כשרואה אני אדם מתהלך בינינו כמי שתירץ את כל הקושיות והפרכות, או כמי ש'מורה נבוכים' חדש חובר למענו ונתון בחיקו, או כמי שאינו זקוק גם לכך, באשר דעתו הצלולה לא ידעה מבוכה מעולם – הריני מהרהר אחריו שמא הוא חי בעולמות אחרים, מחוץ לעולם הבכא שלנו ולתהפוכותיו ולייסוריו ולתקוותיו הגזולות, או שמא הוא משביע את נפשו בלעיסת גירה שהיא היא המיישרת כל הדורים. ואשר לי, טובה לי נפש נבוכה ותועה ובלתי נרגעת, מנפש אשר מום אין בה והיא שוקטת, גם היום, על אמיתותה.
ברל כצנלסון, בזכות המבוכה ובגנות הטיח, ב' בתמוז 1940.
חברי קהילת בית ברל שלום,
הנה מתחילה לה שנת לימודים חדשה. עברנו תקופה לא פשוטה, מערכת החינוך בישראל ובעולם כולו נמצאת בטלטלה. תהליך זה הוא תולדה של השינויים שפוקדים את העולם בשנים האחרונות. אין מערכת חינוך בעולם המתפתח ובעולם המפותח שלא נדרשת להתמודד עם סדרה של משברים ואתגרים. אנחנו, אנשי החינוך, מכירים את הקשיים מקרוב ויודעים שרובם אינם חדשים. היום העולם כולו ער למשברי החינוך ולעובדה שתפקידן של מערכות חינוך השתנה אבל המבנה והרציונל העומד מאחוריהן לא התאים את עצמו למציאות החדשה.
בין המציאות הרוגשת בחוץ לבין המבנים המסורתיים של החינוך ניצבות המכללות להכשרת מורים. כאנשי מקצוע אנחנו קרועים בין הרצון להמשיך את המערכת האיכותית שיצרנו לבין החובה להכין את הבוגרים לשוק עבודה משתנה. לבנות על בסיס הקיים תפיסת חינוך עתידית. משימה זו מזמנת לא מעט אתגרים לצד עניין וסיפוק יוצאי דופן. כולנו רוצים לברוא במעשינו עולמות חדשים, והנה נפלה בידינו הזדמנות להיות חלק ממסע בריאה.
השנה הנוכחית הייתה מוקדשת לשימור הקיים, לגיוס סטודנטים, ולפתיחת מגוון רחב של אפשרויות שמשקף את היכולות הרבות שיש בבית ברל. קיבלנו אישור לתוכניות חדשות ובהן, בפעם הראשונה, אישור לתוכנית B.A בקרימינולוגיה קהילתית-חינוכית, וכן אישורים להענקת תזה בתוכנית M.Ed בלקויות למידה, M.Teach עם ובלי תזה בחינוך מיוחד, התמחות בפילוסופיה ומסלול י-י"ב במידע ונתונים.
השנה הבאה תחייב אותנו לחשוב יחד על בניית גשרים לעולם החדש שנפרש לעיננו, ללמוד מהשטח מבתי-ספר חלוצים, מהשיח של תלמידים והוריהם על ציפיותיהם ממערכת החינוך, מהתהליכים המתרחשים במשרד החינוך, ומהתפתחויות המתרחשות במעגלי הכלכלה והיצירה בישראל ובעולם כולו. נשאל את עצמנו איך מגשרים בין עולם החינוך וההוראה לעולם התעסוקה הנחשק? שוק העבודה החדש מתפתח לכיוונים שונים, הוא מעדיף מקצועות המאפשרים איזון נכון בין עבודה לזמן אישי ומשפחתי על פני מקצועות המניבים שכר גבוה אבל לא מותירים מקום ללמידה, לצמיחה אישית ולחיי משפחה. לכן, יש סיכוי, שבשנים הקרובות עולם התעסוקה יהיה יותר מתון וקצת פחות תחרותי, זה עשוי להיות אחד היתרונות המשמעותיים של מקצוע ההוראה. מנגד עולם העבודה העתידי יעניק יתרון ניכר לניידים ולמתאימים עצמם לתנאים משתנים. אנשים צעירים אינם מחפשים המשכיות וקביעות, אלא מגוון של יכולות שיאפשר להם לנוע מיעד אל יעד. עלינו לחשוב איך לצייד את בוגרינו בכושר למידה, הסתגלות, וניידות בין תחומי הוראה שונים ובין תחום ההוראה לתחומים שכנים. ובעיקר לאפשר לכל סטודנט.ת להכיר במגוון הכישרונות שיש להם.ן ללמוד, ליצור, לחקור ולהתפתח. העלאת השכר (שעדיין לא התרחשה למרבה הצער) היא רק ראשית הדרך. נדרש שינוי מהותי בחשיבה על תפקיד המורה ועל התגמול המוענק למנהיגות מורית. מנהיגות מורית או מנהיגות חינוכית?
אין שום דבר מובן מאליו בתפקיד שאנו ממלאים בתהליך משמעותי זה. אני מקווה שרבים מחברי הסגל האקדמי והמנהלי יצטרפו לתהליך. יש לנו נקודת פתיחה טובה ויכולת להצליח יותר מכל אקדמיה אחרת להכשרת מורים בישראל ואולי גם בעולם כולו. הסגל שלנו מצוין, המשאב האנושי שלנו מגוון מכלל החברה הישראלית, תוכניות הלימודים שלנו איכותיות, והתשתיות הפיזיות יוצאות דופן. יתר על כן, אנחנו יושבים בלב מרחב חינוכי המקבץ מוסדות חינוך – מגיל ינקות ועד לתיכון - ומרחבי עשייה מגוונים. ועדיין השאלה הניצבת בפנינו אינה פשוטה: איך מתרגמים את הנכסים הללו לחוויה לימודית ייחודית המזמינה סטודנטים רבים לבוא וללמוד בבית ברל. נכון, אנחנו קצת מבודדים והתחבורה קשה (היא תשתפר בשנה הבאה), אבל אני מאמינה שאנשים מוכנים לנסוע רחוק ולהשקיע הרבה אם הם משוכנעים שהם מקבלים תמורה ראויה להשקעתם.
זה היעד שלנו לשנה הבאה, לשבת יחד, לחשוב, לבחון, ולעצב תוכנית לימודים שאי אפשר לעמוד בפנייה. לכל פקולטה היתרונות והצרכים שלה בנפרד ושלנו כמכללה וכקמפוס ביחד. נתחיל בשולחנות עגולים כולנו יחד ונחשוב על דרכים לשלב את כל הטוב שיש בבית ברל: נחשוב על שוק העבודה, נשמע מהדור הנוכחי של הסטודנטים והתלמידים, נדבר עם מנהלים, ובמיוחד ננסה לפגוש את עצמנו ואת מי שנמצא איתנו באותו מרחב אקדמי ולא בהכרח אנחנו מכירים אותו.ה.
השיח שיתקיים השנה יקבע את עתיד המכללה, אבל גם את עתיד מערכת הכשרת המורים בישראל. אני מאמינה שנצליח להוביל מהלכים משמעותיים שיאפשרו לנו להיות מוקד לעשייה חינוכית משמעותית. אני מאחלת לנו שלא נברח מהאתגר ומהמבוכה ובמסגרתה נדע להציע דרך שרבים יבחרו ללכת בה.
שלכם/שלכן,
פרופ' יולי תמיר
נשיאת המכללה האקדמית בית ברל
