- התוכנית הינה היחידה מסוגה בארץ ומעניקה מסגרת אקדמאית ייחודית ומקיפה להתמחות בתחום.
- התוכנית משלבת לימודים עיוניים מתחומי מחקר מגוונים כמו למשל, שורשי מגמת הקיטוב והפילוג בחברות מודרניות, מקום הקהילה בגיבוש הזהות, תפקיד הקהילות הפונקציונליות, דרכי פעולה למיתון קונפליקטים בקהילה, בית הספר כסוכן שינוי חברתי ומקורות החוסן הלאומי.
- התוכנית מעניקה את הידע והכלים העדכניים והמקיפים ביותר למיצוי הפוטנציאל הטמון במסגרת בית ספרית לטיפוח חוסן חברתי/קהילתי.
- הלימודים כוללים מפגשים בלתי אמצעיים עם אנשי מקצוע מתחום פיתוח החוסן החברתי במוסדות חינוך והתנסות משמעותית בתוכם (פרקטיקום).
- התוכנית מספקת ליווי קשוב ויחס אישי לכל סטודנט.
- סגל ההוראה בתוכנית כולל מרצים מנוסים בעלי ידע אקדמי רב בתחום פיתוח משאבי הקהילה ומומחים בתחום המנהל והמנהיגות החינוכית
התוכנית לא תיפתח בשנת הלימודים תשפ"ה
המגמה לפיתוח חוסן בארגוני חינוך (הנלמדת במסגרת התוכנית ללימודי תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך), הנה ייחודית מסוגה, וזאת למרות החשיבות הרבה של מרכיב החוסן החברתי/קהילתי לבניינו של חוסן לאומי. מפתיע לגלות שאף שתחום זה זוכה למחקר אקדמי רחב היקף, אין הוא זוכה לתשומת הלב הראויה בקרב אנשי ונשות חינוך (סגל הוראה ודרג ניהולי).
מטרת תוכנית זו לשנות מציאות זאת ולערוך היכרות רחבה ומעמיקה עם קורפוס הידע שנצבר בתחום המחקר העוסק ביחסי הגומלין בין חוסן חברתי וחוסן לאומי, ועם כלים פרקטיים שיאפשרו לעוסקים בשדה החינוך למצות את הפוטנציאל הטמון במסגרות החינוכיות השונות.
בבסיס מסגרת החשיבה המארגנת של התוכנית מונחת הנחה שמסגרות חינוך בכלל ובתי ספר בפרט הן "מדורת שבט" המספקת מרחב פעולה וכלים לפיתוחו של חוסן חברתי. מדורת שבט זו, ובראש ובראשונה בתי ספר, הם 'מסגרות הפעלה אולטימטיביות' לחיזוק אבני הבניין של החוסן החברתי עליהם נמנים: זהות משותפת, סולידריות, חיברות, תחושת שייכות, שותפות גורל ואמון הדדי.
לנוכח זאת, תוכנית הלימוד תערוך היכרות מעמיקה עם מאפייניה של הקהילה כשחקן מפתח בחיזוק החוסן החברתי, המקרין על החוסן האישי והלאומי; תסקור ותנתח תהליכי הבנייה של חוסן חברתי וקהילתי במסגרות חינוכיות ותציג פרקטיקות התורמות לפיתוח וחיזוק אבני הבניין של חוסן חברתי, בין ומחוץ לכותלי ארגוני חינוך.
ארגז הכלים שתעמיד התוכנית יאפשר ללוקחים בה חלק למנף את הפוטנציאל החבוי במסגרות חינוכיות לתועלת החברה בה הם חיים ופועלים בהווה ולמען עתיד טוב יותר של הדורות הבאים.
המגמה אינה במסלול לתזה.