כניסה

ד"ר צבי אילן - קורות חיים

​צבי אילן (1990-1936) נולד לדורה וטוביה באום בשכונת מכבי שבגבול יפו-ת''א. חניך תנועת ''הנוער העובד''. מגיל 15 התחנך עם קבוצת "נוער עובד" בקיבוץ מעוז חיים. לאחר השירות הצבאי חזר לקיבוץ, עסק בתפקידי הוראה וחינוך, והקים בו את ביתו. ב-1964 עזבה המשפחה – צבי, אלמוגה ונטע – את הקיבוץ ועברה להתגורר בתל אביב. תומר הצטרף למשפחה ב-1969. צבי עשה את שירותו הצבאי כקצין בשריון, ובין היתר היה מפקד מחלקת שריון במבצע ''קדש'' וקצין מבצעים בכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי והדריך גם במכללה לפיקוד ומטה.

עיתונאי, חוקר ולוחם

את עבודתו העיתונאית החל כסופר בעיתונים ''למרחב'' ו''דבר''. במדוריו ''משוט בארץ'' ו''ארץ חמדה'' עדכן את קוראיו במחקרי ארץ ישראל, ובמקביל הנחה אותם אל אתרי טיול שונים בארץ. במשך השנים כתב מאות רשימות בכתבי עת שונים, כולל עיתוני ילדים ונוער.
צבי היה עיתונאי מעורב ולוחם, ובין פעילויותיו:
  • נאבק והצליח להוציא את בית הכנסת העתיק בסומקה שבכרמל משטח אש של צה''ל.
  • שכנע את משה דיין להעביר ממצאים ארכיאולוגיים מאוספו הפרטי שמקורם בגולן למוזיאון בקצרין.
  • חיפש ומצא במרתפי מוזיאון באוסלו 7 מצבות קבורה שמוצאן באבו-כביר ליד יפו עם כתובות בעברית וארמית מהמאות הראשונות לספירה. הן הובאו לפני מלחמת העולם הראשונה לאירופה ע"י הברון יוסטינוב. צבי פרסם את התגלית ועניין בנושא את שגריר ישראל בנורווגיה דוד רבלין. אחרי משא ומתן ממושך הוחזרו המצבות והם מוצגות במוזיאון יפו – הספור המלא מופיע בספרו "אתמולים" עמ' 82-72.

לימודים אקדמיים

​צבי החל את לימודיו האקדמיים כבן 30 באוניברסיטת תל אביב. קיבל תואר ראשון בארכיאולוגיה והמזרח הקדום ובתולדות ארץ ישראל. שנתיים אחר כך סיים בהצטיינות תואר שני. עבודתו על ''המצב המדיני והצבאי במערב ארץ ישראל במחצית המאה השמינית לפני הספירה'' נכתבה בהדרכת פרופ' אהרוני. כאסיסטנט של פרופ' אהרוני הוא ניהל שטח חפירה בתל באר שבע. בשטח זה התגלה מזבח כנעני שלם.

את התואר דוקטור לפילוסופיה קיבל מאוניברסיטת בר אילן על מחקרו ''ניסיונות התיישבות יהודית בעבר הירדן 1871-1947'', בהדרכת פרופ' אליאב. המחקר פורסם כספר בהוצאת יד יצחק בן צבי.
בשנים 1978-1979 היה בהשתלמות בלונדון שם גילה גליון אבוד של "החבצלת" מ-1863. 

 

מרצה ומדריך לידיעת הארץ

​צבי לימד באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך ב''מכון אבשלום''. הוא יזם והנחה סדנה ל''אתרי בתי כנסת'' של בוגרי המכון. הוא הרצה והדריך טיולים בחוגים שונים. במילואים שירת במדור לידיעת הארץ במפקדת קצין חינוך ראשי ולימד גם בבית הספר לפיקוד ומטה.

צבי היה חבר פעיל במועצת ''החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה'', במועצת ''החברה להגנת הטבע'', וכן בוועדת השמות הממשלתית.

כמו כן, שורה של יישובים ואתרים קיבלו את שמם על פי רעיונותיו, בהם: כפר רות, רהט, עין תמר, אודם,  כחל, טלמון, איתמר, ריחן, פרי גן, גבעת טליה, מישור דובר, צומת קטורה, עין פניאס, חרבת חוח, חרבת זיתה, חרבת בתרה, חרבת כפר שמאי, חרבת מרות וחרבת לוביה.

  

חוקר רב-תחומי בידיעת הארץ

צבי אילן היה חוקר עצמאי שעסק במגוון רחב של נושאים: ארכיאולוגיים, גיאוגרפיים-היסטוריים ונושאים מתולדות היישוב בארץ ישראל. הוא הצליח לחדש במחקרים על תקופות שונות ממאות שנים לפנה"ס ועד העת החדשה. הוא טווה רשת מסועפת של ידידים, תלמידים ושותפים בכל רחבי הארץ, שהסקרנות המדעית, הרעות, וחדוות היצירה היו המכנה המשותף שלהם. בעזרתם הגיע צבי אל שרידים נשכחים, דרכים עתיקות, ממצאים ומסמכים ייחודיים. מחקריו הניבו מאות מאמרים

סקרים וחפירות ארכיאולוגיות

צבי השתתף בסקרים שנערכו בגולן ובארץ גדור שבבשן בשנים 1968-1971, סקרים שהפתיעו בתפוצה הרחבה ועושר היישוב היהודי בתקופה הביזנטית.
צבי יזם וניהל סקרים ארכיאולוגיים: בכתף באר שבע, בגולן, בית בצי- מערכת מצור, בתי כנסת קדומים בגליל המזרחי, בעמקים, בשפלה, בדרום הר חברון ובגולן.
צבי יזם וניהל חפירות: באידמית בגליל המערבי, בג'בעית במדבר שומרון, במרות בגליל עם עמנואל דמתי, בענים ומעון בדרום הר חברון עם דוד עמית.
כמו כן, הוא זכה בפרס ברסלבי לחקר א''י ופרס מחקר על שם יצחק בן צבי.

  

בית הכנסת ובית המקדש במרות
בשנים 1978-1979 כששהה צבי בלונדון וחיפש מסמכים על תולדות ארץ ישראל, הוא מצא במסמכי ''הגניזה הקהירית'' רשימה של קברי צדיקים בגליל מהמאה הי''ד לספירה, הכוללת את הכפר ''מרוס''. צבי עמד על הדמיון בצליל ובמיקום עם הכפר ''מרות'' שנזכר פעמיים בכתבי יוסף פלביוס.
כשחזר ארצה סקר עם יוסף סטפנסקי את ח' מרוס ומצא שלושה ראשי עמודים מבצבצים מעל הקרקע. בחפירות שניהל שם עם עמנואל דמתי התגלו בית כנסת מפואר עשיר בכתובות עבריות, בפסיפסים ייחודיים ואוצר של מאות מטבעות ברונזה וזהב. 
 

בתי הכנסת מעון וענים

שתי תגליות מעניינות נוספות היו שני בתי הכנסת מעון וענים בהר חברון, שאותם גילה וחפר יחד עם דוד עמית. בין השאר נמצאו במעון שברי מנורה תלת ממדית משיש ובה עיטורים של אריות מגולפים. המנורה שוחזרה ומוצבת במוזיאון ישראל.

בית הכנסת בארבל
אתר בית הכנסת בארבל זכה אף הוא לעדנה. יחד עם אברהם אזדרכת יזם צבי מפעל לזכרה של מעיין אזדרכת בת התשע שטבעה בחוף גינוסר. האתר שהיה מכוסה כמעט כולו עפר ורפש, נוקה, פולסו אליו שבילים והוספו שלטי הסבר.
 
 ארבל הר חברון

 


צבי אילן נפטר בכ"ב בשבט תש"ן, 17 בפברואר 1990, והוא בן 54 בלבד.
הוא פרסם בחייו מאות מאמרים ו-24 ספרים.
עד יומו האחרון המשיך ללמד, להדריך, ולכתוב את ספרו על בתי כנסת קדומים.

 

 
תודה, הבקשה נשלחה.
מתעניינים בלימודים?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.