שומר | דור זליכה לוי

אוצר: אבי לובין
5 בספטמבר – 19 באוקטובר, 2019

לפני מספר שנים נתקל דור זליכה לוי בתמונה משנת 1975, שבה מופיעים שני גברים רעולי פנים, אוחזים בכלי נשק, וניצבים לפני חזיתו של בית הכנסת "מגן אברהם" ברובע אבו ג'מיל במרכז ביירות. היו אלה אנשי המיליציות של אש"ף, שבזמן מלחמת האזרחים בלבנון שמרו על בית הכנסת ועל הקהילה היהודית. מספר שנים מאוחר יותר, בזמן מלחמת לבנון, הופצץ בית הכנסת על ידי צה"ל. במשך יותר מעשרים שנה הוא עמד נטוש והרוס, חשוף לרוחות השמים, ורק בשנים האחרונות, שופץ ושוּמר. בהעדרה של קהילה יהודית בביירות הוא מתפקד כמעין מוזיאון, והכניסה אליו מוגבלת ומחייבת תיאום מראש.

זליכה לוי חקר את העבר וההווה של המבנה דרך האירועים ההיסטוריים השונים והשפעתם על הקהילה היהודית בלבנון: מהקמתו בשנת 1925, מלחמת האזרחים הלבנונית, מלחמת לבנון והגעת הצבא הישראלי לביירות, ועד לשיפוץ שבוצע בו בשנים האחרונות במימון הקהילה היהודית בתפוצות ובתמיכת ממשלת לבנון והחיזבאללה. הוא יצר ארכיון של מידע, שבמרכזו אוסף של מאות תצלומים, ביניהם כאלה שיצר במקום מיכה בר-עם בזמן מלחמת לבנון. במקביל, קיים ראיונות עם אנשים שביקרו בבית הכנסת במהלך השנים, ששרטטו עבורו זכרונות אישיים וחוויות מהמבנה.

מתוך חומרי הארכיון שאסף, בנה זליכה לוי מיצב הקרנה מרובד, שתוכנן במיוחד לחלל הדו קומתי של גלריית המדרשה. הוא פירק והרכיב מחדש את החללים של בית הכנסת (החזית, החצר הפנימית, אולם התפילה המרכזי, החלונות ועזרת הנשים), כדי לבחון מושגים כמו אותנטיות ושימור, ואת היחס שלהם לזיכרון. תנועת הצופה בחלל מפעילה וחושפת שכבות שונות של ההקרנה, שבהן מופיעים רגעים בהיסטוריה המורכבת של בית הכנסת.

השיטוט בתערוכה, על שתי קומותיה, מלווה בעבודת סאונד המשודרת לאוזניות אלחוטיות. עבודה זו היא מעין מדריך לשיטוט בבית הכנסת/מיצב ההקרנות, שמבוסס על ראיון שקיים זליכה לוי עם אייזיק בלילה – ישראלי יליד לבנון, שמספר על זיכרונותיו כילד שגדל בביירות וכחייל ישראלי שחזר במהלך המלחמה לעיר הולדתו, וביקר שוב לבית הכנסת. הוא מספר על הפער בין הזיכרון שלו מהמקום כילד יהודי-לבנוני לבין המפגש המחודש כחייל ישראלי בוגר. בשתי נקודות בתערוכה מתאחד הסאונד שנשמע באוזניות עם עבודות הוידאו המוקרנות בחלל, כמו מזכיר שהפער הוא לא רק בין זיכרון של ילד לבין המציאות שבה פגש החייל המבוגר, אלא גם הפער העקרוני שבין הזיכרון, הפנטזיה והנוסטלגיה. מתוך הפער הזה יצר זליכה לוי עבודת וידאו, המבוססת על הדמיות תלת ממדיות של מבנה בית הכנסת, בשלבים שונים של שימור, שנוצרו בהתבסס על התצלומים שראה והסיפורים ששמע.

כל ערב, עם רדת החשיכה, מוקרנות על חלונות הזכוכית של הגלריה עבודות נוספות, המיועדות לצפיה ממפלס הרחוב. גם המיצב 'פסאדה' שבקומת הכניסה נשאר דולק לאורך הלילה, ומזמין את העוברים והשבים ברחוב להתקרב ולהתבונן בו דרך החזית השקופה של הגלריה. עבודות אלה מנכיחות את בית הכנסת במרחב הציבורי, מייצרות אפשרות צפייה נוספת לתערוכה, ומחזקות את הטשטוש בין זיכרון ואשליה.

התערוכה שומר הופקה בתמיכת מועצת הפיס לתרבות ולאמנות ובסיוע קרן רבינוביץ לאמנויות ת"א (ע"ר).