תקצירי קורסים – תואר שני M.Ed בעיצוב למידה בלתי פורמלית ושיתופית

הקורס מהווה קורס יסוד בתיאוריות ובמושגים הכרחיים להבנת טבעה, המשגתה, יתרונותיה ‏והאתגרים שלמידה מסוג זה מציבה בפני הלומדים והמלמדים כאחד. ‏
הקורס מציע הסתכלות על המושגים "בלתי פורמליות" ו"שיתופיות" כעל תחומי דעת, אופן ומבנה ‏דעת, פרקסיס והוויה. הקורס ישלב בין מתודות הוראה ולמידה מסורתיות כמו גם כאלה הלקוחות ‏מעולם החינוך הבלתי פורמלי ומהגישות השיתופיות. ככזה, הלמידה בקורס תכלול תכנים קבועים ‏מראש, המהווים עוגן הכרחי בו, כמו לדוגמא הצופן הבלתי פורמלי, למידה פעילה, חינוך לחשיבה ‏וקהילות למידה. בנוסף, יהיו תכנים משלימים אשר ייקבעו יחד עם צוות הסטודנטים שיהיה שותף ‏בתהליך הובלת הקורס.‏
מטרותיו של קורס מקיף זה כוללות: הכרות ופיתוח ידע סביב המושגים למידה בלתי פורמלית ‏ושיתופית, תוך כדי הבנה וכבוד למסורות שונות ומנוגדות ופיתוח הקול הייחודי של כל לומד.ת; בנוסף ‏ייבחנו כלים פרקטיים הנחוצים לפיתוח ולעיצוב תהליכים לימודיים בשדות פורמליים ובלתי ‏פורמליים כאחד.‏

קורס התנסותי ודיאלוגי המעודד למידה עצמאית של הלומדים. הלמידה בקורס תכלול תכנים ‏קבועים מראש, המהווים עוגן הכרחי בו, ותכנים משלימים אשר ייקבעו על ידי הלומדים השותפים ‏בתהליך הובלת הקורס, לפי גישת ה-‏Negotiated Curriculum‏ המהווה את אחד מעקרונות התואר ‏‏"עיצוב למידה בלתי פורמלית ושיתופית". מבנה היברידי כזה מייצג נאמנה את השילוב בין עוגניו ‏ההכרחיים של הקורס לבין מעורבות גבוהה של סטודנטים, כל זאת תוך קישור תכני הקורס לצורכי ‏הלומדים כמי שמצופה מכל אחד מהם להיות מעורב בעיצוב הלמידה באחד הקורסים של התוכנית.‏

חלקו הראשון של הקורס יתבונן על המתחים האופייניים לחברות הדמוקרטיות בנות ימינו, תוך ‏הבלטת ישראל. בהקשר זה יודגש המעבר מאידיאולוגיות ברורות לעבר נזילות חברתית ופוליטית ‏גוברת. נזילות המאופיינת על ידי כוחות אד הוק ומנהיגים המייצגים "תפיסות עולם רזות" (‏thin ‎ideologies‏). ‏
חציו השני יעסוק בדלותם של הכלים התיאורטיים הביקורתיים אל מול ההתפתחויות האמפיריות ‏הללו. נתחיל מהכרות עם השיח הביקורתי אשר שלט בסוציולוגיה המערבית מאז שנות השישים. לאחר ‏מכן נעמוד על הפער בין הכלים שמעמיד החוקר הביקורתי לבין המציאות המאופיינת בנזילות חברתית ‏ופוליטית, בבריתות חדשות, ובריאקציות מגוונות ל"קונצנזוס הליברלי". נכיר את מאפייני "המפנה ‏הפוסט ביקורתי", ונבחן תובנות ושאלות החדשות אשר עולות ממנו. שני השיעורים האחרונים יוקדשו ‏לדיון ברלוונטיות פרדיגמות אלה לעבודת מעצב הלמידה השיתופית. ‏

בקורס זה הסטודנטים יכירו, יתמודדו, וינתחו שונים בתכנון מחקר. מתוך כך יפתחו הבנה של דרכי ‏החשיבה המדעית, והמתודולוגיה שמנחה את החוקרים הפועלים על פי הפרדיגמה הכמותית. ‏
מטרות הקורס כוללות: הכרת אבני היסוד של החשיבה המדעית בתחום החינוך; הבנה של היבטים ‏ומושגים מרכזיים בדרכי החקירה המדעית; הבנה של מחקרים בחינוך ואת סוג המידע שניתן להפיק ‏מהם; פיתוח ראייה ביקורתית לגבי הגישה המדעית בחינוך, יכולותיה ומגבלותיה.‏
קורס זה נועד לאפשר לסטודנטים ללמוד את תכניו באופן מקוון בלמידה עצמית. ‏

בסמינר נתבונן במעשה החינוכי בארגונים מגוונים (שדה קהילתי, שדה החינוך הפורמלי ובמרחבים ‏בעלי מאפיינים שיתופיים בעולם העבודה). הסמינר משלב בין דיון בגישות חינוכיות ותיאוריות של ‏למידה בלתי פורמלית שיתופית לבין בחינה אמפירית של זירות חינוכיות וקהילתיות שבהן נעשה ‏מאמץ לפתח למידה כזו.‏
בסמינר נלמד כיצד פועלים ארגונים וסוכנים חינוכיים השואפים לגישה בלתי-פורמלית ושיתופית ‏ומהי הפדגוגיה והתיאוריה החינוכית שבה הם עושים שימוש.‏

הקורס יעסוק בדרכים אפשריות להובלת תהליכים לצמצום פערים והגדלת השוויון דרך חינוך. ‏במהלכו נבחן ניסיונות לקידום שוויון דרך חינוך, אל מול מגמות עכשוויות של קיטוב, משבר אמון ‏בדמוקרטיה ותחרות גלובלית.‏
בחלק הראשון של הקורס נתבונן על תהליכי התפוררות וקיטוב ונבחן את הקשר בינם לבין משבר ‏הדמוקרטיות. בחלק השני נבחן את מהות המושג שוויון ואת החיוניות שלו עבור מדינת הלאום. החלק ‏השלישי של הקורס יתמקד בבחינת האתגרים להובלת שינויים בחינוך המקדמים שוויון הזדמנויות ‏בחברה. נכיר את הכוחות החברתיים המונעים שוויון ונבחן את גבולותיו של החינוך בקידום שוויון ‏חברתי.‏

צדק מאחה הינו מושג המבקש להתמודד עם פשיעה, עוולות ומעשים שליליים בדרך השונה מזו ‏המקובלת בהליך הפלילי בחברות המערביות. לפי גישה זו, הנזק מוגדר לא במונחים של עבירה אלא ‏במונחים של פגיעה באדם ו/או בחברה. הצדק המאחה מיושם באמצעות תהליכים המאפשרים לאנשים ‏ולקהילות שנפגעו והושפעו מן המעשה הפלילי ולמי שפגע בהם בהתנהגותו, לקבוע, באמצעות שיח ‏משתף, מה הם ממדי האיחוי החשובים להם. שיטה זו מאפשרת העברת אמפטיה מהפוגע לנפגע ומהווה ‏כוח בולם אפקטיבי הכולל גישור, היוועדות, מעגלי הידברות ודיאלוג.‏
בחלקו הראשון של הקורס נלמד מהו צדק מאחה באופן תיאורטי (היסטוריה וחשיפה בעולם, עקרונות ‏ושיטות יישום) וכיצד הוא מהווה כלי לטיפול בסבל האנושי. בחלק השני של הקורס נתמקד בשלושה ‏מודלים של צדק מאחה בעולם (אפריקה, צפון אמריקה ומזרח אירופה) ונדון בסיבות לקונפליקט ‏ובפתרונות לקונפליקט דרך דיון בצדק מאחה באופן ביקורתי, השוואתי ויצירתי. ‏

במסגרת הקורס נעמיק את היכרות הסטודנטים עם שיטות המחקר האיכותני, יסודותיו התיאורטיים ‏ומהלכיו המרכזיים תוך הדגשת תרומתו לעבודתם כמעצבי למידה שיתופית ובלתי פורמלית. ‏הסטודנטים יעסקו בבחירת נושא למחקר, בניסוח בעיה הראויה להיחקר ובניסוח שאלות מחקר. הם ‏יתנסו בתכנון המחקר ובאיסוף נתונים איכותניים באמצעות כלים נפוצים למחקר איכותני. המיקוד ‏של מעצב הלמידה יבוא לידי ביטוי בדגש שיושם על שתי סוגות מחקר איכותני שמתאימות במיוחד ‏לעבודת מעצב הלמידה – מחקר עיצוב ואוטו-אתנוגרפיה/מחקר-עצמי. ‏

התרבות היהודית הייתה פורצת דרך בתפיסתה את האוריינות כתשתית חברתית שאותה יש להנגיש ‏לכל שכבות הציבור. דוגמאות לתפיסה זו ניתן לראות כבר במהלך תקופת הבית השני, ובהמשך הדרך ‏קריאת התורה ודרשה בציבור כחלק מריטואל השבת. בחינת הזיקות בין הלימוד לקהילה מעלה ‏שאלות תֵמתיות באשר למקומו של מוסד חינוכי כמקום בו מיוצר ידע שמעצב את הקהילה, ולהפך, ‏ביחס למקומה של הקהילה כמעצבת את מוסדות החינוך שלה.‏
מטרתו של קורס זה היא לבחון שאלות אלו באמצעות עיון היסטורי באופן שבו עיצבו קהילות שונות ‏את מוסדות הלמידה שלהן, ואת הערוצים והאופנים שבהם יוצר והונחל ידע בקהילה. בחלקו הראשון ‏ייחשפו הלומדים להיסטוריה של תרבויות ייצור הידע ומסורות הלמידה של קהילות יהודיות על פני ‏צמתים היסטוריים וגיאוגרפיים. בחלקו השני נבדוק כיצד באים תהליכים אלו לידי ביטוי במרחבי ‏זהות שונים בחברה הישראלית כיום: (א) המרחב האורתודוקסי; (ב) המרחב המסורתי; (ג) המרחב ‏החילוני; (ד) והמרחב של ההתחדשות היהודית.‏

הרשתות החברתיות והמדיה החדשה יצרו דיאלוג חדש בחברה, בכלכלה ואף בפוליטיקה. הרשתות ‏החברתיות מאפשרות לפרט (‏Individual‏), חברה (‏Society‏), מוסדות (‏Institutions‏), מדינות (‏States‏) ‏וגם לחברות (‏Companies‏), לפתוח בדיאלוג שיקדם דיון ושינוי.‏
בחלקו הראשון של השיעור ניצור יחדיו את מושגי היסוד ושפת הדיון בנושא רשתות חברתיות ומדיה ‏חדשה. בחלקו השני נחקור נושאים מרכזיים ברשתות ובמדיה החדשה. חלקו השלישי של השיעור יבנה ‏בדיאלוג שמטרתו לבחור את הסוגיות המרכזיות שלדעת צוות הסטודנטים/יות שיהיו שותפים להובלת ‏הקורס, חשוב לשלב בו.‏

בקורס נתאר בקצרה את ההיסטוריה של הדיון סביב מטרותיהם ודרכם של בית הספר והחינוך ‏הציבורי, תוך עמידה על מאפייניהן הייחודיים של תקופות שונות בדיון זה. לאחר מכן נדון בדילמות ‏שונות העומדות במרכז השאלה על דרכו של בית הספר, תוך עמידה על כך שכל הכרעה בדילמות אלו ‏היא אידיאולוגית ולא אמפירית.‏
בחלק האחרון של הקורס נדון בתנאים לחולל שינוי במערכת הבית ספרית.‏

‏"מדינת הלאום" הדמוקרטית-ליברלית נתונה בעידן הנוכחי להשפעתם של תהליכים המאיימים לערער ‏את יסודותיה הרעיוניים ואת צביונה כפי שהם מוכרים לנו כיום. חלקו הראשון של הקורס ינתח ‏בקצרה את מקורות תהליך שחיקת אבני המסד הרעיוניים של "מדינת הלאום". חלקו השני יערוך ‏היכרות עם אסכולות פסיכולוגיות-חברתיות ליישוב סכסוכים אתנו-לאומיים. בחלק השלישי נתמקד ‏בניתוח דרכי התמודדות עם מצבים המוגדרים כסכסוך עיקש ‏‎(Intractable conflict)‎‏. במסגרת זו נברר ‏מהו פוטנציאל השינוי במערכת היחסים הטמון בנקיטה בשלוש אסטרטגיות: 'שלום כלכלי כעדיפות ‏שנייה', 'דמוקרטיה הסדרית' ופרוטוקול של 'צדק מעברי' (או 'צדק שיקומי').‏

אנו חיים במציאות מורכבת המאופיינת באי ודאות וקצב שינויים מהיר. אתגרי העת הנוכחית ‏מחייבים אותנו לחשיבה משותפת. זוהי טרנספורמציה בה אנו נדרשים להפטר ממיומנויות והרגלים ‏‏"של עולם ישן" ולאמץ מיומנויות והרגלים חדשים של שיתופי פעולה, בניית אמון, הקשבה ודיאלוג. ‏המושג "צוותים חכמים" מתייחס לתפיסות ופרקטיקות חדשניות של עבודת צוות מבוזרת, מבוססת ‏אמון בניהול עצמי. קורס זה יעסוק במתודולוגיות ופרקטיקות של צוותים המקדמות סביבת עבודה ‏‏(בארגון, בבית הספר, בקהילה) שמתאימה למציאות המורכבת של המאה ה-21. ‏

אוטו-אתנוגרפיה היא שיטת מחקר וכתיבה אשר במסגרתה זונח החוקר את העמדה הקלאסית של ‏הצופה מהצד, והופך את מיקומו בשדה המחקר למשאב מרכזי לייצור ידע. המתודה האוטו-אתנוגרפית ‏לא רק ממיסה את ההבחנות בין חוקר למושאי מחקרו, אלא הופכת את הקשרים המורכבים ביניהם ‏למסד העיקרי של התהליך המחקרי. האופי הדיאלוגי והרפלקטיבי של הז'אנר רלוונטי במיוחד ‏למיומנויות הנדרשות למעצב הלמידה השיתופית. ‏
ליבת הסמינר היא התנסותית: במסגרתו יתנסו הסטודנטים בביצוע מחקר אוטו-אתנוגרפי ובכתיבה ‏אוטו-אתנוגרפית. את האופן האינטרוספקטיבי של הז'אנר תאזן היכרות עם מושג נפוץ באוטו-‏אתנוגרפיה: ‏critical friend‏, והתנסות בו. "‏critical friend‏" הוא אדם המלווה את החוקר בכל שלבי ‏המחקר, מברר איתו את התהליך המחקרי, מעלה שאלות, ובמקרים רבים גם חתום על הגירסה הסופית ‏של המחקר. במסגרת הסמינר יעבדו סטודנטים בזוגות: כל אחד יבצע מחקר אוטו-אתנוגרפי וגם ילווה ‏תהליך מחקרי של סטודנט אחר בתור "‏critical friend‏".‏

מחקר עיצוב הינו סוגת מחקר נפוצה בשדה הובלת תהליכי שיפור בארגונים ותהליכי שינוי קהילתיים ‏וחברתיים. הוא מציע למעצבת הלמידה שיטה לבחון אתגרים, לשתף בעלי עניין מגוונים מתוך השדה ‏בתהליך החקר ולהוביל תהליכי שינוי שיתופיים. ‏
במסגרת הקורס סטודנטים יכירו ויתנסו במחקר עיצוב. הסטודנטים יעבדו בצוותים ויתנסו בתהליך ‏מחקרי. ההשתתפות בצוות מיועדת לדמות עבודה בצוות שעומדת בבסיס מחקר העיצוב. ההצגה בפני ‏צוותים אחרים מגבירה את המחויבות של הצוותים לקהל רחב יותר ומדמה את החלק הפומבי של ‏תהליכי מחקר עיצוב בקהילה או בארגון.‏