יוזמות המחזור הראשון: תירגום שיתוף פעולה לאימפקט
צוותי היוזמה של מחזור המייסדים במכון הבינלאומי לחוסן דמוקרטי מפתחים פרויקטים שאפתניים שנועדו לחזק את החוסן הדמוקרטי בישראל באמצעות שיתוף פעולה בין-ארגוני.
היוזמות המוצגות כאן הן הצצה לחלק מן העשייה הרחבה של המכון. כל אחת מהן מבטאת את עקרון הליבה של התוכנית: להפוך למידה משותפת, שפה מקצועית ועבודה בין-מגזרית למהלכים בעלי ערך ציבורי ממשי.
אלה אינן יוזמות תיאורטיות. אלה מהלכים אחראיים שנבנים מתוך צורך אזרחי ברור, מתוך שותפות שמומשה בין אנשי מקצוע וארגונים, ומתוך מחויבות ליישום, מדידה והשפעה.
ישראל מצויה בתקופה של עומס חברתי עמוק. השיח הציבורי נעשה מקוטב יותר, האמון במוסדות נשחק, והמתח בין קבוצות שונות בחברה מחלחל גם אל עולמם של ילדים צעירים. יותר ויותר ילדים גדלים לתוך מציאות שבה מחלוקת נחווית כעימות, ולא כהזדמנות להבנה, הקשבה ועבודה משותפת.
מול מציאות זו, יוזמת בחירות ראשונות פועלת בשלב המוקדם והמשפיע ביותר של עיצוב התודעה האזרחית: הילדות המוקדמת.
היוזמה מיועדת לילדות ולילדים בגילאי 5–8, ומבקשת להנחיל ערכים דמוקרטיים בסיסיים באמצעות סדרת סרטונים קצרים, חכמים ונגישים, המבוססים על סיטואציות יומיומיות מעולמם של ילדים. כל פרק מציג באופן חי, פשוט ומעורר הזדהות ערכים כמו הוגנות, אמפתיה, כבוד, שיתוף פעולה, הכלה ופתרון קונפליקטים בדרכי שלום.
הכוח של היוזמה טמון בכך שהיא אינה מלמדת “דמוקרטיה” כמושג מופשט. היא בונה הרגלים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים – הקשבה, ראיית האחר, שיתוף, כיבוד כללים, פתרון מחלוקות – אבני היסוד של חברה דמוקרטית מתפקדת.
בתקופה שבה נורמות דמוקרטיות עלולות להיראות שבריריות, חינוך בגיל הרך הופך לפעולה של בניית חוסן לטווח ארוך. בחירות ראשונות משקיעה בדיוק במקום שבו נוצרים דפוסים שילוו את הילדים בהמשך חייהם האזרחיים.
לצד הסרטונים, היוזמה מפתחת גם מערך כלים משלים עבור נשות ואנשי חינוך והורים: משחקים דיגיטליים, הצעות לשיח מונחה ופעילויות מעשיות לגנים, לבתי ספר ולמסגרות בלתי פורמליות. המטרה היא לא רק לחשוף ילדים לערכים, אלא לעזור להם לתרגל אותם באופן פעיל, עקבי ויומיומי.
למה זה חשוב דווקא עכשיו?
- הקיטוב החברתי בין ימין לשמאל, בין דתיים לחילונים, ובין יהודים לערבים מחלחל לדורות הצעירים.
- ילדים סופגים שיח ציבורי לעומתי, אך לעיתים קרובות אינם מקבלים את הכלים להתמודד עם מחלוקת באופן בונה.
- בחברה רב-לשונית ורב-תרבותית, חיים משותפים אינם נוצרים מעצמם; יש לטפח אותם מגיל צעיר.
- החינוך האזרחי מתחיל לעיתים מאוחר מדי. כבר בגיל חמש ילדים בונים תפיסות של הוגנות, שייכות, סמכות ויחס לאחר.
- בתי ספר ומסגרות חינוכיות הם עדיין מן המקומות היחידים שבהם ניתן לבנות נורמות משותפות בין אוכלוסיות מגוונות.
בחירות ראשונות אינה יוזמה פוליטית. היא יוזמה אזרחית-חינוכית שנועדה לחזק את הכישורים וההרגלים המאפשרים לחברה דמוקרטית לפעול – במיוחד בתקופות של מתח ושחיקה.
מצב נוכחי ויעדים מיידיים
כיום מופקים שני סרטוני פיילוט ראשונים, שיוקרנו לילדים, להורים ולצוותי חינוך. כל סרטון יופק בעברית, בערבית ובאנגלית, כדי לאפשר הטמעה רחבה בקהילות לשוניות ותרבותיות שונות ברחבי ישראל.
המשוב מן ההקרנות ישמש לדייק את התוכן ולהוביל לפיתוח סדרה רחבה של כ-20 סרטונים.
השלב הבא כולל:
הפצה ארצית – בניית שותפויות עם גופי שידור, פלטפורמות דיגיטליות ומערכות חינוך, במטרה להבטיח נגישות רחבה והשפעה ציבורית רחבת היקף.
מחקר שדה – קיום מחקר מסודר בגנים ובמסגרות חינוך בלתי פורמליות, לבחינת ההשפעה של התכנים על ילדים ועל אנשי חינוך בקהילות יהודיות וערביות מגוונות.
פלטפורמה דיגיטלית ייעודית – הקמת אתר שירכז את כל הסרטונים, המשחקים, חומרי ההוראה, מדריכי ההורים ומרחבי השיח, כדי לאפשר הפצה נרחבת, שימוש חוזר וקהילת למידה מתמשכת.
חזון ארוך טווח – לאחר תיקוף ופיתוח בישראל, היוזמה תותאם גם לקהילות נוספות בעולם המתמודדות עם שחיקה דמוקרטית, קיטוב חברתי ואתגרים של חיים משותפים.
החזון הוא להציב את ישראל לא רק כמי שזקוקה לפתרונות בתחום החוסן הדמוקרטי, אלא גם כמי שמפתחת מודל חינוכי בעל תרומה בינלאומית.
הצוות
ד"ר ירדן קדר – ראש תוכנית M.Teach באמנויות, מדעים ומתמטיקה במכללה האקדמית בית ברל, ופרופסור אורח באוניברסיטת קורנל. בעל דוקטורט בפסיכולוגיה התפתחותית מקורנל. מחקרו עוסק ברכישת שפה, חינוך לגיל הרך, התפתחות חברתית-רגשית, טכנולוגיות חינוכיות והתערבויות מותאמות תרבות. שימש יועץ לטלוויזיה החינוכית הישראלית ולגופים ממשלתיים וחברתיים בתחומי אוריינות והתפתחות.
נעמי שלוש – בוגרת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני בניהול ומנהיגות בחינוך מאוניברסיטת תל אביב. מנכ"לית “חינוך 800”, הפועלת לקידום סובלנות, שוויון ופלורליזם באמצעות חינוך בלתי פורמלי. מביאה ניסיון רחב בפיתוח והובלת תוכניות חינוכיות לטיפוח למידה ערכית והתפתחות חברתית-רגשית בגיל הרך.
השאיפה לחנך לדמוקרטיה ולקדם את ערכיה בחברה הישראלית משותפת כיום למספר רב של ארגונים, תוכניות ואנשי מקצוע. אלא שבפועל, כל גוף פועל במונחיו, בכליו ולעיתים גם במדדי ההצלחה שלו. התוצאה היא פרדוקס מוכר: יש שפע של עשייה — אך אין שפה משותפת שמאפשרת להעריך אותה באופן שיטתי, השוואתי ומצטבר.
יוזמת מראה דמוקרטית מבקשת לתת מענה בדיוק לפער הזה.
מטרת היוזמה היא לפתח מערכת הערכה פשוטה, מהירה וסטנדרטית, שתאפשר לראשונה לבחון באופן השוואתי כיצד תוכניות שונות תורמות לקידום ערכים דמוקרטיים בקרב משתתפיהן.
באמצעות שאלונים קצרים, שיועברו למשתתפים בסיום תהליך או סדרת מפגשים, ניתן יהיה לייצר תמונה מצטברת של השפעת תוכניות שונות – לא רק ברמת התחושה, אלא ברמת נתונים בני השוואה.
מה נמדד?
המדדים ביוזמה מבוססים על מפת הידע לחינוך אזרחי לדמוקרטיה ליברלית, וכוללים בין היתר:
- אחריות כלפי החוזה החברתי הדמוקרטי
- שוויון, חירות וזכויות אדם
- כבוד בין קבוצות
- זהות ואתוס
איך זה עובד?
בתום תהליך חינוכי או סדרת מפגשים, המשתתפים מקבלים קישור קצר הכולל עד 10 שאלות ממוקדות, הבוחנות את הזיקה בין תכני התוכנית לבין קידום ערכים דמוקרטיים נבחרים.
המודל נועד להיות פשוט להטמעה, ידידותי למשתמש, ומספיק גמיש כדי להתאים למגוון רחב של תוכניות, קהלים וסביבות פעולה.
מה מרוויחים מההשתתפות?
משוב מיידי וברור – כלי פרקטי המציג בזמן אמת נתונים על התוכנית ותרומתה.
שקיפות ושיתוף ידע – הנתונים יונגשו לכלל התוכניות המשתתפות, ויאפשרו למידה משותפת, השוואה מקצועית והתקדמות מבוססת נתונים.
תשתית למחקר – המידע המצטבר ישמש בסיס למחקר השוואתי, שיסייע לזהות אילו רכיבים חינוכיים הם האפקטיביים ביותר עבור קהלי יעד שונים ובהקשרים שונים.
ההשתתפות ביוזמה אינה תורמת רק לשיפור תוכנית ספציפית. היא מסייעת לבנות תשתית ידע שדה, קהילת מומחים, ומנגנון למידה שמחזק את המאמץ הדמוקרטי כולו.
הצוות
רועי פרלשטיין-דביר – מורה לאזרחות, דוקטורנט למדעי המדינה, וחבר בקיבוץ העירוני תמוז בבית שמש.
עו"ד עדי שמחוביץ-גליקמן – ממייסדות יוזמת “יום המשפט הישראלי”, הפועלת לשינוי השיח הציבורי והעמקת המעורבות האזרחית סביב שלטון החוק בישראל. בעלת למעלה מ־15 שנות ניסיון בעולם התקשורת, ובכלל זה בתפקידים בכירים במשרד המשפטים, בוואלה! ובנת"ע.
לירז מענית – מנהיגת קהילה במרכז מנדל למנהיגות בצפון. בעלת תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה, עם מחקר העוסק ברשויות מקומיות בעתות משבר.
השנים האחרונות בישראל מאופיינות במתחים פוליטיים וחברתיים עמוקים סביב שאלות של דמוקרטיה, זהות, חופש ביטוי ואחריות ציבורית. מתחים אלה, שהחריפו לנוכח מחלוקות ציבוריות ממושכות ומציאות ביטחונית מתמשכת, חודרים גם למערכת החינוך ומציבים בפני אנשי החינוך אתגר גובר: כיצד לקיים שיח פתוח, מורכב ולעיתים רגיש, מבלי לוותר על אחריות חינוכית, רגישות ציבורית ועמדה מקצועית.
מתוך מציאות זו נולדה יוזמת הפרקטיקום לחיזוק החוסן הדמוקרטי — מהלך יישומי המחבר בין אקדמיה, אנשי חינוך וארגוני חברה אזרחית.
היוזמה יוצרת מרחב מקצועי ובטוח, שבו נשות ואנשי חינוך יכולים להביא את עמדותיהם, להתמודד עם דילמות מן השטח, לנהל שיח ערכי ומורכב, ולפתח מענים חינוכיים מתוך אחריות, רפלקסיה ויכולת פעולה.
הפרקטיקום משלב בין ידע תיאורטי, ניתוח מקרים ודילמות מן השדה, ובין התנסות מעשית הממוקדת באתגרים העולים מן העבודה החינוכית היומיומית.
במסגרת התהליך, המשתתפים מפתחים מענים קונקרטיים וישימים בליווי אקדמי ומקצועי, ובכך מחזקים את יכולתם לפעול באופן ביקורתי, אתי ואפקטיבי. התוצאה היא כפולה: העצמת אנשי חינוך כשחקנים משמעותיים בשיח הדמוקרטי, ויצירת ערך ממשי עבור בתי ספר, ארגונים וקהילות.
הצוות
היוזמה מונהגת על ידי נירית אושר, יחד עם צוות של חמישה סטודנטים:
חגי לדרר, יול לוי-סמולביץ, ליאת בן אברהם, טל צ'רני-דרשן ואדם בורד.
היא נתמכת גם על ידי ארבעת מייסדיה:
ליאור קורנבלוט, קרן ביתן שמש, אבי שטיינברג ודפנה רבלין.
קרן ביתן שמש משמשת כמנהלת קשרי החוץ והקהילה של המכללה האקדמית בית ברל, ומביאה עמה למעלה מ־20 שנות ניסיון בהובלת יוזמות חברתיות ובבניית שותפויות בין המגזר הציבורי למגזר העסקי.
אבי שטיינברג הוא יזם חברתי ומחבר בין קהילות ואנשים, בעל למעלה מ־20 שנות ניסיון בעשייה חינוכית. בעבר שימש כמנהל חינוכי במסע — The Israel Journey — והוביל יוזמות לחיבור בין צעירים יהודים מצפון אמריקה, ובפרט מקנדה, לבין ישראל. כיום הוא מוביל את רשת מרכזי הצעירים של קרן אספר בקנדה, הפועלת במסגרת החברה למתנ"סים.
ליאור קורנבלוט היא ממייסדות “ילדותא — הארגון לשינוי בגיל הרך”, ומובילה פיתוח והטמעה של תפיסות חינוכיות המבוססות על אמון, קהילה ודמוקרטיה מלידה. כיועצת ארגונית, היא מלווה תהליכי שינוי במערכות חינוך וברשויות מקומיות.
קליניקת ההגנה על החינוך היא יוזמה משותפת שנועדה לספק מענה מהיר, מקצועי ומובנה לאנשי חינוך, לבתי ספר ולתלמידים הנתקלים בלחץ ציבורי, פוליטי או מוסדי סביב עיסוק בערכים דמוקרטיים והומניסטיים.
בשנים האחרונות, יותר ויותר מחנכות ומחנכים בישראל מוצאים עצמם תחת לחץ כאשר הם עוסקים בנושאים כמו שוויון, זכויות אדם, זהות יהודית פלורליסטית וחברה משותפת. במצבים כאלה נדרש מענה מהיר שאינו רק משפטי, אלא גם חינוכי, ציבורי ואסטרטגי.
הקליניקה פועלת מתוך המכללה האקדמית בית ברל, ומובלת על ידי מומחית למשפט חינוכי ולליווי ציבורי. היא פועלת בשיתוף פעולה עם משמר החינוך הממלכתי, המוביל את הממד הציבורי והאסטרטגי, ועם רשת ההגנה של הקרן החדשה לישראל, המספקת תמיכה משפטית ומערכתית לפי הצורך.
תחומי הפעולה המרכזיים של הקליניקה כוללים:
- ניהול מצבי משבר
- ליווי משפטי ומנהלי
- פיתוח ערכות וכלים פרקטיים
- הובלת מהלכים ציבוריים יזומים
- עבודה בתוך סביבות להכשרת מורים ולפיתוח מקצועי
באמצעות יצירת מערך מקצועי, נגיש ומוסדר של תמיכה, הקליניקה מחזקת את יכולתם של אנשי חינוך לפעול בבירור, בביטחון ומתוך גיבוי מוסדי.
הצוות
איתמר קרמר הוא איש חינוך ופעיל חברתי, והמנהל המייסד של משמר החינוך הממלכתי, הפועל להגנה על ערכים דמוקרטיים והומניסטיים בחינוך הציבורי בישראל.
מנדי רבינוביץ הוא מנכ"ל המכללה האקדמית בית ברל ולשעבר ראש בית הספר הריאלי בחיפה. יחד עם פרופ' יולי תמיר, נשיאת המכללה ולשעבר שרת החינוך, היה שותף בגיבוש הרעיון להקמת המכון הבינלאומי לחוסן דמוקרטי כפלטפורמה לחיזוק החוסן הדמוקרטי באמצעות מנהיגות, חינוך ושיתוף פעולה בין-מגזרי.
להתאהב מחדש בדמוקרטיה היא יוזמת מדיה חינוכית שמטרתה לבנות מחדש את הקשר הרגשי של צעירים לדמוקרטיה.
היוזמה נולדה מתוך תובנה פשוטה אך קריטית: בעידן הרשתות החברתיות, מסרים פופוליסטיים מצליחים פעמים רבות משום שהם פונים ישירות לרגש, בעוד שהדמוקרטיה נחווית לעיתים קרובות כמופשטת, מרוחקת וחסרת השראה.
היוזמה מפתחת סרטונים קצרים ובעלי תהודה רגשית, המיועדים לפלטפורמות שבהן צעירים כבר נמצאים. במקום “להסביר” דמוקרטיה באופן ישיר, הסרטונים מבוססים על סיפורים אנושיים מעוררי הזדהות, המבקשים לעורר תחושות של שייכות, אמפתיה, אחריות משותפת וחירות.
המטרה היא ליצור חיבור רגשי משמעותי, ולהציע חלופה משכנעת לשפה וללוגיקה של קיטוב, לעומתיות וניכור.
הפרויקט משלב חשיבה חינוכית, פיתוח קריאטיבי, בדיקות קהל והערכת השפעה. באמצעות קבוצות מיקוד ותהליך יצירה איטרטיבי, נבחן אילו סיפורים, מסרים וצורות הגשה יוצרים את החיבור העמוק ביותר. השאיפה היא לפתח תוכן רלוונטי תרבותית, אפקטיבי רגשית, ובעל פוטנציאל ממשי לחזק את הדמיון הדמוקרטי של צעירים בישראל.
הצוות
יוני צ'ונה הוא מנכ"ל “מצמיחים”, ארגון ארצי המפעיל למעלה מ־100 אנשי חינוך ומתמודד עם אלימות, גזענות ופגיעות ברשת. מתודולוגיית הארגון זכתה להכרה של יו"ר הכנסת ושל מועצת זכויות האדם של האו"ם.
אופיר ברס פועלת בתחום החינוך הבלתי פורמלי, עם ניסיון במכינות קדם-צבאיות ובליווי בני נוער. היא עוסקת בפיתוח תהליכים חינוכיים המטפחים חשיבה ביקורתית, מנהיגות ומעורבות חברתית, מתוך אמונה בכוחם של צעירים לעצב חברה דמוקרטית.
שירן בן-יהודה היא יועצת חינוכית וארגונית ומנחה במכון הדמוקרטי, המתמחה בהטמעת תרבות דמוקרטית במערכות חינוך ובהובלת תהליכי פיתוח מערכתי ושינוי ארגוני.
למה יוזמות?
יוזמות המחזור הראשון ממחישות את מה שהמכון הבינלאומי לחוסן דמוקרטי מבקש להוכיח הלכה למעשה: כאשר מפגישים הנהגה אחראית, מסגרת אקדמית מובילה, מתודולוגיה יישומית ותשתית של שיתוף פעולה בין-ארגוני, ניתן להצמיח מהלכים שיש להם גם עומק מקצועי וגם השפעה ציבורית ניכרת. כל אחת מן היוזמות פועלת בשדה אחר – כולל הגיל הרך, מדידה והערכה, הכשרת אנשי חינוך, הגנה על המרחב החינוכי ומדיה לצעירים – אך כולן נשענות על אותה הנחת יסוד: חוסן דמוקרטי אינו נבנה מהצהרות, אלא מעבודה שיטתית של בניית תשתיות, פיתוח כלים, טיפוח שותפויות והנעת פעולה משותפת.
זהו גם יתרונו הייחודי של המכון: היכולת להפוך למידה אקדמית ותהליך עמיתים למנגנון של עשייה והשפעה. באמצעות מודל עבודה המחבר בין הכשרה, שפה משותפת, ליווי מקצועי ויוזמות בין-ארגוניות, המכון מתרגם רעיונות לכדי מהלכים ממשיים. כך נבנית קהילה של מנהיגות שלא רק לומדת על שיתוף פעולה, אלא יודעת לייצר באמצעותו אימפקט אזרחי ממשי.