוך שימוש בשיטות מעמיקות יותר של ניתוח שיח ושימת דגש להיבטים הקשורים גם לנבדק המעלה את הזכרונות ולא רק למורה שהוא המושא שלהם. 

 

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
9121*
 
9121*