חקירות | שלוש תערוכות יחיד

דוד ריב | עידו גורדון | איגנס קרונלביציוס
אוצר: אבי לובין
20 בדצמבר 2018–26 בינואר 2019

"הפרעות", תערוכתו החדשה של דוד ריב, מתפרסת על מספר חללים בגלריה וכוללת עבודות ציור ווידאו מתוך שלושה גופי עבודות מהשנה האחרונה. גוף עבודות אחד עוקב אחרי הכפר חאן אל אחמר במשך חצי השנה האחרונה, סביב הדרישה להרוס ולפנות את המבנים בכפר, שבו מתגוררים בני שבט הג'הלין מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, לאחר שגורשו מאזור תל ערד. גוף העבודות השני מתמקד באירוע משנת 2012 שבמהלכו עצרו חיילי צה"ל את נרימאן תמימי, אמה של עאהד תמימי, במהלך הפגנה שהתקיימה בכפר נבי סאלח, כחלק מהמאבק של בני הכפר במהלך העשור האחרון נגד השתלטות מתנחלים על אדמותיהם בחסות המדינה. והשלישי כולל סדרת ציורים מופשטים – גריד של מגדל בתל אביב, שמתכתב עם הגריד של חלונות הגלריה, וקבוצה של עבודות נייר שבהן מופיעות סדרות של מספרים. עבודות הווידאו, הציור הפיגורטיבי וזה המופשט, מוצבות בתערוכה זו ביחד, ללא חציצה ובאותו חלל, בשונה מתערוכות קודמות שבהן ריב הפריד בין גופי העבודה השונים.

שני ציורים בקומת הכניסה מתעדים רגע שבו צועקת נרימאן תמימי את המילה "פלסטין!" ועושה עם ידה תנועת ניצחון (V) בעת שחיילים ישראלים אוחזים בה. זהו רגע שבו מתקיימת הפרעה בווידאו, "דרופ", שבריר שנייה שבו ישנה הפסקה בתמונה כתוצאה מתקלה בהקלטה. הפרעה זו לא משחזרת את ההפרעה שיוצרים המפגינים לרשויות שמנסות להעביר בשקט גזל אדמה אינטרסנטי, אלא מתיישבת היטב עם שרשרת של הפרעות שעומדת בלב הפעולה של ריב, החל מהנוכחות שלו כצלם בזירות האירוע שהוא מתעד (כל הסרטים בתערוכה זו צולמו על ידו), דרך בחירת הפריימים ופעולת הציור, ההצבה המשותפת של הפיגורטיבי והמופשט, הישיר וחסר הפשר, ועד לכניסה של הווידאו בחזרה לחלל וההפרעה שהוא יוצר כלפי הציור. גם העובדה שחלק מהעבודות תלויות מול חלונות הפונים אל הרחוב מהווה הפרעה במרחב הציבורי היומיומי, ומאפשרת לריב לעורר שאלה על מקומה של האמנות ביחס לפוליטי וביחס לשיח הציבורי.

כותרת מיצב הציור של עידו גורדון "איציק" לקוחה משם של תרגיל צבאי, שנערך ביחידות שונות בצה"ל. תרגיל זה, שמתקיים במרחב מוגדר ולאורך פרק זמן של כחמישה-שישה ימים, מבקש מהמשתתפים בו להפקיר את עצמם ולשתף פעולה עם הדמיה של אירוע נפילה בשבי, שבו מופעלות עליהם שיטות שונות של עינויים והשפלה. אלה מובילות לא פעם לאיבוד תחושת זמן ומרחב ולחוסר אונים. הכניסה למיצב הציור שגורדון יצר עבור החלל של גלריית המדרשה – הירקון 19 היא דרך שתי חסימות – שני קירות גבס שצדם האחד חשוף, שמפריעים למעבר ויוצרים דיסאוריינטציה וחוסר נוחות בחלל ופותחים מרחב של הזיה או פנטזיה. נקודת המוצא של המיצב היא ציורי שמן על גבי קלקר כחול (רונדופן), שבכל אחד מהם מופיע דימוי של וטבעות עשן. אלה התחילו מעניין צורני בציור טבעת בהירה על גבי רקע שחור, כדימוי שמחולל או מייצר תנועה, פותח פורטל (שער) לעולם אחר.

איגנס קרונגלביוציוס (Krunglevičius), יליד ליטא, מציג שני מיצבי וידאו וסאונד: חקירה (Interrogation) מ-2009 ווידויים (Confessions) מ-2011. העבודה "חקירה" היא מציב וידאו דו-ערוצי המבוסס על תמלול של חקירה משטרתית מארה"ב של אישה בשם מרי קוביק שהרגה את בעלה באמצעות רובה הציד שלו. הסאונד המלווה את הווידאו מדגיש מילה במילה כיצד מנסה החוקר להוביל את הנחקרת, אך פעם אחרת פעם זו האחרונה אינה יכולה, או אינה רוצה, לתאר במילים את שאירע והחקירה מסתיימת ללא הבנה או פתרון. העבודה "וידויים" היא מיצב וידאו חד ערוצי המיועד לצפייה אישית באמצעות אוזניות. היא מורכבת משמונה וידויים של עבריינים, רוצחים מורשעים. קרונגלביוציוס לקח את ההודאות הכתובות בכתב יד, או מתוך פרוטוקול של בית המשפט, מחק מתוכן את ההתייחסות לעבירות וצמצם אותן לכדי ביטויי הרגשות המופיעים בהם.