כניסה

תיאור כללי

בית הספר הניסויי אביחיל נמצא במושב אביחיל, בגבול נתניה.

כתובת: מושב אביחיל מיקוד 42910

דוא"ל: avihail@012.net.il

אתר אינטרנט: http://t75.tik-tak.co.il

טלפון: 09-8824317

בבית הספר לומדים 270 תלמידים מיישובים בסביבה בכיתות א' עד ו'. בית הספר ממוקם בסביבה כפרית ומבנהו ממשיך את קווי המתאר של בתי היישוב. הוא בנוי מכמה מבנים, עם מרחבים גדולים בין אחד לשני כשביניהם שטחי משחק עם חול לילדים ושטחי גינון מטופחים (תמונה מס' 1- תלמידים בחצר, תמונה מס' 2 –מבנה ההנהלה, תמונה מס' 3- מבט על החצר).

תמונה מס' 1       

 

תמונה מס' 2

                                                                    

תמונה מס' 3

ב 2005 קיבל בית הספר מעמד של בית ספר ניסויי. מהותו של הניסוי "מהגמשה להגשמה": "הגמשת המסגרת הארגונית של בית הספר במטרה להיענות לצרכים של התלמידים השונים. ההגמשה תתבטא במבנה הפיזי, ארגון הזמן, ארגון ההוראה-למידה והלומדים וארגון התכנים" (מתוך מסמך בית-ספרי, "מהגמשה להגשמה", תשס"ו). הפילוסופיה החינוכית נשענת על רעיון "המרחב הפוטנציאלי" (ויניקוט, 1995) ועל משנתו החינוכית של יאנוש קורצ'אק. במרחב יוצרים תנאים חינוכיים נוחים להתפתחות אישית מיטבית לכל ילד. בתנאים כאלה יש סיכוי להתפתחות הממצה את הפוטנציאל האישי של כל ילד, ומאפשרת לו לבנות את עולמו הפנימי. קורצ'אק מדגיש את הצורך בתנאים חינוכיים נוחים על מנת לגלות את "האור הגנוז" בכל אחד.

בשיחה עמה (31.1.06) מספרת המנהלת, שכדי לממש את מטרות הניסוי התארגן חדר המורים לתהליך של למידה משותפת בהובלתה ובהנחייתה ובשילוב מרצים ויועצים אקדמיים. במפגשים דנו מהם מרכיבי התפיסה הרעיונית וכיצד לממש אותה. הילדים היו שותפים ללמידה במסגרת "שיחה בית ספרית". זו מסגרת של מפגשים דו-שכבתיים (א'-ב', ג'-ד', ה'-ו') אחת לשלושה שבועות המוקדשת לשיחה עם המחנכות והמנהלת. בשיחה התלמידים למדו מהם מרכזי למידה? מהי משמעות סביבת לימודים גמישה? מהו יעד אישי? כחלק מהתכנית התלמידים היו צריכים לקבוע לעצמם יעדים אישיים בהתאם לתחומי עניין שבחרו. מורים מקצועיים הנחו כל תלמיד בהתאם לתחום הדעת ובנו איתו תכנית פעילות להשגת היעדים. המורים למדו את הנושא כדי שיוכלו לכוון את התלמידים בקביעת היעדים. את המהלך ארגנו בסכימה, מעין נוסחה להצלחות, כפי שמובלטות אותיות אלה במשפטים:

  התחל בחלום והצב מטרות.

  צור לך תכנית,

  למד את המשאבים.

  חזק את הכישורים שלך.

  ודא את ניצול הזמן בצורה יעילה. 

  תן גז וצא לדרך. 

כחלק מהגמשת המבנה הארגוני של בית הספר הוסב מבנה כיתות שלם לכיתות ייעודיות, מרכזי משאבים שהם מרכזי למידה, בהם עוסקים בתחום דעת או בנושא. בפני התלמידים עומדת אפשרות בחירת תחום בו הם מעוניינים לעסוק, ובזמן גמיש של המערכת הם משבצים אותו במערכת האישית שלהם. כך נוצרות "מערכות שעות" אישיות ומגוונות, לפי התעניינות הלומד או לצורך מימוש היעדים האישיים שקבע לעצמו. כך נוצרת גם למידה רב-גילית בכיתות הייעודיות, בנוסף ללמידה הקונוונציונלית בכיתות האם.

בבית הספר בולטת תשומת הלב לעולמם של הילדים. הדבר ניכר במיוחד בהצגת תוצרים רבים של הילדים, הן בחללים ציבוריים והן בחללי הכיתות: עבודות בפיסול, תוצרי כתיבה, תוצרים בנושא היעדים ועוד.

היבט נוסף המביע התייחסות לעולמם של הילדים הוא מרכזיות דמותו של יאנוש קורצ'אק. הפילוסופיה של קורצ'אק מעמידה את הילד במרכז ההוויה החינוכית ומדגישה את ההקשבה לצרכיו וההיענות להם. כמו כן בולט הצורך לאפשר לילד להתפתח בסביבה רגועה בלא פחד. נוכחותו של קורצ'אק בביה"ס באה לידי ביטוי באמצעות ציטוטים ממשנתו החינוכית. אלה מופיעים במספר רב של מקומות בתכסית ביה"ס. מטרת הכרזות במקומות שונים בבית הספר היא דרך לשיתוף התלמידים באידיאולוגיה ואמצעי לרכישת שפה משותפת בין הנוכחים בעולם בית הספר והבנת משמעויות הניסוי.

בית הספר - בזכות העשייה המתרחשת בו, ובעזרת הטקסטים החזותיים, משדר  טיפוח הכוונה עצמית בלמידה. הדבר ניכר בכמה דרכים בתכסית בית הספר:

  • בחירה בהיגדים של יאנוש קורצ'אק. היגדים בעלי מסר לטיפוח הפרט מעידה על אמונותיו של צוות בית הספר והטקסטים, ומצהירים עליהן מהקירות. המסר עובר הן בצורה סמויה לתלמידים והן בצורה גלויה בעזרת רבי שיח סביב הציטוטים. 
  • הצבת האפשרות לבחירת יעדים אישיים "מעבירה" או מטילה את האחריות לקביעת המטרות של הלמידה, למימושן ולהערכת ביצוען לתלמידים. אבן יסוד בטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית  Zimmerman, B.J., Schunk, D.H. (Eds.). (1989)). 
  • פרסום גלוי של תוצרי תלמידים כחלק מסביבת הלמידה חושף ומשתף לומדים נוספים לחומרים של עמיתיהם ומאפשר רב שיח סביבם ולמידה משותפת.  
  • כתיבה רפלקטיבית של תלמידים היא חלק בלתי נפרד מהתפתחותם כלומדים בעלי הכוונה עצמית. הכתיבה היא שיח פנימי ומאפשרת לתלמיד לנתח את נקודות ההצלחה ואת קשייו בתהליכי הלמידה ולמצוא דרכים לשינוי פנימי. 
  • אקלים לימודי נעים, נינוח, בלא איום מאפשר התפתחות בלי חשש. 

דוגמה לטיפוח לומד בעל הכוונה עצמית הוא הדיווח של ירדן ויינשטיין התלוי על לוח במרכז שפה:

"דיווחי יעדים!

הודעה חשובה!

בבי"ס ניסויי אביחיל התחילו את הפרוייקט. מטרת הפרויקט: לחבר ילדים יחד, ללמד יותר ולעזור לך בחיים! בפרויקט צריך למלא דפים של יעדים (אישי חברתי לימודי). הפרויקט נקרא "מהגמשה להגשמה" שזה אומר שקודם כל מתכננים ואחר כך עושים. יש ילדים שעושים דברים לכיתה שלהם( למשל תורנות ניקיון, מערכת שעות, תיבת דואר...) ויש ילדים שעושים דברים לבית הספר (למשל לוח מודעות, תורנות מגרשים...) היעדים זה נושא כיף מאוד וזה גורם לך להתחבר ולהתיידד אם ילדים שאתה לא מכיר! זה גם מלמד אותך דברים ויש לך הרגשה שפתאום נפתח לך מקום חדש בלב. אתה פתוח יותר לחברים חדשים ולדברים חדשים, אני חושבת שלא כדאי לזלזל בנושא זה כי זה חבל ולא תרוויח מזה שום דבר".

(ירדן ויינשטיין כתה ד1)

התלמידה פונה לדמות מסוימת ומסבירה את התובנות שלה למהלך הניסוי שהם עוברים וחווים בבית הספר. למשל, היא מדגישה את הצורך בתכנון מראש של העשייה, של קביעת מטרות. כמו שציינו לעיל, זה אחד הגילויים של התנהגות לומד ואדם בעל הכוונה עצמית. היא מדגישה את המפגשים עם תלמידים נוספים. לומד בעל הכוונה עצמית מסוגל ללמוד מהזולת. הלמידה השיתופית מאפשרת חשיפה לידע רב יותר (סך הידע של העמיתים בחברותא הוא גדול), להגיע להבנות מעמיקות יותר של החומר בעזרת דיונים בקבוצה ובירור בתהליך של ערעור וקבלת תמיכה חברתית. כמו כן מעידה התלמידה שיש מחויבות לעשייה למען הכלל במעגלים שונים: מעגל בית ספרי, כיתתי ואישי. בעיניה כל המעגלים חשובים.

ירדן מעידה על היווצרות אקלים לימודי נינוח, רגשות נעימים ותחושת רווחה המאפשרים למידה. עצם החשיפה של מכתבה של ירדן במקום פומבי, מעיד על תחושת אמון וביטחון במערכת ובאנשים המקיפים אותה.

אלה מסרים חשובים לתלמידים נוספים שנמצאים במעגלי הלמידה של ירדן והם לומדים ממנה.

 

תמונה מס' 4

 

תמונה מס' 5

רציונל סביבות בית הספר

​את חללי בית הספר עיצב צוות בית הספר, בלא סיוע של מעצבים מקצועיים. קיימות שתי גישות עיקריות לעיצוב סביבה לימודית – באחת קהילת בית הספר מקימה את הסביבה בכוחותיה; בשנייה, מוזמנים מעצבים מקצועיים לעצב את הסביבה לפי הרציונל שבונה צוות בית הספר.

לצוות בית ספר, המתגייס בעצמו לעיצוב הסביבה, יש תחושות בעלות ושייכות גבוהות כלפי הסביבה. היא יציר כפיו החל מהגיית הרעיון, תרגומו למטרות ולתכנית לימודים וכלה בהתאמת הסביבה הלימודית לקווי היסוד שהצוות הציב. כך יש סיכוי להקטנת הפער בין המסגרת הרעיונית של התכנית לבין גילומה של הסביבה הלימודית בעבור תכנית זו וברציפות הפעלתה בהתאם לתכנית המקורית. בהיבטים שתיארנו מזווית המורים יש כדי להשפיע גם על תחושת התלמידים, מכיוון שמסר התחושות של הפועלים בסביבה, גלוי או סמוי, עובר מהמורים לתלמידים. בנוסף, גדל הסיכוי לשיתוף התלמידים ביצירת הסביבה, מכיוון שהמורים קשובים יותר לרעיונותיהם מאשר אנשים חיצוניים. החיסרון של גישה זו הוא שלא תמיד יש כוחות מקומיים מיומנים דיים, והסביבה, עלולה להיות דלה ברעיונות העיצוביים ובביצועם.

בהזמנת עיצוב סביבה ממעצבים מקצועיים קיים סיכוי גדול לסביבה מקורית ועשירה ברעיונות ומוקפדת באופן ביצועה. המחיר עלול להיות ניכור של המשתמשים מהסביבה ותחושת חוסר שייכות כלפיה. מעצבים חיצוניים לא תמיד משתפים את המורים בהקמת הסביבה (לא כל שכן את התלמידים), ובקשר בין הגופים מופיעים נציגים בלבד משני הצדדים.

צוות בית הספר אימץ את הפילוסופיה החינוכית של קורצ'אק והדבר ניכר בכמה אופנים בסביבה הלימודית:

1.בתכסית הקירות – ציטוטים של היגדים מתוך משנתו החינוכית תלויים בחללים שונים ברחבי בית הספר: במבואות, בחדרי הכיתות, בפרוזדורים ובמעברים בין הכיתות. בהיגדים אלה יש משום הצהרת כוונות כלפי קהילת בית הספר והיא הנמען המרכזי: תלמידים, מורים והורים. סביב ההיגדים מתנהלים דיונים להבהרת הכוונות של ההיגדים בין חברי הקהילה.
2.יחסי גומלין פתוחים ודמוקרטיים בין מורים ותלמידים. למשל, שיתוף תלמידים בהכרעות בית ספריות, בין המורים למנהלת למשל הנהגת 'שיחות' חדר מורים. מושג מרוכך מלמידה בהשתלמות חדר מורים, המזכיר שקלא וטריא בלימוד גמרא ויש בו רכיב של החלפת דעות ולמידה משותפת.
3.מבנה הלימודים – התחשבות בשונות הלומד, כיבוד בחירותיהם של תלמידים ומתן אפשרות לעיסוק בתחומי העניין שלהם בצורה גמישה ואוטונומית.

תהליך בניית סביבות הלמידה

​המנהלת וצוות בית הספר למדו את הנושא והשקיעו מחשבה רבה בארגון החללים כדי שישקפו את הפילוסופיות החינוכיות ויסייעו במימוש המטרות של בית הספר.

סביבות הלמידה בבית הספר-היבט כללי

חקר המקרה בבית ספר זה מאפשר בחינה של זיקות בין תפיסה רעיונית, לתכנית לימודים בית ספרית לבין תכנון סביבות למידה ועיצובן. מגוון הסביבות של חקר המקרה הנ"ל מציגים ביטויים לכך במרחבים ציבוריים ובחדרי נושא. ניתן להתרשם מהמאמצים לתת ביטוי חזותי בעל משמעות באמצעים מגוונים, מהעצמה הסינרגטית של מכלול הסביבות, אך גם משאלות הנוגעות לשימוש מושכל בשפה החזותית.

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.