יוסף קריספל, עבודת שטח | לאה אביטל, מרחק

אוצר: אבי לובין
29 ביוני–18 באוגוסט, 2023

 

יוסף קריספל ולאה אביטל מציגים שתי תערוכות יחיד המוצגות אחת לצד השנייה, אך גם מתערבבות זו בזו ופרוסות על כל החללים בשתי קומות הגלריה. אלה שני גופי עבודות נפרדים שהתפתחו כחלק מדיאלוג בין שני האמנים ויוצרים מערכות מורכבות של קשרים.

בתערוכתו של יוסף קריספל פועל בגלריה כאילו הייתה אתר בנייה, חלל שבו מתבצעות עבודות תשתית. הוא מציג מספר עבודות חדשות, כולן נוצרו בחלל התערוכה, בדיאלוג עם המאפיינים שלו ובמיוחד עבורו. העבודות עשויות ממשטחי גבס, ברזנט ומערכות גריד שונות. הן בוחנות את המפגש בין משטחי צבע לארכיטקטורה ולמודלים שונים של פעולה, ועוסקות ביחסים בין ציור, פני שטח ומרחב פעולה. קריספל ממשיך ומעמיק כאן מהלך בציור שמעסיק אותו בשנים האחרונות, מהלך הבוחן את הציור כמשטח דינאמי ונע בין הפיגורטיבי למופשט ולצורני, ומעבודה על סדרת ציורים לפעולה יחידאית בחלל. הוא יוצר מערכות של גרידים הבוחנים את מקומו של הציור ביחס להדפס או לשבלונה, משתמש בצבעים עזים שהופכים לחומר, בהקרנה ובאור באופן שמטעין את העבודות, ובוחן את המִטען של הציור על גבי מערכות ומרכיבים של בנייה.

לאה אביטל עוסקת בסדרת העבודות הנוכחית בשאלות של קנה מידה ושל יחסים בין אובייקט, חלל וגוף. נקודת המוצא של התערוכה היא "עירום", תערוכת יחיד שאביטל הציגה בסוף שנת 2020 במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, באוצרות סמדר קרן. פרגמנט מתוך אותה תערוכה מוצג גם בתערוכה זו, לצד עבודות פיסול ווידאו חדשות שממשיכות את המהלך. אביטל יוצרת פסלים של גופים לבנים ערומים, מוכפלים וחתוכים, ומציבה אותם בתוך תיבות שהיא בונה כחלק ממערכת של פלטות עץ שמזכירות מודלים ארכיטקטוניים. היא בוחנת את היחסים הצורניים בין הגופים הפיסוליים לבין המסגרות שתוחמות אותם והמשטחים שעליהם הם ניצבים. היא מציבה את עבודות הפיסול באופן שמזמין את הצופים ללכת מסביבן, להתבונן תוך כדי תנועה ומתוך זוויות ופרספקטיבות משתנות, באופן שמציב את גופם של הצופים כנקודת ייחוס. את המהלך היא משלימה בעבודת וידאו שבה הדמיה תלת ממדית מאפשרת את אותה התבוננות משתנה באמצעות תנועה סיבובית של הפסל ושל המסגרות שמקיפות אותו.

התערוכה מתקיימת בסיוע המחלקה לאמנויות, אגף התרבות, עיריית ת"א-יפו, וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות.