תקצירי קורסים – תואר שני .M.Ed בחינוך לאמנות (כולל מסלול מחקרי – תזה)

נתבונן במקומן של התקנות בחינוך לאמנות. בימינו קשה לדבר על חשיבות של חוקים ותקנות בחינוך לאמנות, כיוון שהדגשים המרכזיים באידיאולוגיה הפדגוגית של האמנות מושמים על יצירתיות, ביטוי עצמי, משחקיות וחופש. בשיעור נבדוק לא רק באיזו מידה חשובה תשומת הלב לממדים ה"תקנתיים" בחינוך לאמנות, אלא גם כיצד ממדים אלו קשורים לאופן שבו בהיסטוריה של התרבות המערבית הובנה והתפתח החינוך האמנותי. ניקרא בכמה כתבים מרכזיים של מחשבת ה"תקנה" (habit), ונחשוב באיזו מידה ניתן לשלב היום את הממד התקנתי בשיעורי האמנות בחינוך היסודי והעל-יסודי. נבדוק באילו אופנים יכולה מחשבת החינוך העכשווית להרוויח מהתבוננות בממד התקנתי של הוראת האמנות. נחשוב על האופן שבו העבודה עם חזרות, תקנות והרגלים יכולה לתמוך וללוות תהליכים לימודיים, שהם במהותם תהליכים של שינוי, במורה ובתלמיד כאחד.

בקורס זה נתייחס לגישות ומגמות בחינוך לאמנות. בחלק הראשון של הקורס נמפה גישות מרכזיות שהתפתחו לאורך המאה ה- 20 וה- 21 במקביל לתיאוריות באמנות, בחברה ובתרבות החזותית. נתייחס לגישות תוך השוואה והנגדה ביניהן ולא באופן כרונולוגי כדי למקד דמיון והבדל בין חינוך לאמנות לבין חינוך באמצעות אמנות, ולבחון את אפשרות פעילותן זו לצד זו. נתייחס לגישות מודרניות (אמנות כשפה, אמנות כביטוי אישי) אל מול גישות פוסט מודרניות (חינוך לאמנויות כתרבות חזותית וחינוך ביקורתי-חברתי לאמנות), כמו גם אל גישות בינתחומיות לסוגיהן (PBL, STEAM). הדיון בגישות ייעשה תוך התייחסות למהלכים וחוויות של הסטודנטים.יות בשטח: תהליכיים אמנותיים, בחינוך לאמנות הפורמלי, והלא פורמלי.
בחלק השני של הקורס נאפיין ונדון ב"חשיבה יצירתית" – פעולה המוטמעת באופן מובהק בכל תהליכי עבודה אמנותיים ובחינוך לאמנות, ובשנים האחרונות נמצאת במוקד מטרות החינוך לאור דרישתה בשוק התעסוקה לתחומיו. נתייחס לחשיבה יצירתית בהקשרים קוגניטיביים ומוחיים, כמו גם לדרכי הערכתה. באופן ספציפי, נתמקד בחשיבה יצירתית המתפתחת לאור פעילות (מולטימודאלית) תנועה בין ייצוגים שונים. מהלך זה ייעשה תוך כדי תרגול במהלך השיעורים והתנסות בשטח (בכיתה/קהילה).
בחלק השלישי של הקורס נתייחס להיותנו אמנים.יות/מורים.ות המתפתחים.ות באופן יצירתי לאורך השנים. נתמקד במונח אמן.ית-מורה ואמן.ית-חוקר.ת (Art-based research) ונבחן את אפשרות הרחבתם למונח אמן.ית-מורה-חוקר.ת והתנועה בין השלישיה, ללא היררכיה. גם פה נדון בסוגיה מהיבטים תיאורטיים תוך שילוב פרקטיקה מחויות הלומדים.ות.

הפעילות הפרשנית, הניסיון לפענח שדה ידע או תמונת עולם, מהווה חלק בלתי נפרד מהיות הסובייקט בתרבות המערב. בקורס זה נבחן את עצם המושג פרשנות בפילוסופיה, בתרבות ובאמנות. לאחר שנבהיר מונחי יסוד, נתמקד בארבע פרקטיקות פרשניות שנגזרות משדות שיח מרכזיים במאה ה- 20: פורמליזם, סמיוטיקה, פסיכואנליזה ודקונסטרוקציה. לאורך השנה נדגיש את ההיבטים הוויזואליים השונים שעולים מתוך סוגי השיח שבהם נדון. מטרות הקורס הן ראשית להבהיר את מושג הפרשנות, מקורותיו וחשיבותו המרכזית במחשבה המערבית; ושנית, לעמוד על גילומיו השונים של המושג והשלכותיהם על התרבות והאמנות באמצעות ארבע צורות מחשבה מרכזיות במאה ה- 20.

תחום לימודי התרבות החזותית הוא תחום חדש שהתפתח בשלושת העשורים האחרונים. יש בו ניסיון דינמי להבין ולפרש את הדימוי החזותי לעצמו ובתוך הקשרו. מראשיתו הוגדר התחום כמחקר בינתחומי המשלב בין סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פילוסופיה, מדעי המדינה ועוד. דרך שילוב בין תפיסות מחקריות שונות נחקרים דימויים בצילום, בקולנוע, בטלוויזיה, בתיאטרון, בתקשורת ובאמנות. שאלות שנשאלות על אודות מי היא/הוא הצופה, מהו מעמד הצפייה ועל מי ומה צופים, ממקדות את המחקר גם באירוע החזותי וגם בדימוי. בעולם הנשלט יותר ויותר על ידי מידע חזותי הקורס יעניק יסודות להבנת האירוע והדימוי החזותיים, עיצוב זהויות וקהילות ופרשנויות לגבי סוגיות מוסריות. מתוך קריאה ביקורתית של הטקסטים הסטודנטים ירכשו מיומנות בניתוח ופרשנות של דימויים ואירועים חזותיים ספציפיים.

הקורס מוקדש ללימוד והתנסות בקריאה וכתיבה של מחקר אקדמי. נעסוק בגיבוש הסוגיה הנחקרת, ניסוח שאלת מחקר, כתיבת פרקי המחקר, וחילוץ הממצאים והמסקנות. בנוסף נעסוק בבחינת היסודות התיאורטיים והמעשיים של המחקר האיכותני בתחום החינוך (לאמנות). באמצעות עיון בספרות מתודולוגית ובחקרי מקרה שונים, נבחן את מופעיו של המחקר האיכותני, את מהלכיו, ואת האפשרויות והמגבלות הטמונים בו. נכיר את כלי המחקר המרכזיים, ביניהם: תצפיות, ראיונות ואיסוף מסמכים, ונניח יסודות לניתוח ופרשנות של נתונים איכותניים. עוד נעסוק בסוגיות של מיקום, אמינות ואתיקה המלווים את המחקר האיכותני, ובתרומתו לשדה המחקר בחינוך.

מחקר חזותי עוסק בחקירת השלכות של דימויים חזותיים בתרבות ומשמעויותיהם. במסגרת הקורס נערוך הכרות בסיסית עם מתודולוגיות מחקר חזותיות. הקורס יתקיים כסדנת מחקר חזותי הממוקדת בייצוגים הרלוונטיים לכל אחד ואחת מהסטודנטים. מטרת הקורס היא לפתח ולבסס כישורים מחקריים, להקנות יכולת עריכת מחקר עצמאי ולסייע בהתמודדות עם תהליכי כתיבה אקדמיים. באמצעות קריאה של טקסטים עיוניים ומתודולוגיים יפגיש הקורס את הסטודנטים עם יסודותיו התיאורטיים ועם מהלכיו הבולטים של המחקר החזותי. במהלך הקורס נעסוק בדימויים חזותיים כמושא מחקר וכמסמכי מחקר. נתנסה במחקר המבוסס על הרשת כמאגר חזותי וכבסיס למחקר מדעי, ונעסוק בדרכים שונות של איסוף, עיבוד וייצור של ידע. נערוך היכרות עם שיטות מחקר חזותיות; נדון באתר הדימוי, אתר התצוגה והקשר התצוגה. נתנסה בגיבוש שאלת מחקר, באיסוף נתונים, בארגון נתונים ומסמכים חזותיים, בהתאמת כלי מחקר ובניתוח ופרשנות של נתונים חזותיים.

נושא קורס זה הוא אמנות ישראלית, שעליה נבקש להתבונן דרך המחשבה הפסיכואנליטית של פרויד ולאקאן, אך לא רק דרכה. נפתח בדיון ביקורתי במאמרים מכוננים במחשבה על אמנות ישראלית. לאחר מכן נעסוק באפשרויות לחשוב על אמנות תוך התבססות על מושגי יסוד פסיכואנליטיים, זאת דרך היכרות עם נקודות ההשקה של הפסיכואנליזה עם מעשה האמנות. לשם ביצוע המהלך נקרא וננתח מבחר טקסטים של פרויד ולאקאן ונבחן עבודות של אמנים ישראליים מובילים לאורם. למרות משכו האינטנסיבי של הקורס נקפיד על אופיו הסדנתי. כך, למשל, נקדיש יום לימודים לביקורים בתערוכות או בסטודיו של אמן. הקורס יסתיים בכתיבת עבודה מחקרית בהיקף קטן. ממטרות הקורס: מבט ביקורתי על הכתיבה על אמנות ישראלית, העמקת ההיכרות עם המחשבה הפסיכואנליטית של פרויד ולאקאן, התנסות במחקר של עבודות אמנות בנות זמננו תוך יישום סוגיות תיאורטיות על קורפוס נתון ולימוד כתיבת עבודת מחקר אקדמית.

מהו היחס בין דימוי/תמונה למילה/טקסט? האם מדובר במבעים שקולים הנבדלים רק בחומריותם ובדרכי ההבעה שלהם או שקיים ביניהם בהכרח פער יסודי ובלתי ניתן לגישור? לחלופין, האם ניתן לתפוס אותם כאחד – imagetext ? מהם המאפיינים הייחודיים למדיום החזותי לעומת זה הלשוני (הדבור והכתוב)? מהם שורשיה ההיסטוריים של הבחנה עתיקת יומין זו? מהן השלכותיה האידיאולוגיות ומה מקומה בהיסטוריה של האמנות? בסמינר זה נעסוק במרחב הנושאים שעולים מתוך החיבור בין הדימוי לטקסט, כמו אקפרסיס, נראטיב, המפנה החזותי, קליגרמה ועוד. ההרצאות יועברו על ידי שתי מרצות, שידונו בנושאים אלו מפרספקטיבות שונות (סמיוטיקה, אמנות, קוגניציה, תרבות חזותית וחינוך לאמנויות).

הרחבת תפיסת החלל ואופני התצוגה הנהוגים בו מחייבת אותנו לחשוב על זיקות הגומלין החדשות המתקיימות בין האובייקט האמנותי ובין נמעניו. יחסי גומלין אלו שופכים אור חדש על המונח "למידה" ועל אופני התרחשותה במצבים או באתרים שאינם מיועדים בהכרח לפעילות זו (מוזיאון, גלריה, פסטיבל, יריד, רחוב, כיכר העיר ועוד). בניגוד לדפוסים פדגוגיים פורמאליים שפועלים כמענה לתכתיב או למשבר, הפדגוגיה הייחודית שמייצרים חללי התצוגה החדשים מכילה פוטנציאל להנעת מהלכים ביקורתיים, ליצירת קולקטיבים, לניסוח שאלות/שדות פעולה ועוד. לאור טענות אלו נדון בכמה תופעות שונות, ביניהן: החלל ה"אחר" – על תערוכות שממוקמות בחללים מסומנים ורוויי משמעות; החלל הפריפריאלי – על חללי התצוגה שבהם ובאמצעותם מוצגת אמנות בפריפריה הגיאוגרפית-תרבותית בישראל; והחלל השולי – על חללי התצוגה הזמניים, הנזילים והחד-פעמיים המתמקמים באתרים ספוראדיים ובאתרי גבול.
הדיון ב"תיבות התצוגה החדשות" יבקש לבחון חללי תצוגה אלו כאפשרויות חינוכיות חדשות, קרי כצורת מפגש, התכנסות, חשיבה, דיון וביקורת. בחינה זו תיערך באמצעות עיון בשיח תיאורטי ובסיפורי מקרה שונים שהתקיימו בשנים האחרונות בשדה האמנות המקומי.

מטרת הקורס הנה הצגה וניתוח של המבע הקולנועי, מאפייניו ייחודו ואיכויותיו האנליטיות והתרפויטיות, מתוך הקשר הנרקם בינו לבין המחשבה הפילוסופית המכונה "פנומנולוגיה". המחשבה הפנומנולוגית תיבחן בקורס כתשתית תיאורטית לפרקטיקה אנליטית, דיאגנוסטית ותרפויטית, מתוך הרלוונטיות הבלתי ניתנת לערעור של חשיבה זו לתפיסות עולם ומתודיקות חשיבה טיפוליות, ובמקביל – מתוך היותה תופעה חשובה, מהותית ונרחבת בהיקפה, במרחב הציבורי, הפילוסופי והאמנותי.

זהו קורס דיון וביקורת המתמקד בפיתוח היצירה האמנותית האישית של הסטודנט. במהלך סמסטר אחד, ארבע שעות שבועיות, יאפשר הקורס למשתתפים להתניע מחדש את מנועי היצירה לקראת עבודה עצמאית בכל תחומי האמנות הפלסטית. הקורס בנוי מסדרה של הרצאות, צפייה בסרטים, תרגילים מעשיים והיכרות עם הסדנאות השונות העומדות לרשותנו בקמפוס המדרשה (סדנת הפיסול, המחשבים והמעבדה למדיה דיגיטלית). נשכלל את הדיון הביקורתי ונדון בין השאר בשאלות מהותיות העולות מתוך העבודות ביחס לאמנות העכשווית ולתרבות בכלל. בין הסוגיות שישמשו בסיס ליצירה בקורס יכללו: "מיומנות, אקראיות וגורל", "רשימות, שרטוטים וניסיונות אחרים להבין את היקום", "האם אמנות יכולה לשנות את העולם" ו"המרחק שבין ציור לאובייקט".
נוסף על המפגשים הרגילים, יתקיימו גם מפגשים מיוחדים עם אמנים אורחים וסיורים במוזיאונים וגלריות, בהתאם להתגלגלות הקורס.