תמר גטר | סאקרום, עָצֶה

אוצר: אבי לובין
1 בנובמבר–8 בדצמבר, 2018

ארבע העבודות החדשות של תמר גטר עושות שימוש בטכנולוגיות שונות של רישום ווידיאו: ארנבת במנוסה, חיירונה, קנטאורמאכיה, ופחד וגבורה. כל הארבע עסוקות בגוף, בכוח ובאלימות. מבטן מושקע באנטומיה של גפיים ובסיפורים קצרצרים שעניינם הלשון הגראפית של תיאורי זוועות רצחניות.

התערוכה הנוכחית מהווה ניסיון של גטר לפרוע את גישתה ואת אופני עבודתה ב"הליוטרופיון" (הצבתה הגדולה מתחילת 2018 במשכן לאמנות עין-חרוד), בין השאר בהתבטאות פוליטית ישירה, תגובה לחוק הלאום ולמתרחש בעזה. היא עושה זאת מתוך עניין במאמץ הכביר הנגלה בהבנה הפגאנית המוקדמת שלא לחשוב כבני אדם, אלא כחיות, או כחצי חיות, במטרה לשמור על מגע עם הבריאה, כלומר, עם האלוהי. ההפשטה הכבירה, הקדומה הזו, דורשת כוחות שמנוגדים מאוד למצבנו העכשווי כבני אדם השקועים בפגאניות מנוונת; אלילות 'דתית' או 'חילונית', ללא הבדל משמעותי. תיאורי התבוסה במלחמות, שוויון המנצחים והמנוצחים בפני עוצמת הכוח, וההבנה את מות האנושי בשעבוד למעגל העיוור האובדני שלו, חתומים בעיקרון התמוני-צורני הפגאני, במנח ה'חייתי', הטרום אלילי, שבו מתעניינת גטר בארבע העבודות החדשות.

לצפייה בעבודות הוידאו: