כניסה
המכללה האקדמית בית ברל > מחקר > המרכז למחקר חינוכי-חברתי > דוחות מחקר > דוחות מחקר 2006 > דמות המורה ופני ההוראה בעיני צעירים בישראל

דמות המורה ופני ההוראה בעיני צעירים בישראל

ארנון רחל, גרינספלד חוה, זייגר טלי, פרנקל פנינה ורובין עדנה.  

רישום ביבליוגרפי

ארנון ר., גרינספלד ח., זייגר ט., פרנקל פ. ורובין ע. (2005). "תאר לי מורה". דמות המורה ופני ההוראה בעיני צעירים בישראל. דוח מחקר המוגש למכון מופ"ת. 

תקציר

רשות המחקר של מכון מופ"ת יצאה בקול קורא לעריכת מחקר בנושא "דמות המורה: השלכות להכשרת מורים". המחקר הנוכחי, שזכה במכרז, בא לענות על קריאה זו. זהו מחקר מקיף המורכב משלושה מחקרים שמטרתם לבחון את תדמית המורים ואת תפישת מקצוע ההוראה משלוש נקודות מבט:
א. בעיני צעירים בני עשרים פלוס, חילוניים ודתיים, העומדים בפני קבלת החלטה על עתידם המקצועי.
ב. במאמרים המתפרסמים בעיתונות היומית הכתובה.
ג. בפרסומים של המוסדות להכשרה להוראה המזמינות את הצעירים לבוא וללמוד במסגרתן.

 

ההנחה העומדת בבסיס מחקרים אלו היא שחשיפת תדמית המורים וההוראה כפי שהן מצטיירות בציבור תאפשר לזהות מאפיינים קריטיים שבהם ניתן להתמקד לצורך יצירת שינוי. מתוך השוואה בין תפישת הדמות לתפישת המקצוע ניתן להגיע לתובנות בדבר דרכים מתאימות שיש לנקוט בהם למען הגברת הפניה של מועמדים מתאימים להוראה, העלאת רמת המורים ושיפור ההוראה והחינוך בישראל. יעדים אלה קיבלו משנה תוקף עם הקמת ועדת דוברת ופרסום מסקנותיה בדבר הצורך בשיפור דימוי המורה וההוראה.

 

המחקר הראשון והמקיף ביותר התמקד כאמור באוכלוסיה של צעירים. זוהי אוכלוסיה שפחות נחקרה במחקרים קודמים בשל הקושי באיתור נבדקים שאינם שייכים לשום מסגרת מוגדרת. אפיון ייחודי נוסף של מחקר זה היה הבדיקה של תפישות אודות ה"מורה המצוי" זה שסביר שנפגוש בחדר המורים. בספרות המחקרית יש עדויות רבות על תפישות של "המורה הטוב – הרצוי" . מופיעים גם ניתוחים רציונליים של איך צריך להיות "המורה הטוב" ובאילו סטנדרטים ודרישות עליו לעמוד. אבל, מעטים המחקרים העוסקים בדמוי של המורה "המצוי". אחת הסיבות לכך היא הקושי לחשוף את דמות המורה המצוי, האופייני בניגוד לקלות היחסית שבה ניתן להגדיר את האפיונים הנדרשים ממורה טוב.

 

במחקר השתתפו 854 נבדקים כמחציתם חילוניים וכמחציתם דתיים. במהלך המחקר פותחו שני כלים ייחודיים המבוססים על תיאוריות קוגניטיביות של מושגים טבעיים וחשיבה בתנאי אי וודאות, כולל היבטים מטה-קוגניטיביים. כלים אלה, אפשרו קבלת תגובות החפות מאידיאליזציה אך גם כאלה שאינן נשארות בגדר הגדרה יבשה של "מהו מורה", שתי נקודות התורפה שהיה עלינו להתמודד איתן. שני הכלים שפתחנו מקבילים זה לזה: חלק אחד ("המורה שירה") מכיל שאלות בעלות אופי "סגור", כלומר שאלות הדורשות תשובות פשוטות אותן ניתן לכמת ישירות, וחלק שני ("תאר לי מורה") כולל שאלות בעלות אופי "פתוח", בהן נתבקש הנבדק להביע דעתו בחופשיות ועל פי סגנונו האישי . כמו כן נבנו כלים העוסקים בתפיסות של הוראה בקונטקסט של עולם המקצועות וכלים בהם נתבקשו הנבדקים עצמם להציע פתרונות אפשריים לשיפור מעמד המורה הקשורים להכשרת מורים ולתנאי עבודת המורה. 
 
 "דמות המורה" המצטיירת על פי עדויות של הצעירים בישראל אינה מחמיאה במיוחד. המורים נתפסים על ידם, קודם כול, כבעלי מוטיבציה נמוכה מאוד ללמד ולמלא את תפקידיהם. הם נתפסים כמי שיש להם קשיים חמורים ביחסים הבינאישיים שלהם עם תלמידיהם, כבעלי תכונות וערכים שאינם תואמים את המצופה ממקצוע ההוראה, כבעלי הופעה חיצונית מרושלת המרבים להרים את הקול ולהשתמש בביטויים שחוקים ומתקשים לנהל את הכיתה באווירה נעימה ומכובדת. הצעירים שמים לב כמובן גם להיבט הלימודי: הם רואים את המורים כאנשים בעלי השכלה כללית דלה; הידע שלהם במקצועות שאותם הם מלמדים אינו מרשים ובמיוחד הם ערים לחוסר היכולת של המורים להציג את הידע בדרכים מבהירות, מעניינות ומעוררות מחשבה.

 

הממצא העיקרי של המחקר הראשון קשור לפער שבין תמונת המצב העגומה שהתגלתה באשר לאופן בו תלמידים רואים את מוריהם ממלאים את תפקידם ואיך הם תופסים את מעמדם, לבין האופן שאותם נבדקים תופסים את מהות תפקיד ההוראה. מסתבר כי התפיסה של המקצוע עצמו היא הרבה יותר חיובית מאשר תפיסת המורים. למעשה, ניתן לומר כי צעירים בישראל מצליחים לראות במקצוע ההוראה מקצוע שעשוי בהחלט למשוך צעירים לעסוק בו. הם רואים את ההוראה כמקצוע יפה, שהעוסקים בו יכולים להשפיע על האדם הצעיר הנמצא בשנות ההתפתחות הקריטיות שלו. הם ערים לכוחו הרב של המורה כמלמד וכמחנך ולהזדמנות הנפלאה שניתנת לו להשפיע על חיי אנשים ואף על חיי דור שלם.

גם הממצאים של המחקר השני שבו נותחו מאמרים שהתפרסמו בעיתונות היומית מצביע על הפער שבין חשיבות המקצוע מצד אחד, לבין היחס שמקבלים העוסקים בו מן החברה , מצד שני.

 

במחקר השלישי התכוונו לזהות את הדימוי של המורה ומקצוע ההוראה המשתקף מתוכן המודעות שמפרסמים המוסדות להכשרה להוראה בעיתונות. התברר כי במודעות יש ניסיון לצייר את דמות המורה והמקצוע באור זוהר שאינו תואם את המצב שהתגלה במציאות ולכן יוצר מסר של אי אמינות שעשוי להרתיע צעירים מלפנות למקצוע. 
 

המלצות

אנו רואים בממצאים של מחקרים אלה בסיס להפקת לקחים וגזירת המלצות מעשיות ובנות-יישום המתמקדות בשמונה תחומים:

  1. החינוך: מורים בעלי שליחות חינוכית
  2. הלימוד: מורים שיודעים ללמד, בעלי ידע במקצוע, עניין במקצוע והתלהבות מהמקצוע
  3. סביבת הלימוד: מורים שיודעים להטיל סמכות ויודעים להעניק תמיכה ואהבה, מורים בעלי הופעה מטופחת, קול נעים המתבטאים באופן הולם בלא מילים
  4. סביבת העבודה: כתות נוחות, ממוזגות ובעלות אקוסטיקה טובה
  5. תנאי עבודה: מורים מתוגמלים המרוצים ממשכורתם
  6. השתייכות מקצועית: מורים השייכים לקהילה מקצועית נבחרת
  7. תדמית ציבורית: מורים הזוכים להערכה ולכבוד
  8. משיכה למקצוע: צעירים מוכשרים רוצים להיות מורים.

אנו מאמינים שנקיטת צעדים מתאימים ברוח המלצות המחקר בתחומים שפורטו למעלה יתרום לכך שרמת ההוראה תעלה, מורים יהיו גאים בעיסוקם ומקצוע ההוראה יהיה אטרקטיבי בעיני מיטב הצעירים בישראל . 

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.