תקווה בימים של קיטוב: הכנס הארצי של תכנית "יוצרים עתיד" מוכיח שאפשר גם אחרת

דווקא בימים שבהם השיח הציבורי והתקשורתי מוצף במושגים של קיטוב, ניכור והקצנה, הכנס המסכם של תכנית "יוצרים עתיד" סיפק משב רוח רענן של תקווה ושותפות. הכנס הארצי והמרגש הוכיח שזירת החינוך יכולה וצריכה להיות המקום שבו בונים ומעצבים מחר שונה, עשיר בעשייה ובחיבורים אנושיים בין כלל חלקי החברה"
"יוצרים עתיד" היא תכנית ארצית להכשרת נשות ואנשי החינוך של המחר, המחויבים לקידום חברה אזרחית, דמוקרטית ומעורבת ברוח ערכי מגילת העצמאות. התכנית פועלת בפריסה ארצית בשישה מוסדות אקדמיים: האוניברסיטה העברית, סמינר הקיבוצים, המכללה האקדמית בית ברל, המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, המכללה האקדמית חמדת (נתיבות) ומכללת סכנין. התכנית הוקמה על ידי ד"ר ורד רזניק מהאוניברסיטה העברית וד"ר יעל גולן מסמינר הקיבוצים, במסגרת תכנית מנדל למנהיגות באקדמיה.
"יוצרים עתיד" נבנתה על ההנחה שמורה אינו רק מומחה להוראה, אלא גם דמות אזרחית בעלת אחריות והשפעה. התכנית צמחה מתוך החיבור בין עבודתה של ד"ר רזניק בתחום הכשרת מורים ופיתוח סוכנות ויוזמה חינוכית, לבין מומחיותה של ד"ר גולן בתחום החינוך הבין־תרבותי והתקווה הביקורתית. השילוב בין שני תחומי הידע הללו הוליד מודל הכשרה המבקש לטפח אנשי ונשות חינוך הרואים עצמם כמובילים אזרחיים הפועלים באחריות ובאומץ במציאות חברתית מורכבת.התכנית החלה לפעול בשנת תשפ"ד, וכבר בשנת תשפ"ה התרחבה משמעותית. השנה השתתפו בה כ־70 סטודנטיות וסטודנטים להוראה מכלל גווני החברה הישראלית – יהודים וערבים, דתיים, חילונים וחרדים, מהמרכז ומהפריפריה. בתוך מציאות ישראלית מורכבת, הם נפגשו, למדו, יזמו ופעלו יחד, מתוך מחויבות משותפת לחיזוק החברה האזרחית ולקידומה של ישראל דמוקרטית ומשותפת יותר.
כנס הסיום של התכנית, שנערך במכללה האקדמית בית ברל, שם הונחתה התכנית על ידי דר' מיכל היישריק, הפגיש בין עתיד החינוך לעתיד החברה הישראלית והציג מודל ייחודי של מפגש בין־תרבותי המבוסס על עשייה משותפת. במוקד האירוע הוצגו מיזמים חינוכיים־חברתיים שפיתחו הסטודנטיות והסטודנטים במהלך השנה, מתוך תפיסה שלפיה תפקידם של אנשי ונשות חינוך אינו מסתיים בין כותלי הכיתה, אלא כולל גם אחריות אזרחית ומעורבות חברתית
המיזמים עסקו במגוון סוגיות בוערות בחברה הישראלית: התמודדות עם אלימות ברשת, עידוד שיח פוליטי מורכב ומכבד בכיתה, קידום מצוינות בפריפריה, יצירת מפגשים משמעותיים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית, חיזוק החינוך הדמוקרטי, הרחבת ההכלה והייצוג במערכת החינוך, חיבור תלמידים ותלמידות לטבע ולקהילה ומתן מקום לקולות שלא תמיד זוכים להישמע.
לקריאה נוספת על "יוצרים עתיד" ועל המיזמים שצמחו במסגרת התכנית, מוזמנים ומוזמנות לבקר באתר: yotzrimatid.com
מעבר לתוצרים המרשימים, הכנס עמד בסימן של דרך, אמונה ואומץ. בנאומי הפתיחה צוטטה רייצ'ל גולדברג-פולין שאמרה: "אנחנו בני האדם… אנחנו לא מה שאנחנו אומרים, אנחנו לא מה שאנחנו חושבים… בחיים הללו – אנחנו מה שאנחנו עושים". משפט זה שיקף את המסע שעברו הסטודנטים, שבחרו להיפגש עם אנשים שונים מהם ולהחזיק יחד מורכבויות שאין להן תשובות פשוטות.
ברוח דבריו של ואצלב האוול, שהוזכרו באחת מהברכות, נאמר כי "תקווה איננה הנבואה שדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר, אלא הוודאות שלדבר מה יש משמעות". התקווה והמשמעות הללו הן שהעניקו למשתתפים את הכוח ליזום, לפעול ולנסות. הרצאתה המרתקת של היזמית החברתית-חינוכית הדס רייס, יחד עם הסטודנטים ששיתפו בתהליך גיבוש תודעתם החברתית-אזרחית, חידדו מסר חשוב: חינוך ושותפות אמיתית דורשים כנות. הם דורשים נכונות להביא אל השולחן את האמת, את החששות ואת ההתלבטויות. מתוך הקריאה להמשך הפעילות והקמת רשת בוגרים (קריאה שנענתה בהתלהבות), עלתה מסקנה משמעותית, רק במרחב בטוח שמאפשר לחפש, לטעות ולהעז, יכולים לצמוח אמת וחיבור אמיתי.
בימים שבהם נדמה לעיתים כי המרחקים בינינו רק הולכים וגדלים, בוגרות ובוגרי "יוצרים עתיד" מוכיחים שאפשר להיפגש, לבנות אמון וליצור יחד. יזמות חינוכית אמיתית מתחילה בלב ופועלת מתוך שליחות, והסטודנטים הללו הם התקווה שאותה אנו צריכים לטפח כדי לבנות כאן מחר טוב יותר.